האירוע שהתרחש ביום שבת שעבר סמוך לגבול ישראל-סוריה, רק ממחיש ביתר שאת את מה שבצה"ל ובמערכת הביטחון יודעים היטב: מלחמת האזרחים בסוריה עלולה לגלוש לא רק לכיוון לבנון אלא גם לעבר רמת הגולן מצדה הישראלי. ביום שבת תצפתו חיילי צה"ל באזור הר ורדה על הקרבות בין מורדים סורים לחיילי צבאו של בשאר אסד בגזרת העיירה ג'ובהתא אל-חשב (צפון רמת הגולן). כמעט בכל יום מתנהלים קרבות בין תומכי האופוזיציה לבין הצבא הסדיר, בצפון הרמה וגם בדרומה- באזור ביר עאג'ם, ברייקה ואל-מדריה, כאשר מדי פעם נורות פצצות מרגמה, במקביל ללחימה רגלית וירי של נשק קל וירי צלפים. בשבועות האחרונים הצליחו אנשי האופוזיציה אף להשיג שליטה בכמה עיירות וכפרים בעוד הצבא מחזיק עדיין בקונייטרה וסביבתה.
בשלב מסוים בשבת הבחינו תצפיתנים של צה"ל בכלי רכב שנע בגזרה ומתקרב לגדר הגבול. הנחיות הפתיחה באש מחמירות באשר לכל חמוש המתקרב לגדר, אולם לא היה ברור אם מדובר כלל בחמושים. המכונית נעצרה וממנה ירדו בזה אחר זה חמישה פצועים (שניים נוספים הגיעו בשלב מאוחר יותר) בדרגות פציעה שונות. לאחר בדיקה מסודרת, לפי הנהלים שיש לכוחות צה"ל בגזרה, התברר כי אכן מדובר בפצועים, אנשי אופוזיציה ככל הנראה, ואז התקבלה ההחלטה לפתוח להם את השער בגדר ולהעבירם לטיפול רפואי בישראל.
ביום שלישי השבוע, דבר בגזרה לא העיד על הדרמה של שבת או על אירועים אחרים המתרחשים כמעט מדי יום בכפרים הסוריים הסמוכים לגבול. מעבר קונייטרה נראה שקט כתמיד ואנשי האו"ם השקיפו על הנעשה בצד הסורי. בכפר אל-מדרייה, בגזרה הדרומית (כמה מאות מטרים מהגבול, סמוך לאלוני הבשן), ניתן היה להבחין בחבורת ילדים משחקים כדורגל, מייד לאחר שהסתיימו הלימודים בבית הספר. שתי נערות צעדו להן ברחוב מקשקשות, עולצות, בוודאי דנות בגרסה הערבית הפופולרית של תוכנית הטלוויזיה "דה וויס". בין בתי הכפר בני הקומה אחת, צמודי קרקע, שמרחוק מזכירים קיבוץ, נראים רועי צאן שגם מתקרבים אל הגבול מדי פעם בפעם. ורק חייל אחד חמוש בנשק קל שעמד על גג המסגד, הסגיר אולי במשהו את המצב החריג כל כך של אותם סורים המתגוררים מצדה השני של הגדר.
הבעיה, בדומה לתקרית לפני חודש ובחודש נובמבר שעבר אז נפלו פצצות מרגמה סוריות בשטח ישראל, שגם הישראלים בצד הזה של הגבול, עלולים למצוא עצמם באותו מצב "חריג". הנחמה היחידה והטיפשית אולי עבור תושבי רמת הגולן היא שהם אינם לבד. חיילי כוח האו"ם הפועל בגזרה נקלעו יותר מפעם אחת לחילופי אש בין תומכי אסד ומתנגדיו, וכך גם אזרחי לבנון מצפון. הגלישה של הקרבות בין מתנגדי הנשיא ותומכיו לתוך "ארץ הארזים", הפכה לעניין יומיומי שמעורבים בו שלל של גורמים מקומיים וזרים: אירניים, סעודיים ומערביים.
