"שוויון בנטל". כמה אנחנו שומעים בשנה האחרונה את צמד המילים הללו, את אותו הביטוי השחוק שמעטר כותרת אחר כותרת בעיתונים. הסיסמאות מקדמות את פנינו בכל אתרי האינטרנט ובמהדורות החדשות. מה זה אומר? למה בדיוק מתכוונים? התחושה היא שלא כולם מדברים באותה השפה. יש את אלו שאומרים "שוויון בנטל" ומתכוונים לחרדים ולמקומם בחברה הישראלית, יש את אלו שמתכוונים בכלל למגזר הערבי, יש את אלו שעבורם שוויון בנטל הוא גיוס חובה לצה"ל לכולם, ללא הבדלים, ויש כאלו שמבדילים בין שירות צבאי ושירות לאומי או אזרחי; חובה, זכות, הטבות, סנקציות פליליות, סנקציות כספיות, זה לא נגמר... והציבור עומד נבוך מערבוב הסיסמאות, הספינים, הפוליטיקה והאינטרסים השונים.
"ועדת פרי" שהציגה בשבוע שעבר את מסקנותיה הוקמה במטרה לקבוע על מכסות גיוס החרדים שאינם "עילויים", לשירות צבאי או אזרחי. השירות האזרחי הוא תוצר של אינטרסים חברתיים וכלכליים לצרף את המגזר החרדי למעגל העבודה. הרי רק מי שהשלים שירות צבאי או אזרחי יכול לעבוד כחוק ולא נאלץ לעבוד "בשחור". שירות אזרחי הוא שירות שנתפר במיוחד עבור צעירים הנמצאים בדחיית שירות, כלומר לא קיבלו פטור משירות צבאי על פי חוק אך אינם מתגייסים. השירות הלאומי, לעומת זאת, נותן מענה לכל המתנדבים שבחרו להתנדב לאחר שצה"ל פטר אותם משירות, או שלא נקראו לשירות מלכתחילה (החברה הערבית).
השירות האזרחי המיועד למגזר החרדי מוביל לאפליית מתנדבי השירות הלאומי לרעה. מתנדבי השירות הלאומי מחויבים בהתנדבות בהיקף 40 שעות בשבוע, באופן שבשנת ההתנדבות, מרכז חייו של המתנדב יהיה בפעילות ההתנדבות, לא בלימודים ולא בעבודה בשכר (ניתנים אישורים חריגים במשורה). לעומת זאת, בהצעת החוק, יש למשרתי השירות האזרחי אפשרות לגמישות חסרת תקדים. כך לדוגמה, ברור שמי שאמור שיתנדב 20 שעות שבועיות, ההתנדבות לא תהיה בראש מעייניו.
דוגמה נוספת ובוטה היא תנאי השירות והשכר של מתנדב השירות הלאומי לעומת השירות האזרחי. לדוגמה, מתנדב חרדי נשוי מקבל סכום כפול מסכום הבסיס, ולעומתו מתנדבת ערבייה או יהודייה נשואה בשירות לאומי איננה מקבלת שקל אחד מעבר לסכום הבסיס.
מעטפת ייחודית לכל קבוצה
בכל העניינים הללו, חייבת להיות אמירה ערכית מצד המדינה. לא ייתכן שמי שלא קיבל פטור משירות צבאי אלא רק דחייה, יקבל עדיפות על פני כאלה שקיבלו פטור על פי חוק מסיבות רפואיות, דתיות, סיבות של חוסר התאמה וכדומה. אם לא יוצרים עדיפות למתנדבים שקיבלו פטור, אז לפחות חייבים להשוות את תנאי המשרתים. לעניות דעתי, סולם הערכים של החברה הישראלית צריך לתת עדיפות ברורה למי שנקרא לשירות צבאי על פי חוק ובחובה, לאחר מכן למי שצה"ל פטר אותו משירות צבאי - ורק בסוף לאלה שלא קיבלו פטור אלא דחייה. הדוגמה הבוטה ביותר לשיבוש הערכים היא האפשרות הבלתי מוגבלת של כל חרדי לשרת בשירות אזרחי, בעוד שמתנדבי השירות הלאומי תלויים במספר תקנים מוגבל. מקוממת אף יותר ההבנה שרבים מהם מעוניינים לתרום ואין להם את היכולת. ביד ימין מדברים על שוויון בנטל, וביד שמאל דוחים את אלה שרוצים.
זאת ועוד, במידה והצעת החוק תעבור כמות שהיא, היא אף עלולה להביא לקריסה של מפעל השירות הלאומי כולו, שכן המדינה מסכימה בהצעת החוק לסבסד כמעט לחלוטין את תקני השירות האזרחי, בעוד שלתקנים של מתנדבי השירות הלאומי נשמרת עלותם הרגילה. מדוע שעמותה כלשהי תרכוש תקן של מתנדב שירות לאומי בעלות של 1,550 שקל בחודש למתנדב, כשתקן של שירות אזרחי יעלה לה כ-400 שקל בלבד לאחר סבסוד?
תוצאות ההצלחה של השירות הלאומי הוכיחו כי מפעל זה יודע לטפל באוכלוסיות שצה"ל פטר אותן משירות עקב חוסר התאמה לאופי השירות בצה"ל - אוכלוסיות מגוונות וכל אחת בעלת מאפיינים שונים וייחודיים, כמו בנות דתיות, בעלי מוגבלויות, ערבים, חולים, נוער בסיכון וגם חרדים. קיימות היום כמה עמותות שהתמקצעו ופיתחו את תחום השירות הלאומי כדי שכל אוכלוסייה תוכל לתרום בדרך הטובה ביותר למדינה. לראיה, בארגון אותו אני מייצג, האגודה להתנדבות, אנחנו מפעילים בנות דתיות, חילונים, ערבים, נוער בסיכון, בנים דתיים ואנשים עם צרכים מיוחדים, תוך גידול של מאות אחוזים בשנים האחרונות.
לעומת הצבא, שמאופיין כ"כור היתוך" ומטשטש את הזהות הייחודית של כל אוכלוסייה, השירות הלאומי מתאפיין במעטפת ייחודית לכל קבוצה וקבוצה. למה להמציא את הגלגל מחדש? חייבים להקים שולחן עגול ולשם שינוי לשתף בחשיבה את אלה שכבר הוכיחו שניתן להצליח. נושא השירות האזרחי הוא גדול ומורכב, וזוהי רק פיסה קטנה מהנושא הטעון שנקרא "שוויון בנטל". הגיע הזמן שנבין מה מסתתר מאחורי הסיסמה וניווכח שמעבר לחוסן הצבאי של המדינה, החוסן החברתי חשוב לא פחות.
הכותב הוא ירון לוץ, מנכ"ל "האגודה להתנדבות" שהקימה לפני 40 שנה את מפעל השירות הלאומי ומהווה את העמותה הגדולה ביותר כיום המפעילה מתנדבים מכל הקשת החברתית ובכל חלקי הארץ
סערת השוויון בנטל - עוד דעות:
רק שלא נמצא עצמנו עם חוק טל 2 / יוחנן פלסנר
הצביעות של ה"שוויון בנטל" / צביקה גרוניך
לא תגייסו אותנו באמצעות ועדות / יקי אדמקר
הצגת השוויון בנטל מתקרבת לסיומה / דניאל בן סימון
תנו להתנדב בארץ הזאת / עופר גוטמן