הוועדה לשוויון בנטל מגיעה לישורת האחרונה: שבעה שבועות אחרי שהחלה את עבודתה, הוגשה היום (חמישי) טיוטת תזכיר החוק הממשלתי שאמור להביא לרפורמה בגיוס לצה"ל. ביום ראשון יצביעו ששת השרים החברים בוועדה על סעיפי הצעת החוק, שאמור להחליף את חוק טל, שתוקפו פג בחודש אוגוסט האחרון. בנוסף לסעיפים הרלוונטיים לגיוס חרדים, קובעת הצעת החוק כי שירות הגברים יקוצר ל-32 חודשים, ושירות הנשים יוארך ל-28 חודשים.
בנוגע לגיוס חרדים, על פי הצעת החוק, יתייצב כל בן 17 לצו הראשון בלשכת הגיוס. מי שלא יתייצב, לא יועבר בעבורו תקציב לישיבה בה הוא לומד. לתלמידי הישיבות תינתן האפשרות לדחות את שירותם הצבאי אחת לשנה עד גיל 21 לשם לימוד תורה. תלמיד שלא יתייצב, יחויב להתגייס. דחיית השירות תותנה בהגשת תצהירים מטעם תלמיד הישיבה ומטעם ראש הישיבה, שיתבקשו לאשר כי התלמיד אכן לומד. בנוסף, יחויב ראש הישיבה לערוך רישום נוכחות של הלומדים בישיבה. מי שנדחה שירותו "לשם לימוד תורה" יחויב בלימוד בישיבה בהיקף של 45 שעות שבועיות לפחות.
על פי המתווה, מי שישתמט מחובת התייצבות לצו הראשון וכן מי שהשתמט מלימודיו בישיבה בתקופת דחיית השירות, או שלא יתייצב לקבלת דחיית שירות נוספת, יחולו עליו הסנקציות הקבועות בחוק שירות ביטחון והוא לא יוכל להיכלל יותר במסלול בני הישיבות.
הצעת החוק גם מבקשת לתמרץ את החרדים לשרת באופן קולקטיבי: אם עד 2016 יתגייסו מעל 70% מבני המחזור החרדים לאותה שנה, יימשך הגיוס על פי יעדים. אם לא, יחול על החרדים כולם חוק שירות הביטחון, הקובע 1,800 פטורים עבור "מתמידים" בלבד, ויחייב את כל יתר החרדים בגיוס. מתן הפטור יותנה בהתחייבות תלמיד הישיבה להמשיך את לימודיו עד גיל 26. שר הביטחון יקבע את הזכאים לפטור "מתמיד" תוך התחשבות ברשימה שתוגש על ידי ועד ראשי הישיבות. גם כאן מופיע איום - אם ועד ראשי הישיבות יסרב למסור את שמות המומלצים שלו לקבלת מעמד "מתמיד", יחליט שר הביטחון כיצד להעניק את 1,800 הפטורים.
יוקם מסלול "שירות אזרחי-בטחוני"
עוד נקבע כי יוקם מסלול "שירות אזרחי-בטחוני" לשירות במשטרה, בשב"ס וברשות הכיבוי וההצלה, ללא הגבלת תקנים, ותוך גיבוש מסלולים מותאמים לאורח חייהם של החרדים. בנוסף, יוקם מנגנון פיקוח בתוך השירות האזרחי לפיקוח ולאיתור משתמטים או מי שאינם עומדים בתנאי השירות, לטובת החזרתם לשירות צבאי. מערכת תמריצים חיוביים ושליליים תופעל בתקופת היעדים שבמהלכה יעלו היעדים בהדרגה עד למצב שבו ב-2016 כ-70% מפוטנציאל הגיוס יתגייס לצה"ל או לשירות האזרחי.
ההצעה מבקשת גם לבנות מערך תמריצים וסנקציות על מנת לעודד את החרדים לעמוד ביעדי הגיוס. כך, למשל, תקציב הישיבות יקוצץ אם לא יעמדו ביעדי הגיוס, תלמיד שלא יתייצב לצו ראשון לא יתוקצב ויוגדר כמשתמט. בנוסף, יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שתלמידיהן לא יתייצבו ללימודים בישיבה, ולעומת זאת ישיבות בעלות אחוז גיוס גבוה, יתומרצו כלכלית. בצד הסנקציות, ראש ישיבה אשר יעביר דיווח כוזב על תלמיד ישיבה אשר לא לומד בפועל, יחולו עליו סנקציות אישיות.
חוק השירות גם ינסה להתמודד, לפחות ברמה ההצהרתית, עם בני המיעוטים. על פי ההצבעה, תעודד התנדבותם של ערביי ישראל ובני מיעוטים אחרים לשרת שירות אזרחי, בתקווה שבתוך חמש שנים יהיו 6,000 משרתים מתוך אוכלוסייה זו.
ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) אמר בתגובה לפרסום כי הצעת חוק הגיוס מנותקת מהמציאות ולא תצא לפועל. "כל מי שמדבר על הגבלת לומדי תורה, קביעת יעד לעילויים ומכסות, מגלה בורות בתחום הרגיש והמורכב כל כך וגם התנשאות ופטרונות", אמר ליצמן. "ערך לימוד התורה אינו נדרש להוכחה או לאישור מאף גורם, בכל הדורות שמרנו על לומדי התורה וגם היום לא יהיה מצב בו אדם שירצה ללמוד תורה בישראל ימצא עצמו בכלא או בקנסות. הנציגות החרדית לא נטלה חלק בדיוני ועדת פרי, בשל המגמה הברורה של ממשלת לפיד-בנט, בראשות נתניהו, לפגוע בלומדי התורה, להצר צעדיהם של ציבור ענק ומרכזי שומרי מצוות, במסווה לדאגה לשיוויון בנטל".