המעורבות של חיזבאללה בלחימה בתוך השטח הסורי אינה בגדר סוד זה זמן רב. אולם נראה שהפעילות של הארגון השיעי בצד השני של הגבול, חצתה בשבועות האחרונים כמה קווים אדומים. הרמטכ"ל של "הצבא הסורי החופשי", הגנרל סלים אידריס, החליט שלא להיזהר עוד בכבודו של חיזבאללה וביום רביעי הציב אולטימטום לארגון: אם תוך 48 שעות לא ייפסקו כל פעולות חיזבאללה בסוריה, יכה צבא האופוזיציה בכוחות חיזבאללה בכל האמצעים העומדים לרשותו. למען ההגינות צריך לומר כי חיזבאללה אינו הגוף הזר היחיד המעורב בלחימה בסוריה. קטאר וסעודיה, כמובילות המחנה המתנגד לאסד בעולם הערבי, מממנות את חימוש האופוזיציה הסורית ובעיתונות הלבנונית מתפרסמים עוד ועוד דיווחים על המעורבות הגוברת של המודיעין הסעודי במתרחש בסוריה ובלבנון. כך לדוגמה, טען השבוע אחד העיתונים הלבנונים, כי חיסולו בסוריה של הבכיר האירני, הגנרל חסן שאטרי, שעמד בראש משמרות המהפכה בלבנון, הוא מעשה ידיהם של שליחי המודיעין הסעודי שמנהלים מלחמה קשה מול האירנים לקראת הבחירות המתוכננות לפרלמנט בחודש יוני השנה.
המהמר שלא ידע להפסיק
בינתיים ההסתבכות של חיזבאללה בקרבות בסוריה הופכת למדממת יותר ויותר. מתנגדי אסד טענו כי לפחות 12 מאנשי הארגון השיעי נהרגו בחילופי אש, בעוד חיזבאללה הודה כי רק אחד מפעיליו נהרג ועוד כמה נפצעו. על פי הדיווחים הללו, הקרבות מתמקדים בגזרת אל-קוסיר הסמוכה לחומס, לא הרחק מהגבול בין שתי המדינות. לטענת האופוזיציה הסורית, חיזבאללה מנסה לכבוש כמה כפרים בצד הסורי. מנגד, תומכי בשאר הסבירו כי בכפרים הללו מתגוררים שיעים בעלי אזרחות לבנונית שנותרו בצד הסורי של הגבול מסיבות שונות ולמעשה חיזבאללה מגן עליהם מפני התקפות המורדים, בהם גם חברי ארגון "ג'בהת א-נוסרה", הסוני הקיצוני, המזוהה עם האידיאולוגיה של אל-קאעדה.
אך ללא קשר לתוצאה הסופית של הקרבות הללו, נראה כי חיזבאללה נערך במישור הצבאי ל"יום שאחרי" נפילת אסד. הוא כבר אינו מאמין בכוחו של הצבא הסורי לעמוד בהתקפות המורדים או לשמור על ארסנל הנשק של חיזבאללה שנותר בסוריה ולכן החל במבצע משלו. ראשית, בכוונתו להעביר כמה שיותר אמצעי לחימה לתחומי לבנון, רגע לפני שייפלו בידי המורדים, כפי שניסו לעשות באמצעות אותה שיירה שהותקפה מהאוויר לא הרחק מדמשק. ובמקביל, להקים לעצמו מאחזי שליטה בנקודות מפתח שיסייעו לו לשמר תנועה חופשית של שיירות נשק מסוריה לכיוון הבקעא וליתר דיוק - בין דמשק לאזור הבקעא (כביש דמשק - הרמל). לשם כך משקיע חיזבאללה לא מעט במישור הצבאי ושולח כוחות סדירים לגזרת חומס ובמקביל, כפי שפורסם השבוע, מאיץ הקמה של מליציות שיעיות, שחלקן כבר זכו לאימון של חיזבאללה בעירק ויפעלו על אדמת סוריה בשם חיזבאללה ואירן.
המישור השני שבו משקיע חיזבאללה לא מעט, הוא הפוליטי, גם כאן מתוך מחשבה על "היום שאחרי". ביום שלישי געשה לבנון בעקבות החלטת וועדות שונות בפרלמנט הלבנוני לאשר להצבעה את "חוק המפגש האורתודוכסי", שמשמעותו שינוי שיטת הבחירות הקיימת בלבנון. מאות בני אדם יצאו לרחובות ביירות כדי להפגין נגד החוק החדש, אחרים הפגינו בעד. השיטה הנוכחית המבוססת על זו של 1961, משמרת במובן מסוים את כוחן של "האליטות הישנות", הנוצריות והסוניות בעוד הקול השיעי מקופח. לפי ההצעה החדשה, כל עדה תבחר רק בבני העדה שלה, על פי חלוקה חדשה של אזורים ומחוזות, באופן שיגביר באופן משמעותי את משקלו של הקול השיעי ושל בני בריתו של חיזבאללה במחנה "שמונה במארס". לא ברור אם החוק הזה יקבל את אישור הפרלמנט. היריבים של חיזבאללה, מחנה "14 במארס", מתנגדים לו נחרצות. אך ניכר כי חיזבאללה מנסה גם בדרכים דמוקרטיות ולא רק צבאיות, לשמר את מעמדו הפוליטי, רגע לפני שהאדמה בלבנון רועדת בעקבות נפילת בשאר אסד.
