בין אלבניה לנסראללה: רבים על הנשק הכימי של אסד

במובנים רבים, העימות האחרון בין וושינגטון לישראל של בנימין נתניהו היה בלתי נמנע. זו הייתה שאלה של זמן, ולא רק בגלל העוינות האישית השוררת בין נתניהו לנשיא ברק אובמה. בין הצדדים יש תהום של ממש, בכל הקשור לתפיסה של המזרח התיכון והתמורות שחלו בו בשנים האחרונות.

גורם מדיני ישראלי, שנדרש להתייחס למשבר האחרון עם ממשל אובמה, ניסה לטעון כי מדובר באירוע נקודתי, סביב סוגית הגרעין האיראני והמו"מ להסכם ביניים מול המערב. אך בהמשך השיחה, הוא גם הודה שההתנהלות האמריקנית בשיחות מול טהראן, היא רק נדבך נוסף מהמדיניות הבלתי-ברורה, בעיני ישראל לפחות, שמוביל הממשל במזרח התיכון.

שר החוץ ג'ון קרי ניסה להעביר השבוע בנאומיו מסר לנתניהו. רוצה לומר - סמוך עליי, תן בי קצת אמון. "אנחנו לא תמימים, ואני רוצה להאמין שאיננו טיפשים", היו מילותיו המדויקות. הבעיה היא שבמשך שלוש השנים האחרונות, מאז החל "האביב הערבי", הציג הבית הלבן תמהיל בעייתי של תמימות וטיפשות: אם באשר להתנהלות בלוב, החל במצרים של מובארק וכלה במצרים של סיסי, ההתעקשות על הפסקת הבנייה בהתנחלויות בתחילת הקדנציה הראשונה של אובמה, ואפילו בסוריה, על אף ההישגים המשמעותיים שנרשמו בנושא הנשק הכימי.

סוריה היא אכן המקרה המעיד יותר מכל על המדיניות של הבית הלבן באזורנו. אחרי שהמשטר בדמשק הורה להפציץ ריכוזי אוכלוסייה בנשק כימי, אחרי שהעולם הערבי כולו, ובכלל זה האופוזיציה הסורית, ציפו למהלומה צבאית אמריקנית על דמשק, באה התקפלות לתפארת מצד וושינגטון.

לגמגום הזה, למצמוץ של הרגע האחרון, היו אמנם השלכות חיוביות מבחינת פירוקה של סוריה מנשק כימי (בעיקר בגלל רוסיה). אך הייתה לו גם השפעה שלילית על מעמדה של ארה"ב במדינות ערב המתונות והסוניות, ובנוסף, הוחרפה תחושת האי-אמון בירושלים באשר ליכולתה של וושינגטון והרצון שלה להתעמת צבאית עם איראן, במקרה של חתירה לפצצה גרעינית. בשורה התחתונה, התוצאה של המדיניות האמריקנית בסוריה מוצלחת מאוד עבור ישראל, אך הדרך לשם הובילה לכך שכאשר קרי אומר לישראל "תסמכו עלינו", אין אף אחד בקרב מקבלי ההחלטות בתל אביב ובירושלים, שמוכן לעשות זאת.

ההמלצה של מערכת הביטחון להפסיק לייצר את מסיכות הגז, הרימה לא מעט גבות בישראל, אפילו בקרב קצינים בכירים בצה"ל. ובכל זאת, בנקודת הזמן הנוכחית, ההתנהלות הסורית באשר לפירוק הנשק הכימי, מצליחה להפתיע לטובה, אפילו את אלה בישראל שצידדו בהסכם האמריקני-רוסי מסוף ספטמבר לפירוק ארסנל הנשק הכימי הסורי. ואלה הדיווחים האחרונים מסוריה באשר להתקדמות של המבצע המורכב להשמדת הנשק הסורי הבלתי קונבנציונלי: עד סוף השבוע אמורה דמשק להציג בפני אנשי האו"ם וה-OPCW (הארגון למניעת נשק כימי), תוכנית שתפרט כיצד בכוונתה להשמיד את אמצעי הלחימה הכימיים שיש ברשותה, או להעבירם אל מחוץ לגבולות המדינה.

