(שר הביטחון מתייחס אתמול למתווה הגיוס, ומביע התנגדות מרומזת לסנקציות הפליליות על חרדים שישתמטו)
ועדת השרים לשוויון בנטל, הבוחנת חלופות ל"חוק טל" שיביאו לגיוס תלמידי הישיבות, התכנסה הבוקר (רביעי) לישיבה נוספת, יומיים אחרי הפיצוץ שאיים לקרוע את הקואליציה, חודשיים בלבד אחרי הקמתה. במוקד הדיונים נמצא הסעיף שהביא לקרע השאלה האם להטיל סנקציות פליליות על חרדים שישתמטו, בדומה לחילונים בסטטוס דומה. לבסוף החליטו השרים כי אכן יושתו סנקציות כאלה על חרדים שלא יתגייסו כמתחייב. ארבעה שרים תמכו ביוזמה - אהרונוביץ', יעלון, לבנת ופרי, בעוד שהשר אריאל התנגד, והשר פרץ נמנע.
מהסעיף הוצאו המילים הקובעות כי סמכותו של שר הביטחון בנוגע להטלת הסנקציות תופקע באופן אוטומטי, מה שיכול להתפרש כפשרה בין הצדדים. בנוסף, הוארכה תקופת המעבר במהלכה לא יוטלו סנקציות מ-2016 ל-2017, לבקשתו של יעלון. עם זאת, בסעיף שאושר נכתב כי אם בתום תקופת הביניים לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס מצד הציבור החרדי, יחולו הוראות חוק שירות הביטחון על כולם מלבד 1,800 המתמידים. המשמעות היא שאלה שלא יתגייסו יחולו אותן סנקציות פליליות הקבועות בחוק כלפי המשרתים החילוניים.
לאחר אישור ההצעה של הוועדה, היא צפויה לפרסם את החוק המלא באינטרנט עד ה-19 ליוני, זאת בכדי שהציבור הרחב יוכל לעיין בחוק. השלב הבא: הצבעה על החוק הוועדת השרים לענייני חקיקה עד ה-23 ביוני. אם יאושר החוק בוועדת השרים, ההצעה תעלה לאישור הממשלה בסמוך לאישור השרים.
כזכור, לפני יומיים, בעקבות התעקשות נציגי הליכוד בוועדה שלא לתמוך בסעיף, איים שר האוצר יאיר לפיד לפרוש עם מפלגתו "יש עתיד" מהממשלה. בליכוד לא מיהרו להיבהל, והאמינו שמדובר ב"משבר מדומה" אך לבסוף הורה ראש הממשלה נתניהו לשר הביטחון יעלון להתפשר ולהסכים לסעיף, אם לפיד יעמוד על רגליו האחוריות בעניין.
במהלך הישיבה תקף שר הביטחון יעלון את נציגי יש עתיד על המשבר שנוצר בשל התעקשותם על הסנקציות הפליליות. "צריך להבין. ההתנהגות של המגזר החרדי תלויה בנו", אמר השר. "מה שקרה ביום ראשון זה שכשהגענו לסעיף הידוע, שהיה בלתי אפשרי מבחינתי וכבר הדליק את הרחוב החרדי, הצעתי נוסח והייתי מוכן לניסוחים אחרים שיאפשרו שיקול דעת. וגם הסכמתי לניסוח שהוצע ושנדחה בגלל התערבות חיצונית. אם אנחנו רוצים לעשות פוליטיקה, זה נושא רגיש מדי כדי לעשות עליו פוליטיקה קטנה. גם אני רוצה שכולל ישרתו. אבל יש הסכמות ויש פה הפרה ברגל גסה של המתווה המשותף". לדברי השר, "אסור לשדר תוקפנות כלפי המגזר החרדי ולא ללבות השנאה. אם זה יקרה גם הנח?ל החרדי יתפרק. מבקש באווירה שמשודרת וגם הדברים שיאמרו בחוץ לא ילבו השנאה. ולכן זה צריך להשתקף בתזכיר החוק וגם בהצעת המחליטים".
