פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גדעון סער ב"חי בכנסת": מסתננים מתל אביב יוזמנו למתקן

      שר הפנים התייחס בתכנית הפוליטית של וואלה! חדשות לצעדות מבקשי המקלט ממתקן "חולות" ואמר שהן ההוכחה לכך שמדובר במתקן פתוח. "אנחנו נותנים להם מזון וקורת גג"

      גדעון סער ב"חי בכנסת": מסתננים מתל אביב יוזמנו למתקן

      שר הפנים גדעון סער התייחס היום (שני) למתקן השהייה הפתוח "חולות" שבנגב שממנו ברחו עשרות מבקשי מקלט מאז שנפתח, ואמר ש"לא מדובר במתקן כליאה". בתכנית "חי בכנסת" בוואלה! חדשות, המחיש סער את העובדה שהמתקן איננו כלא כשאמר: "עובדה שיצאו ממנו אנשים שהולכים לירושלים ולבאר שבע", בהתייחס לצעדות המחאה שקיימו מהגרי העבודה מהמתקן.

      "כאשר נותנים לאדם קורת גג, מזון, שירותים בסיסיים, אנחנו עוקפים את האיסור שהוא לא יכול לעבוד", אמר סער. לדבריו, "יש מקומות במתקן סגור, יש מקומות במתקן פתוח. תהיה הזמנה של אנשים שנמצאים בתל אביב ובאילת למתקן הפתוח בשבועות הקרובים".

      חי בכנסת - משדרים קודמים:
      שלח: "השיתוק בוועדת החוץ והביטחון - חמור מאוד"
      ח"כ טיבי: "אנחנו רחוקים יותר מאי פעם מהסדר מדיני"
      פרץ מודה לראשונה: "מי שמזוהה איתי עזר להרצוג"

      מבקשי מקלט מפגינים בתל אביב, 21 בדצמבר 2013 (יותם רונן)
      הפגנת מבקשי המקלט בתל אביב, שלשום (צילום: יותם רונן)

      ח"כ דב חנין (חד"ש) הגיב גם הוא על מדיניות הממשלה בסוגיית מבקשי המקלט. "יש בעיה מאוד קשה בדרום תל אביב", אמר חנין, "חייבים להתחיל להתמודד איתה ולצערי הממשלה לא עושה את זה. בדרום תל אביב יש 50 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן שהממשלה אומרת שאי אפשר לגרש. על מתקן הכליאה שיכיל 3,300 איש הולכים להוציא 50 מיליארד שקלים. אולי כדאי להתחיל תכנית שיקום שכונות בתל אביב?". "כאשר לכלא יש שער והשער פתוח – אנשים יוצאים החוצה. אני תומך בעמדת המשטרה והמשרד לביטחון הפנים שאומרים שצריך לאפשר להם לעבוד. ההצעה שלי – לפזר אותם בארץ ולאפשר להם לעבוד במקום העובדים הזרים שהממשלה ממשיכה לייבא כל שנה", הוסיף חנין.

      חנין סיפר גם על הצעת החוק אותה יזם לקיצור שבוע העבודה בישראל. ב-50 השנים שעברו מאז שנחקק החוק הנוכחי, הוא עודכן פעם אחת בלבד ונקבע על 43 שעות שבועיות, מה שמציב את ישראל בצמרת שעות העבודה בעולם. כתבינו שוחחו עם חנין גם על מתווה פראוור להסדרת התיישבות הבדואים הנגב, לו הוא מתנגד בחריפות. סטטוס המתווה אינו ברור, על רקע הודעות סותרות שהוציאו אישים שהיו מעורבים במהלך. בעוד השר לשעבר בני בגין טען כי התכנית נגנזה בעקבות הלחץ הפוליטי והציבורי, ועדת הפנים ממשיכה לקדם את הדיונים בהצעת החוק העוסקת בו.

      הפגנה נגד תכנית פראוור ביפו, דצמבר 2013 (יותם רונן)
      הפגנה ביפו נגד תכנית פראוור (צילום: יותם רונן)

      התכנית עסקה גם בהצעות חוק "לא מוכרות", שעשויות להשפיע על רבים מאזרחי ישראל. אחת מהן היא הצעת חוק של ח"כ יוני שטבון (הבית היהודי) שאושרה היום בוועדת הכלכלה לקריאה שנייה ושלישית, ונועדה להסדיר את תחום תווי הקנייה המוענקים כשי לחג לעובדים. ההצעה קובעת כי התווים יזכו את הצרכנים בשווי אחיד בכל רשתות השיווק, במקום שיזוכו בסכומים נמוכים יותר בחלק מהרשתות המוזלות. עוד קובעת ההצעה כי תוקפם של תווי הקנייה יעמוד על חמש שנים לפחות.

      "את השלב הקריטי בחקיקה עברנו", אמר שטבון, "עמותות ומשפחות נזקקות משתמשות בתווים האלה, 100 שקלים הופכים להיות 80 שקלים. זה חוק שעושה שינוי משמעותי. 100 שקלים נשארים 100 שקלים לכל הרשתות. היה מאבק אגרסיבי מול הרשתות הגדולות. הצלחתי להעביר את החוק יחד עם יו"ר ועדת הכלכלה".

      לראשונה בתכנית, התארחה גם מנכ"לית העמותה לחופש המידע אילונה וינוגרד, הפועלת לחשיפת מידע ציבורי על בסיס "חוק חופש המידע". העמותה מסייעת להגשת בקשות לקבלת מידע, ובמקרה הצורך מגישה עתירות לבית המשפט כדי שיחייב את רשויות המדינה לפעול על פי החוק. וינוגרד שוחחה על חשיבות החוק ואופן יישומו ברשויות ציבוריות, והתמקדה בהורדה הצפויה של האגרה לבקשת מידע - כיום אזרח צריך לשלם 100 שקלים רק כדי להגיש בקשה לפרסום מידע וסכומים נוספים על ה"טיפול" של משרדי הממשלה בבקשתו. השבוע צפויה לאשר הכנסת החלטה לפיה תופחת האגרה לסכום של 20 שקלים, כדי להקל על הציבור להשיג את זכויותיו על פי חוק.

      בנוסף, ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) הסבירה את התנגדותה להקמת גוף הביקורת על הפרקליטות, ביוזמתה של שרת המשפטים ציפי לבני. סטרוק טענה כי ההצעה הנוכחית אינה מספקת וכי הגוף אינו ביקורתי מספיק.

      "הבעיה העיקרית היא מסמך העקרונות של וינשטיין ולבני שהופך את גוף הביקורת לנכה מלידה", טענה סטרוק, "הגוף הזה לא יבקר את היועמ"ש עצמו, אלא יהיה אחראי לבדוק שכל הכפופים ליועמ"ש עושים את מה שהוא רוצה. אנחנו דרשנו שהגוף יוכל לקבל קבילות מהציבור, אז נתנו אישור לציבור, אך הקבילות ידונו רק אחרי שיסתיים ההליך המשפטי".