פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רק שלא נמצא עצמנו עם חוק טל 2

      יוחנן פלסנר, שעמד בראש הוועדה הקודמת לשוויון בנטל, מברך על עידן חדש שנפתח - אולי - אך מזהיר כי עוד נדרשים תיקונים במתווה המוצע, כדי שההמלצות החדשות לא יתמוססו

      אין ספק שהיום (רביעי), עם השגת ההכרעה ופרסום המלצותיה של הוועדה לקידום השוויון בנטל, אנו נכנסים לעידן חדש. ההמלצות שאומצו בסופו של דבר דומות למדי לאלו שגיבשה הוועדה בראשותי, שבחנה את הנושא בשנה שעברה אך פורקה בטרם עת על ידי ראש הממשלה, ואני סבור שהגישה שנבחרה על ידה היא הגישה הנכונה: לא גישה של "אדמה חרוכה", לקום מחר בבוקר ולגייס את כולם בגיל 18, שהיא צודקת אך לא מעשית; גם לא גישה שמותירה על כנה את המצב הקיים, על פי חוק טל, ומנציחה את חוסר השוויון; אלא גישה של פשרה ההולכת בדרך האמצע. וכך, אחרי שנה של ויכוחים ודיונים, חזרו פחות או יותר לאותה נקודה. רק פספסנו שנה.

      ובכל זאת, למרות הברכות הראויות והמתבקשות וחרף תחושת ההישג ההיסטורי, מתעוררים כמה וכמה סימני שאלה בנוגע למתווה שנקבע, ועל העיקריים שבהם נעמוד כאן. אני בהחלט מאמין בכנות הכוונות, אולם חששי הוא, שאותן "אותיות קטנות" בהסדר שהושג עלולות בסופו של דבר להביא אותנו למצב בו נסתכל אחורה ונבין שלא הרבה השתנה. הסעיפים הללו צריכים לעמוד לנגד עיניהם של השרים והח"כים בבואם לבחון כעת את המלצות הוועדה, לקראת אישורן בממשלה ובכנסת.

      הנקודה הבעייתית ביותר, שמעמידה בסיכון את ההישג כולו, היא ההחלטה לדחות את החלתן של סנקציות על סרבני הגיוס לקיץ 2017. במועד זה, הממשלה הנוכחית תהיה כבר במקרה הטוב בסוף דרכה, ובעומקה של מערכת בחירות; ובמקרה הרע - כבר תשב בירושלים ממשלה אחרת לגמרי. כלומר, באופן מעשי, לכל אורך ימי הממשלה הנוכחית, גיוס חרדים לצבא יהיה בהתנדבות בלבד, ועד שיגיע קיץ 2017, ייתכן שכבר תהיה כאן ממשלה אחרת, מאזן הכוחות הפוליטי יהיה אחר (תרחיש סביר למדי אם לבחון את התהפוכות הפוליטיות של השנים האחרונות), ומי יודע - הסכמים קואליציוניים חדשים עלולים לשנות את החוק מהקצה לקצה.

      מסיבה זו, היה נכון והכרחי להתעקש על יישום מלא של המלצות הוועדה לכל המאוחר עד שנת 2016, וייתכן שאף עדיף לא לעשות זאת באופן חד ונקודתי - אלא להחיל את חובת הגיוס באופן מיידי, תוך הקטנה הדרגתית מכסת הפטורים, כמה אלפים מדי שנה, כדי להגיע בהדרגה ליעד הסופי - 1,800 פטורים בלבד ללומדים בישיבות. אמנם נקבעו יעדי גיוס, אך בהעדרה של יכולת אכיפה עד קיץ 2017 - ספק אם ניתן יהיה אפילו להתקרב לעמידה בהם.

