על רקע משבר כלכלי מעמיק באירן, יתייצבו היום (שני) נציגיה במוסקבה לסבב שיחות שלישי בתוך חודשיים עם נציגי קבוצת "5+1" (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת ולצדן גרמניה) על עתיד תוכנית הגרעין שלה. כמו בסבבים הקודמים באיסטנבול באפריל ובחודש שעבר בבגדד, גם הפעם מביעים פרשנים ומומחים ספק בשאלה אם ניתן יהיה להגיע להסכם, שבמסגרתו תשעה אירן לפחות חלקית וזמנית את העשרת האורניום שהיא מבצעת, בתמורה לצמצום מסוים בסנקציות עליה.
כמו לקראת שני המפגשים הקודמים, שלאורכם שידרו כלי התקשורת באירן ודוברים ממשלתיים מסרים אופטימיים, גם הפעם נשמעים רמזים לגבי נכונות לפשרה מהצד האירני, לצד הדגשה חוזרת ונשנית של "זכותה הטבעית" לגרעין. כך למשל, אמר ראש המשלחת האירנית לשיחות, סעיד ג'לילי, ערב המראתו למוסקבה, כי "מאז ומעולם הודענו הן בהיגיון והן בפועל כי אנחנו מקדמים דיאלוג, ואנחנו מוכנים לשתף פעולה ולקיים דיון עם המדינות השונות בנושאים מגוונים, וביניהם שיתוף פעולה בתחום האנרגיה הגרעינית".
כותרות אחרונות מאירן:
אירן מאיימת: "התערבות בסוריה תתנקם בתל אביב ובוושינגטון"
אירן: "נעצרו מתנקשים במדעני גרעין, נשכרו על ידי ישראל"
אחמדינג'ד: אפרוש מהחיים הפוליטיים בסוף 2013
הסבב הנוכחי מתקיים שבועיים לפני כניסתו לתוקף של אמברגו נפט מלא של האיחוד האירופי על אירן, שהמשבר הכלכלי בו היא שרויה הולך ומעמיק. יצוא הנפט מקור ההכנסה העיקרי של המדינה ירד בשנה האחרונה ב-40%, שיחסרו מאוד בתקציב האירני. משמעות הדבר הוא אובדן של 4.5 מיליארד דולרים לחודש.
בשל קשיי היצוא, אוגרת אירן את הנפט שהפיקה במכליות ענק שעוגנות בנמליה או בחופיה דבר העולה לה כסף רב, בשל דמי הביטוח והמשכורות לצוותים שהיא נאלצת לשלם. הלחץ הכלכלי יתעצם ב-1 ביולי, כשמדינות האיחוד האירופי (למעט כמה שקיבלו פטור זמני) יפסיקו לרכוש נפט מאירן. באותו מועד גם תתחיל ארצות הברית להטיל עיצומים ולהעניש מדינות וחברות שימשיכו לרכוש נפט מהרפובליקה האיסלמית. במקביל, עומד להיכנס לתוקף צו נשיאותי של הנשיא ברק אובמה המעניש כל מי שימשיך לקיים קשרים פיננסים ובנקאיים עם אירן (וזאת בנוסף לניתוק אירן ממערכת העברת הכספים הבינלאומית "סוויפט").
שיחות חשאיות עם רוסיה?
זו אחת השעות הקשות והמכריעות, שבפניהן ניצבת הנהגת אירן ובראשה המנהיג העליון עלי חמינאי. עליה להכריע כעת אם היא מוכנה לפשרה, ולו זמנית, או להסתכן בהידרדרות נוספת של כלכלתה. נציגי המעצמות העלו בפגישות הקודמות דרישה כי אירן תפסיק לחלוטין להעשיר אורניום בשטחה הן לרמה של 20% והן לרמה של 3.5%, שתעביר את כל החומר המועשר לרמת 20% שהעשירה עד כה (כ-150 קילוגרם) מחוץ לגבולות המדינה, ותפסיק את כל הפעילות במתקן ההעשרה התת-קרקעי בפורדו שליד קום. בתמורה, בשלב ראשון, מוכן המערב להסיר את העיצומים האוסרים למכור לאירן חלקי חילוף למטוסיה האזרחיים. ביטול חרם הנפט או הניתוק מ"סוויפט", מבהירים במערב, לא יעמדו על הפרק עד שהאירנים יוכיחו עמידה של ממש בהסכמים.
עד כה סירבה אירן לכל הצעה, וטענה כי זכותה להעשיר אורניום אך אולי כעת, בשל מצבה הכלכלי הקשה וגם מתוך רצון לעשות מחווה לרוסים שמארחים את השיחות, היא תסכים להפסקת ההעשרה ל-20%. אם אכן יש נכונות אירנית לכך, לא מן הנמנע שהיא הושגה גם במגעים סודיים עם רוסיה. במגעים כאלו, אם נערכו, ככל הנראה עלה לדיון גם המשך הסיוע שמעניקה רוסיה לנשיא סוריה בשאר אסד, בעל בריתם של האירנים.
בכל מקרה, פשרה כזו, אם תושג, ודאי לא תספק את ההנהגה בישראל, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שדורש עמידה מלאה בכל שלושת האיסורים על אירן. לעומתו, שר הביטחון אהוד ברק הביע בעבר עמדה מתונה יותר, ורמז כי יסתפק בהפסקת ההעשרה לרמה של 20%. בכל מקרה, ראוי להדגיש כי מנהיגי אירן יודעים שהסיכויים שישראל או ארה"ב יתקפו את מתקניה הגרעיניים עד לבחירות בנובמבר בארצות הברית הם קלושים, ולכן יש להם, להערכתם, עוד יותר מארבעה חודשים להמשיך בהאצת תוכנית הגרעין וליהנות מחסינות מפני תקיפה אפשרית.
בהכנת הידיעה השתתף משה-חי הגיגת
(עדכון ראשון: 23:04)