זה הזמן, בדיוק הזמן, להשמיע את שבחי אהוד אולמרט, ראש ממשלה לא פופולרי, מושמץ סדרתי, שהורשע בסופו של דבר בקבלת שוחד כדי להציל את אחיו. לא החמורה בעבירות השוחד, תודו, עם כל חומרתה. בהרשעה עדיין אפשר לערער עליה לבית המשפט העליון. כי יש כל מיני תסריטים שעל פיהם הדברים נעשו בשמו ומטעמו כביכול, אבל לא בידיעתו, גם אם השופט החכם דוד רוזן לא קיבל את האפשרות הזו. ייתכן אפילו שדכנר עצמו היה בטוח בתום לב שאולמרט הוא מבקש השוחד עבור אחיו - אבל אולמרט לא ידע. יש גם תסריט כזה. מספיק ששולה זקן ידעה. אחרי ככלות הכול, אין תסריט בעיני שבו דכנר עשה משהו למען שולה ללא קשר לאולמרט, מטעמים רומנטיים כביכול. כל מה שדכנר עשה למען שולה זקן נעשה כדי להגיע לאולמרט, או לזכות בחסות אולמרט. זה הרי ברור כשמש. די להסתכל איך נראה דכנר ואיך נראית שולה זקן כדי להבין שרומנטיקה לא היתה כאן. וגם לא מתנות חינם.
אהוד אולמרט לקח שוחד - סיקור מיוחד
ולא שאני מגן הגנה גורפת על ראש ממשלה לשעבר שיש לי הרבה דברים חמורים להגיד עליו, אבל גם כמה דברים טובים מאוד. אתחיל בדברים הגרועים: הדבר המסוכן ביותר באולמרט היא ההשקפה המדינית הפשטנית שלו, ברמה גימנזיסטית פחות או יותר. ניכר בו שאימץ השקפה שמאלנית שאולה וחקיינית ולא הספיק לחשוב בעצמו (בלילה הוא צופה במשחקי כדורגל). אולמרט אכן סיכן עקב כך את ישראל בתכנית כניעה מתרפסת לאבו מאזן, ויחד עם האומץ והיהירות שלו, וחוסר המעצורים שלמד מאריק שרון, הוא היווה איום אמיתי על כולנו (כשהמשיך לנהל את המשא ומתן עם אבו מאזן בלי כל סמכות מוסרית או ציבורית), אבל תודה לאל, הודח עוד לפני שהוציא לפועל את זממו.
זאת ועוד: אולמרט אכן חבר לאנשים מושחתים, משר האוצר לשעבר אברהם הירשזון עד שולה זקן, ורק על כך הוא ראוי בהחלט למאסר ממושך, ולו כדימוי. היעלה על הדעת שראש ממשלה ימנה גנב לשר אוצר ולא ישלם על המינוי? היעלה על הדעת שראש ממשלה ימנה מזכירה אישית שתמשוך במשך עשרות שנים בחוטים מושחתים מתחת לאפו, בלי שתהיה לו אחריות לכך? ובכל זאת, מדובר בראש ממשלה שעשה, מתוך אותו אומץ עצמו, כמה דברים חשובים להפליא, מושמצים גם הם - ובראשן מלחמות ההצלה בלבנון ובעזה, עם כל זוועות המלחמה באשר הן מלחמות, שאחריהן השתרר בצפון, עד לאחרונה כמעט ללא הפרות, כשנסראללה מתחבא בבונקר. ואילו בדרום , ברצועת עזה, השתרר שקט יחסי רוב הזמן בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" - שונה מאוד ממטחי הטילים העזתיים והחוצפה החמאסית שקדמו למבצע רווי הדמים , שיחד עם מבצע "עמוד ענן" האחרון הביאו בסופו של דבר לשקט - אם גם מלווה בהפרות גם מצדנו.
אומץ גם השדה האזרחי
על האומץ והנחישות שגילה אולמרט בשתי החזיתות הוא ראוי לתודה גדולה גם היום, כמו גם על כמה מעשים אזרחיים משמעותיים בתחום הטיפול בעוני, בתחבורה, בשיקום עולי אתיופיה ועוד ועוד. וכן, אין מה לעשות, אשתו עליזה אולמרט מקסימה כדמות ציבורית (אישית אגב אינני מכיר את שניהם). גם עצמאית וגם רבת נועם, אשת ראש ממשלה מושלמת לראש ממשלה לא מושלם, וגם אותה השמיצו.
זאת ועוד: זה ראש ממשלה לשעבר שלא התקרבן ולא התיילל, לא בכה על מר גורלו. ואפילו על הסרטן שפקד אותו, על פי הפרסומים, לא שמענו. נקווה שחלף-עבר. והוא אפילו לא התלכלך על דן מרגלית, רודפו הגדול וידידו הקרוב לשעבר. ונכון, הוא גם לא הפסיק לעשן סיגרים וליהנות מהחיים. איש בלתי דכאוני בעליל, וגם זה משהו. אין מה לעשות. אני לפחות מחבב אותו (גם דן מרגלית חיבב אותו פעם, וגם טומי לפיד ואמנון דנקנר מנוחתם עדן. אז עכשיו אני, כי ההוא הלך).
לכל הטורים של מנחם בן בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד