צפיפות בתאים, שהות בתנאי מזג אוויר קיצוניים והיעדר שירותים רפואיים מספקים ושרותי טיפת חלב - אלה הם רק חלק מממצאי הביקורת של לשכת עורכי הדין במתקן סהרונים, המשמש לכליאת מסתננים, בהם מבקשי מקלט. הדוח, המבוסס על ביקורת שנערכה בחודשים מרץ עד מאי 2013, הועבר לעיונם של ראשי המדינה ומציג נתונים המעידים על כשלים חמורים ותנאי מחייה קשים של המוחזקים. יצוין כי במהלך השנה החולפת - מרגע כתיבת הדו"ח ועד פרסומו - חלו שינויים רבים במתקן, כשמספר המוחזקים פחת משמעותית, אגף האוהלים נסגר וכן אין במתקן נשים או ילדים. כמו כן, מאז אוכלס מתקן חולות, מתקן השהייה הפתוח למבקשי מקלט שהקימה המדינה לפני כשלוש שנים, בעשרות מוחזקים.
הכשל המרכזי שעולה מהדו"ח הוא אי התאמת המתקן להוראות תכנית מתאר ארצית (תמ"א). כך, שטח המגורים לאדם קטן מהמותר. על פי התמ"א, שטח המגורים המינימלי לנפש הוא 4.5 מ"ר לתא הכולל שירותים, ו-3.94 מ"ר לנפש לתא ללא שירותים. כמו כן, מספר הנפשות המרבי המותר הוא שש. אלא שבפועל, המתקן, שנבנה בשלושה שלבים, אינו עומד בתקן: באזור סהרונים א' המגורים הם באוהלים, כשכל אוהל כולל 16 מיטות; בסהרונים ב' מצויים תאים המיועדים ל-10 אנשים שאורכם 6.7 מטר ורוחבם 3.3 מטר ללא שירותים; ובסהרונים ג' התאים מיועדים ל-10 אנשים וכוללים תא שירותים פנימי, כאשר אורכם הוא 6.77 מטרים, רוחבם 3.22 מטרים, וגובהם 2.68 מטרים.
עוד כותרות בוואלה! חדשות:
פרסום ראשון: תינוקת בת כמה חודשים מתה מאיידס
ישראלי במעצר מנהלי "בתנאים מיוחדים" כבר 3 חודשים
עוד מקרה של שפעת חזירים: אישה בת 59 במצב קשה
מתקן סהרונים אמור לכלול מבנים ציבוריים, בהם כיתות, מועדון, חדר אוכל ועוד. מהממצאים עולה כי סהרונים א' כולל אוהל מרכזי שמשמש לחלוקת מזון ולצפייה בטלוויזיה, ללא כל פונקציה ציבורית נוספת. בסהרונים ב' ישנה רחבה מרכזית אחת המשמשת לכלל הפעילויות, בנוסף לחדר המיועד לחלוקת מזון. באגף אחד יש כיתת לימוד לנוער וכן מכונת כביסה ומייבש, ובתאי המגורים יש טלוויזיה ומייבש.
בעיה נוספת נובעת ממיקומו של המתקן בנגב. באזור שורר מזג אוויר קיצוני, כשבשעות היום בקיץ חם מאוד ובלילות החורף קר מאוד. פרט לאגף 9, בו מוחזקים נשים וילדים, האגפים אינם מחוממים ואף אחד מהם אינו מותאם להחזקה ממושכת בתנאי מזג האוויר. באגפי האוהלים בסהרונים א' נעים תנאי מזג האוויר בין חום לקור, ולמעט בד האוהל, אין מחסה מהגשם.
בחודש יוני 2012 הוחל ביישום החוק למניעת הסתננות, לפיו מוחזקים מבקשי המקלט במקום למשך תקופות ארוכות. בהיעדרו של נוהל הפעלה להחזקה ממושכת במתקן, מנוהל סהרונים בשגרת כלא עם כללי משמעת על פי הפקודות הרגילות של שירות בתי הסוהר. כך, האגפים נעולים, ספירות נערכות שלוש פעמים ביום והמוחזקים אינם יוצאים מהאגפים למתחמים אחרים במתקן אלא לצורך מסוים בלבד. בעת המתנה מחוץ לאגפים, שוהים המוחזקים בכלובים המכונים "כלובות", לעתים גם לזמן ממושך.
עו"ד עודד פלר, ראש תחום הגירה ומעמד באגודה לזכויות האזרח בישראל אשר ביקר במתקן, נחשף בעת הביקור להתקוממות של המוחזקים במתקן. במהלך האירוע, מכשירי טלוויזיה נזרקו למרכז הרחבה באגף 8, ונעשה ניסיון להצית את תאי המקלחות. בקשתו של פלר לקבל העתק מדוח תחקיר האירוע נענתה בשלילה - בניגוד להוראות החוק ולכללי הביקורת. ככלל, מציין פלר בדוח כי הוא זכה לשיתוף פעולה מלא מצד סגל המתקן, למעט שני נושאים - בדיקת תנאי השירות של הסגל, וקבלת תחקיר האירוע האמור.
במועד הביקורת הוחזקו במתקן ילדים עד גיל 12, בהם גם פעוטות. אלה שהו עם אמותיהם באגף 9, מבנה אבן סגור שדלתות התאים והחלונות בו מסורגות ועשויות מתכת. תלונה שחזרה מפי המוחזקות היא כי אין מספיק תחליפי חלב להאכלת התינוקות. עוד עולה מהנתונים כי רופא ילדים מגיע למקום פעמיים בשבוע, אך הפעוטות השוהים במתקן לא מקבלים שירות טיפת חלב בסיסי, הכולל מתן חיסונים ומעקב התפתחותי. מפקד המתקן הודיע לפלר כי הנושא צפוי להיות מוסדר עם הגורמים הרפואיים המתאימים. עם זאת, בשב"ס הגיבו לכך והשיבו כי "מדובר בטענה תמוהה, שכן בתקופה בה שהו פעוטות במתקן הם טופלו באופן קבוע על ידי טיפת חלב במצפה רמון, אליו הוסעו על ידי סגל המתקן". בנוסף, מסר גורם בשב"ס כי "היה גם רופא ילדים שהגיע על פי צורך למתקן, והוא זה שהקפיד על חיסון הפעוטות".
הבעיות המרכזיות שעלו בשיחות עם המוחזקים נוגעות לטיפול רפואי. מוחזקת אחת טענה כי נפלה ונחבלה בידה, אולם לא ראתה רופא גם מספר ימים לאחר פציעתה. מוחזק אחר, הסובל מבעיה אורתופדית, סיפר כי נשלח לבדיקה במרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר, אולם תוצאות הבדיקה לא נמסרו לו. מוחזק נוסף קיבל טיפול מניעתי ממושך נגד שחפת, שגרם לו סבל, וטען שתלונותיו בעניין לא טופלו.
זאת ועוד, במקום אין ביקור קבוע של פסיכיאטר ורופא נשים, גורמים מקצועיים חשובים במקום בו שוהים קורבנות עינויים, אונס ועבדות. הדבר חשוב פי כמה כשהסגל הטיפולי במתקן מעיד על מוחזקים רבים המתמודדים עם מצוקה נפשית קשה בשל החזקתם הממושכת, המלווה בחוסר מעש ובאי ודאות, וכן עם היבטים של פוסט טראומה כתוצאה מחוויות פליטות, שבי, עינויים ועבירות מין.
"הביקורת שנעשתה במתקן סהרונים נוגעת בנושאים חשובים בצורה מקיפה ויסודית. אני סבור שיש לתת את הדעת לממצאיה ולמסקנותיה, למען שמירת החוק במדינת ישראל, וחשוב מכך - למען הגנה ושמירה על זכויות אדם", אמר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי.
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה כי "ביקורות לשכת עורכי הדין הסתיימו כבר בחודש מאי 2013. מאז ועד היום, בין היתר בעקבות שינוי החקיקה בנושא, שינה מערך החזקת המסתננים בשב"ס את פניו ללא היכר. יחד עם זאת, רק כעבור שבעה חודשים ולאחר הפצרות שב"ס הועבר הדו"ח, שנערך בעקבות הביקורים, להתייחסותנו. פנייתנו להארכת זמן קצרה לגיבוש המענה, משום מה לא נענתה. כל שנותר לנו הוא לתמוה על הבהילות בפרסום הדו"ח, ולהניח כי מדובר במהלך מגמתי-שיווקי. על כן, אין בכוונתנו להתייחס אליו ולליקויים לכאורה שעלו בו, אשר מטבע הדברים כבר אינם רלוונטיים".