המבקר על המשט: "ליקויים מהותיים" בתהליך קבלת ההחלטות של נתניהו

(צילום: דובר צה"ל)

"ליקויים מהותיים ומשמעותיים", כך מגדיר מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, את ממצאי הבדיקה שערך לתהליך קבלת ההחלטות שהוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשבועות ובחודשים שקדמו לאירועי המשט הטורקי, בסוף מאי 2010. כשנתיים לאחר ההשתלטות הדרמטית של חיל הים על ספינת ה"מאווי מרמרה", שהסתיימה בהיתקלות אלימה ומתוקשרת ובמותם של תשעה ממשתתפי המשט, מפרסם היום (רביעי) המבקר דו"ח מקיף שמציג את חוסר הסדר ששרר בדרג המדיני, ובראשו בקרב ראש הממשלה, בתהליכי העבודה בחודשים שקדמו ליציאת המשט.

"תהליך קבלת ההחלטות אצל ראש הממשלה נעשה ללא עבודת מטה סדורה, מתועדת ומתואמת וללא תכלול של המערכות הרלוונטיות", קובע המבקר, למרות שהוא מדגיש שאין בקביעותיו כדי להסיק שבמבחן התוצאה יכולים היו הדברים להיות אחרת, גם אם היו ננקטות פעולות אחרות.

דו"ח המבקר על משט המרמרה והמל"ל - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
נתניהו מגיב לדו"ח המבקר: מצבנו הביטחוני חסר תקדים
דו"ח המבקר: מערך ההסברה כשל בטיפול באירועי המשט
דו"ח המבקר: נתניהו חסם מידע מעוזי ארד בניגוד לחוק כששימש ראש המל"ל

עם זאת, מדגיש המבקר, כי המשט הטורקי הוא "מקרה דוגמה שממנו צריך ללמוד לגבי תהליכי קבלת החלטות במקרים עתידיים", ומעיר כי לאור המלצות ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השנייה ולאור הפגמים שהתגלו בתהליכי קבלת החלטות אצל נתניהו, "ראוי שראש הממשלה, מתוקף אחריותו הכוללת, יפעל להבטיח כי קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי תיעשה בהליך סדור".

ביוני 2010, כחודש לאחר אירועי המשט, הודיע לינדנשטראוס שהוא מצטרף לוועדות טירקל ואיילנד שמונו בידי הממשלה והצבא בהתאמה, ובשנה שלאחר מכן בדק משרדו את תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני לפני המשט, ובראשו - נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק. הדו"ח אינו מתייחס כלל להתנהלות הדרג המדיני ביום המבצע עצמו, ולעובדה שבעת ההתרחשות ביקר נתניהו בקנדה, ובכל זאת, עיקר חצי הדו"ח מופנים לכיוונו של ראש הממשלה.

מהדו"ח עולה כי למרות שנתניהו הבין את חריגות המשט ופעל לסכלו בערוצים מדיניים, הוא לא חשב שיש צורך בהתייעצות מקצועית נרחבת של הדרג המדיני בנושא. את דעתו שינה ימים ספורים בלבד בטרם התקרבו הספינות לשטח ישראל.

בשבועות שלפני המשט הפצירו שרים ובכירים נוספים בנתניהו לכנס דיון מורחב בנושא, אך הוא לא נעתר, ולפי הדו"ח, בחודשיים שקדמו למשט לא כונס ולו דיון אחד של הקבינט מדיני-ביטחוני בנושא, ואפילו לא ישיבה משותפת עם שרי החוץ והביטחון לתיאום המאמצים המדיניים. תחת זאת, נתניהו בחר לקיים רצף פגישות "בארבע עיניים" עם ברק וליברמן, הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי, ומזכירו הצבאי, האלוף יוחנן לוקר, שריכז את המאמצים בגזרה.

"לא ברור אם ואלו החלטות התקבלו במסגרתם, וגם אם התקבלו החלטות הן לא סוכמו בכתב. מתוך כך, לא ברור מה הבינו וידעו השרים שלא היו בדיונים שנערכו בארבע עיניים", כותב המבקר, שמדגיש כי אי תיעוד הפגישות הוא "ליקוי חמור" שפוגע בתיאום הבסיסי בין המערכות השונות, וקורא לגבש בהקדם נוהל לתיעוד יעיל של פגישות אלה.