התוכנית אמורה לכלול התייחסות גם לחומרי הגלם שמשמשים לייצור נשק כימי. זאת, לאחר שלפני שבוע, דיווחו אנשי ה-OPCW כי סיימו לסרוק 21 מתוך 23 אתרי הנשק הכימי על שלל המתקנים שבהם, לאטום אותם ולהשמיד את המכונות המשמשות לייצור אמצעי לחימה כימיים. הסורים הציגו קלטות וידאו המתעדות אתר נוסף שפורק ונאטם על ידי הצבא הסורי, ולמעשה כעת נותר אתר אחד בלבד שהדרכים המובילות אליו נמצאות בשליטה של האופוזיציה, והפקחים אינם מצליחים לבקר בו. משמעות הדבר, שיכולת הפגיעה הסורית בישראל בנשק כימי, בדרך להיעלם. רק לפני כחודשיים היה קשה לדמיין הישג שכזה. והנה, זה קורה, בזכות אותו גמגום אמריקני, ובעיקר הרבה בזכות ההתעקשות הרוסית.

יש עדיין בעיה "קטנה" אחת והיא כיצד להשמיד את החומרים המסוכנים, והיכן. על אדמת סוריה יש כרגע כ-1,300 טונות של חומרי לחימה כימיים, כולל הגלם (הכוונה לחומרים שאינם מסוכנים כשהם אינם מעורבבים בחומר אחר ובערבוב הופכים להיות מסוכנים), שהממשלה בדמשק התחייבה להשמידם עד אמצע 2014. לאחר לא מעט בדיקות, התברר לצוות הפקחים הבינלאומי שלא יהיה מנוס אלא להעביר חלק ניכר מהחומרים הללו לחו"ל, כדי לנטרלם.

המשמעות, במובן הראשון, היא שיש לוודא העברה בטוחה של החומרים לנמל ימי מאובטח, כמו זה שבלטקיה. אלא שחלק מהדרכים בין דמשק לנמל נתונות לשליטת המורדים. בימים האחרונים הציג הצבא הסורי רשימה ארוכה של ציוד שלכאורה יזדקק לו כדי לוודא את שינוע החומרים מחוץ לסוריה, בהם עשרות כלי רכב משוריינים. מדובר בציוד שהמערב מסרב בתוקף לספק לצבא אסד מחשש שישתמש בו נגד האופוזיציה. שנית, יש למצוא מדינה מארחת שתסכים לקבל ולהשמיד את החומרים המסוכנים. אחת המדינות שארה"ב פנתה אליה לאחרונה, בבקשה לקלוט את המשלוח הבעייתי, היא אלבניה. אך כמה ימים בלבד לאחר שהממשלה במדינה הודיעה על הפנייה הזו, החלו הפגנות של אלבנים מודאגים מול בנייני הממשלה בטירנה, נגד הכוונה לעשות זאת. וכך, למעשה עד לרגע זה, אין עדיין יעד ברור להעברת הנשק הסורי הכימי.

ומה באשר לאפשרות שהסורים מעלימים בכל זאת נשק כימי, או שינסו להעביר חלק מהחומרים לידי חיזבאללה? החשד הזה נשמע יותר מסביר, בהתחשב ב"רישום הפלילי" העשיר של בשאר אסד ושל אנשיו, שלא הצליחו בעבר להסתיר את הקמתו של הכור הגרעיני בדיר א-זור. גורמים אמריקניים וישראלים אכן חושדים שהמשטר הסורי שמר לעצמו כמות מסוימת של נשק כימי, אך ההערכה הרווחת היא שמדובר ב"יכולת שיורית" בלבד, כפי שמכנים זאת בישראל. כלומר, בהתחשב במנגנון הפיקוח שהתקבל בהסכם בין רוסיה וארה"ב יהיה קשה מאוד לסוריה להסתיר כמות גדולה של נשק כימי. ההסכם התקבל לאחר פגישות של אנשי המודיעין הרוסי והאמריקני, שהשוו את המידע שיש ברשותם על מאגרי הנשק הכימי הסוריים. ואם יש מישהו שיודע על המאגרים הללו, אלה הרוסים.