ועדיין השאלה שנותרה מרחפת מעל לנוכח ההתפתחויות האחרונות הפוקדות את לבנון - היא בעצם מדוע לנסראללה להשקיע כל כך הרבה אנרגיה ומשאבים בהצלה של אסד, שגורלו בסופו של דבר ידוע. "נסראללה מזכיר לי מהמר שלא יכול כבר להפסיק", אומר פרופ' אייל זיסר, דיקאן בית הספר למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ומומחה לסוריה ולבנון, בראיון לוואלה! חדשות. "ברור לו שהוא מפסיד אבל הוא ממשיך וממשיך ומאבד עוד 'כסף'. הרי רק לפני כמה שנים, לאחר מלחמת לבנון השנייה נחשב נסראללה לגיבור העולם הערבי והאומה הלבנונית. כעת הוא נחשב לבן בריתו היחיד כמעט - מלבד אירן - של בשאר אסד, זוכה לביקורת נוקבת מצד הפוליטיקאים בלבנון ואפילו באיחוד האירופי שוקלים לצרף את חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור, צעד שיגרום לו נזק כספי משמעותי. הוא אמנם לא עומד אל מול התקוממות שיעית עממית נגדו, אך הוא עלול להפוך לצבא כיבוש בתוך סוריה".
ד"ר מתיו לויט ממכון וושינגטון, מומחה לחיזבאללה ולבנון, מנמק את התמיכה הגלויה והבוטה של נסראללה בבשאר אסד, בהשפעה האירנית בעיקר. בדברים שפורסמו השבוע אומר לויט כי המחויבות של חיזבאללה לאירן היא מוחלטת. לויט מצטט גם דו"ח של משרדי החוץ והאוצר האמריקאים (שאישרו מחדש את ההחלטה להותיר את חיזבאללה ברשימת ארגוני הטרור) שקובע כי נסראללה עצמו מפקח אישית על כל פעולות חיזבאללה בסוריה. הוא מסביר כי דווקא מאז חיסולו של עימאד מורנייה, רמטכ"ל חיזבאללה, לפני חמש שנים בדמשק, דווקא גבר הפיקוח של טהרן על הארגון השיעי. לטענתו היה לאירן אמון מלא במורנייה שאפשר לו גמישות מסוימת. אולם יורשו ובן דודו, מוסטפא באדר א-דין, כבר אינו נהנה מאותו חופש פעולה שניתן למורנייה ולמעשה הפיקוח האירני רק הלך והתהדק. לויט טוען כי חיזבאללה עשה שלל פעולות בחודשים האחרונים שהבהירו עד כמה הוא נותר משרתם של האדונים מאירן, על אף שפגעו באינטרס הלבנוני ואפילו באינטרס שלו עצמו - כמו פרשת המל"ט בשמי ישראל. כך גם המעורבות של הארגון בחיסול אישים פוליטיים בלבנון, פעולות טרור נגד ישראל ברחבי העולם ואפילו במעורבות בהברחת אמצעי לחימה למורדים החות'ים בתימן.
לעת עתה לא נראה שחיזבאללה ישנה את דפוס פעולתו - אלא אם ייקלע לעימות מזוין יוצא דופן מול האופוזיציה הסורית - והקזת הדמים הכללית באזור צפויה להימשך. או כפי שהסביר זאת השבוע פרופ' קייס פירו, מומחה ללבנון וסוריה מאוניברסיטת חיפה: "הצבא הסורי חלש מכדי להביס את המורדים והם חלשים מכדי להפילו". השקט שנראה מצדה הסורי של רמת הגולן ביום שלישי השבוע, היה כך נראה, זמני, זמני מאוד.