שירות תלמידי ההסדר יישאר קצר - 17 חודשים
לפני יעלון, תקף גם נציג הבית היהודי, השר אורי אריאל, את המשבר שנוצר בימים האחרונים. "יש פה צרכים שאינם משרתים את המטרה המרכזית, אלא צרכים אחרים", אמר לנציגי יש עתיד, "לא ראוי שבמשך היומיים האחרונים מידרתם אותנו, נעלמתם למרות בקשתנו להיות שותפים להבנות. בהחלטה הזאת, אנחנו מרחיקים את המטרה (לגייס חרדים ע.נ.). מה שאתם מציעים זה להרחיק את האפשרות לגייס ולהרחיק אותם מלהיכנס לשוק העבודה. מקרבים ביד ימין ומרחיקים ביד שמאל. לא נהגתם בהגינות". אריאל המשיך לתקוף את מפלגתו של לפיד שהולידה את המשבר בוועדה, ואמר: "הייתה הבנה בין שתי המפלגות, מתווה משותף שרומסים אותו ברגל גסה. לא מבין מה העניין ובשביל מה לשבור הבנות שלילות שעות הושקעו בכל מילה שנכתבו".
בשלב זה קראו נציגי יש עתיד לאריאל כי הוא מגזים, והאחרון השיב: "אם אתם חושבים שאפשר להפר הסכמים הקואליציוניים, זה בסדר - כל אחד יפר לשיטתו. שירשם שמביאים לנזקים שקשה מאוד לתקנם. לא יהיה מצב שצד אחד מפר וצד אחד לא. המעשה שלכם פירושו זלזול בהסכמים שאתם חתומים עליהם. אני קורא לכם לעמוד במה שסוכם". ביש עתיד התעקשו שקיים צורך משמעותי להשית סנקציות פליליות על חרדים, והשר פרי אמר: "זה בגלל שאי אפשר לעשות סנקציות כלכליות. אם היינו יכולים, היינו עושים. נכון שזה לא צמוד למתווה אבל זה האילוץ. חיפשנו ולא מצאנו דרך אחרת".
גם השרה לימור לבנת תקפה את דבריו של אריאל. "נכון שיש מתווה משותף והסכמות קואליציוניות, אבל אי אפשר להשתמש בטיעון הזה רק כשנוח לך", אמרה לבנת, "תרשה לי להעיר לך על מחויבות קואליציונית - אם אחרי שמצביעים בטרומית על הצעת חוק שמורה להוסיף נשים לגוף הבוחר של ברבנים, ואתם משתתפים בהצבעה ופתאום מערערים על ההצעה, אז זו לא מחויבות קואליציונית וקצת מוזר לשמוע אותך מטיף לה".
מרבית מתווה הגיוס כבר סוכם בממשלה. בין היתר, נקבע שיעד גיוס החרדים יועלה בהדרגה, כך שהחל משנת 2016 יגויסו לכל הפחות 5,200 חרדים בשנה 65% מהשנתון. להבדיל מחילונים, צעירים חרדים יתייצבו בבקו"ם בגיל 18, אך יוכלו להישאר בישיבות עד גיל 21, ואז יוכלו להשתלב במסלול ישיבות ההסדר, שכולל שירות קרבי אך מקוצר. החל משנת 2017 תוגדר רשימה של 1,800 תלמידים בלבד שיוגדרו "עילויים", ויקבלו פטור משירות. ראשי ישיבות שישקרו בנוגע למספר תלמידיהם יעברו עבירה פלילית.
כמו כן, המתווה המוצע ישפיע במידה ניכרת גם על אוכלוסיות נוספות; השירות בישיבות ההסדר הקיימות יוארך בחודש אחד מ-16 חודשים ל-17 חודשים, זאת בניגוד לכוונה המקורית של הוועדה, שביקשה להאריך את השירות ל-24 חודשיים (שנתיים, זאת במקום לשלוש שנים כמו יתר החיילים בצה"ל). השירות לגברים אמור להתקצר ל-32 חודשים החל מ-2017, וזה של הנשים אמור להתארך ל-28 חודשים. בניגוד לעמדת שרי הליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי, החוק בכללותו לא כולל סנקציות זהות לערבים ולחרדים, אך נקבע כי בתוך חמש שנים ישולבו 6,000 צעירים ערבים בשירות האזרחי בהתנדבות.
הוועדה לשוויון בנטל - כותרות אחרונות
יעלון על גיוס חרדים: מציאות לא משנים באבחת חרב
נתניהו ליעלון: המשבר עם לפיד מדומה, אבל אם צריך - תתפשר
דעה: הצגת השוויון בנטל מתקרבת לסיומה
מתווה גיוס החרדים: משתמט? לימודיך לא יתוקצבו
(עדכון ראשון: 09:00)