      במקום לשלוח לכלא - לפגוע בכיס

      טעות נוספת במתווה שאישרה הוועדה היא ההתעקשות על אכיפת חובת השירות באמצעות סנקציות פליליות. היה נכון יותר לקבוע תקופת מעבר, למשל בת חמש עד עשר שנים, שבה יחולו על הסרבנים סנקציות מנהליות (כגון שלילת רשיון נהיגה) או כלכליות אישיות ומשמעותיות. כך, ניתן יהיה למנוע מצב שבו רבבות אנשים הופכים באחת לעבריינים פליליים באופן שיאלץ את הצבא לעשות צעד לא סביר שאיש אינו חפץ בו - להפעיל נגדם את המשטרה הצבאית, למלא את בתי הכלא ברבבות אברכים ולפתוח הלכה למעשה במלחמת דת ותרבות, שרק תשחק לידי החרדים הקיצונים. לטעמי, דווקא פגיעה בכיס עשויה להיות מרתיעה ואפקטיבית הרבה יותר, ולסייע בצמצום מספר הסרבנים. בתום תקופת המעבר, הנורמות כבר יתקבעו, הסרבנות תהפוך לחיזיון נדיר יותר ויותר, ואפשר יהיה להחיל את החוק במלואו, באופן שוויוני וכולל סנקציות פליליות.

      נקודה בעייתית נוספת במתווה שנקבע נוגעת לאותה תקופת מעבר, עד 2017: במשך ארבע השנים הקרובות, יהיה גיוס בהתנדבות בלבד, ויחולקו באופן גורף בין 45 ל-60 אלף פטורים לאברכים. יעדי הגיוס שהוגדרו לצה"ל לתקופה זו אף נמוכים יותר מהמצב הנוכחי, על פי חוק טל. כבר למדנו מניסיון העבר שכ-90% מהאברכים שקיבלו פטור גורף, משירות צבאי או אזרחי, לא מצאו את דרכם לשוק העבודה אלא נשארו בישיבה. במקם חלוקה גורפת של פטורים, מן הראוי שיוגדלו יעדי הגיוס למסלולי שירות משמעותי בצבא או בשירות אזרחי, ואם לא עושים זאת - אז לפחות כדאי להשקיע בהכשרה מקצועית רחבת היקף למקבלי הפטורים, כדי שבניגוד לעבר, כמה שיותר לפחות ימצאו את דרכם לשוק העבודה.

      לאחר שנאמר כל זאת, חשוב בכל זאת לחזור ולהדגיש כי מדובר בשינוי מציאות אמיתי, ולברך את כל מי שטרח ועמל, ובין היתר את השרים יאיר לפיד ונפתלי בנט שהתעקשו להציב את נושא השוויון הנטל בסעיף הראשון בהסכם הקואליציוני. מי שהעדיף למסמס את הנושא לפני שנה, מצא עצמו מול הציבור הישראלי - שבאמצעות הפוליטיקאים שבחר, הבהיר כי לא יהיה מוכן להמשך ההשתמטות השיטתית. כאן גם המקום לומר שאם בסופו של דבר השוויון בנטל לא ייושם כראוי, והחרדים לא ישתלבו בשירות ובשוק העבודה - אין ספק הציבור ימשיך לדרוש זאת גם במערכות הבחירות הבאות.

      כעת, נותרה רק המשימה ה"צנועה" להעביר את המלצות הוועדה דרך שלבי האישור הבאים - וסביר כי הפולמוס שליווה את עבודת הוועדה עוד יתגמד לעומת הצפוי בממשלה ובכנסת. נותר רק לקוות, שבמהלך הדין והדברים הצפויים, יינתן הביטוי ההולם לנקודות שהועלו כאן, והצדדים יעמדו בלחצים השונים לשחוק את מסקנות הוועדה, ואף ינסו להדק אותן - כדי שבקצה הדרך, לא נישאר עם חוק טל 2.

      הכותב, יוחנן פלסנר, ח"כ לשעבר ממפלגת קדימה, עמד בראש הוועדה הממשלתית הקודמת שבחנה את נושא השוויון בנטל