לאחר ההשוואה הרוסית-אמריקנית, והפירוט הנרחב שהתקבל ממוסקבה, החלו הפקחים לפעול ברחבי סוריה מצוידים במידע הזה. במקביל, דמשק סיפקה בנפרד את הגרסה שלה לכמויות הנשק הכימי שיש ברשותה ואת מיקומו. הפקחים גילו שאין כמעט סתירות בין הגרסה הסורית לבין זו של הרוסים והאמריקנים. בנוגע להעברה לחיזבאללה, גם כאן הסבירות נמוכה.

ראשית, בגלל המידע המדויק שיש על הנשק הכימי הזה. שנית, בגלל שהמודיעין הישראלי הוכיח שיש לו יכולת לאתר ניסיונות של הברחת נשק "שובר שוויון" מסוריה ללבנון. ושלישית, בשלב זה נראה לפחות שגם חיזבאללה אינו שש לקבל לידיו נשק שכזה.

וכך, כבר בשלב מוקדם זה (פחות מחודשיים מאז גובש ההסכם), ניתן לומר שלמרות הדרך הפתלתלה שבה הלכו האמריקנים, התגלה כאן הסכם שאפילו בירושלים מודים כי הוא משרת נאמנה את האינטרסים של מדינת ישראל, כמו גם של אזרחי סוריה.

ועוד עניין לא פשוט לביצוע שהאמריקנים רשמו בו השבוע הצלחה ראשונה. ביום שני הודיעה "המועצה הלאומית הסורית", גוף האופוזיציה הפוליטי המרכזי שפועל מחוץ לגבולות המדינה, על הקמת ממשלה זמנית שתטפל בשטחים שבשליטת האופוזיציה. חשוב מכך, המועצה הכריזה כי היא מסכימה להשתתף ב"ז'נבה 2", ועידה בינלאומית למציאת פתרון מדיני לסוריה. המועצה למעשה נסוגה בה מהתנאי המוקדם הקבוע שהציגה במשך חודשים, כי בוועידה לא ישתתפו נציגי המשטר הסורי. עם זאת, האופוזיציה עדיין דורשת כתנאי מוקדם, לוודא את הקמתם של מסדרונות הומניטריים לאזורים שבשליטת האופוזיציה ושחרור אסירים פוליטיים.

משמעות ההודעה הדרמטית מהשבוע, היא שאם וכאשר תתכנס "ז'נבה 2", הריי שסוף סוף יפגשו מנהיגי האופוזיציה עם נציגי המשטר, בניסיון לפתור את המשבר במדינתם שלא בשפיכות דמים. המליציות החמושות על אדמת סוריה שנלחמות במשטר, מתנגדות בתוקף להודעת המועצה ופוסלות כל ישיבה עם אנשי המשטר. מכאן גם הוויכוחים העזים שליוו את ישיבות "המועצה הלאומית הסורית" שהתכנסה בסוף השבוע שעבר באיסטנבול. ייתכן שבאופוזיציה הפוליטית הבינו את המצב בשטח לאשורו: משמעות המשך החרמת המשטר, היא החרפת הלחימה ועוד ועוד מעשי אלימות וזוועה. או, כפי שהגדיר זאת השגריר האמריקני הממונה לסוריה, רוברט פורד (שהשתתף בפגישות באיסטנבול) בשיחה עם נציגי האופוזיציה: עליכם לבחור בין לשבת עם נציגי המשטר או עם נציגי אל-קאעדה.

הליגה הערבית - טורים נוספים
שופינג והופעות חיות: הצצה לעיר הרווקים הפלסטינית
בדרך לפארק של פלסטין, הלוויה שקטה לשהיד המערות
חמאס בשפל היסטורי ויש לו תכנית שיקום: "גלעד שליט 2"