הדיון הכולל היחיד בראשות נתניהו ובהשתתפות פורום שרים מורחב על המשט נערך רק ב-26 במאי, כמה ימים בלבד לפני שהספינות הגיעו לישראל, אז כינס נתניהו את פורום ה"שביעייה" לדיון "חפוז, מעכשיו לעכשיו", כהגדרת המבקר, שנערך ללא כל מצע או הכנה מוקדמת של המשתתפים בו. בדיון, מעיר המבקר, לא זומנו גורמים רלוונטיים נוספים כמו שר המשפטים והשר לביטחון פנים, גורמים צבאיים בכירים שנטלו חלק משמעותי במבצע, וכן נציג המטה לביטחון לאומי (המל"ל), כך שעבודת המטה שביצע לא הוצגה כלל בדיון המכריע. ככלל, המבקר מצביע על כך שבניגוד להוראות חוק המל"ל, נתניהו לא נשען על המטה כגוף המייעץ המרכזי בנושאי מדיניות חוץ וביטחון, לא הורה למל"ל לבצע עבודת מטה מסודרת לקראת המשט, ואף הדיר את ראש המל"ל הקודם, פרופ' עוזי ארד, מצמתי קבלת ההחלטות לקראת המשט.

"הדיון התנהל מבלי שהובאו לידי ביטוי הידע והמומחיות המקצועית המצויים בידי גורמים אלה", קובע המבקר, "אשר יש בהם כדי להשתית את תהליך קבלת ההחלטות על קרקע מוצקה". בתום דיון השביעיה הנ"ל, שנערך כמה שעות בלבד לפני יציאתו של נתניהו לביקור מדיני, התקבלה ההחלטה לעצור את המשט, גם במחיר השתלטות צה"ל. המבקר מעיר כי קבלת ההחלטה בפורום מייעץ ומצומצם "אינה מתיישבת באופן מהותי" עם המלצות ועדת וינוגרד, ומותח ביקורת חריפה על התנהלותו של נתניהו ומעיר כי "היה ראוי שהמאמץ המדיני-דיפלומטי והמאמץ ההסברתי יהיו אחודים", וכי ראוי היה שיכונס פורום מקצועי בין משרדי, מבעוד מועד, להבטחת המאמץ הראוי למניעת המשט. לינדנשטראוס מכיר בפעילות המדינית הענפה שקיים נתניהו כדי למנוע את יציאת המשט, אך קובע כי "פעילות זו אינה מהווה תחליף להצגת המשט בפורומים של ועדות שרים רלוונטיות", ואינה באה במקום עבודת מטה סדורה.

מוקד נוסף של דו"ח המבקר מתמקד במידע שהיה ברשות הדרג המדיני על חריגותו של המשט וסבירותם של האירועים לגלוש לאלימות. נתניהו עצמו, שהעיד בפני המבקר, התריע שמעורבותו הגבוהה באירועים מעידה על כך שהבין את חריגותם אך הדגיש כי המידע אודות האתגר הצבאי או האפשרות להרג משתתפיו לא הובא לפתחו. "לא עלתה בשום מקום, בשום דיון ולא עם אף אחד - לא עם שר הביטחון, לא עם הרמטכ"ל, ולא עם מפקד חיל הים - בעיה מבצעית", אמר נתניהו, שהוסיף כי ברק ואשכנזי הדגישו שוב ושוב כי "צה"ל ערוך להתמודד וכי נלקחו בחשבון תרחישים שונים".

המבקר, עם זאת, מצביע על כך שבשבועות שקדמו למשט התקיימו מספר הערכות מצב - במשרד הביטחון, בצה"ל, במשרד החוץ ובמשרד לנושאים אסטרטגיים, וכן במל"ל עצמו, בהם הובן והוברר שמדובר במשט חריג בגודלו וכן הודגש הצורך שבשימור לגיטימציה וצמצום הביקורת הבינלאומית בסוגיה. גם בדיון השביעייה חזרו ברק ואשכנזי על ההדגשה כי מדובר באירוע חריג.

"נוסעי המשט מתכוונים להשיג אפקט דומה כמו של אקסודוס", אמר ברק בדיון, ואשכנזי אף הדגיש כי "זה לא אירוע של שתי דקות. זה לא יהיה אירוע קצר, זה יהיה אירוע מתמשך. מי שרוצה לעשות מזה דרמה - יש פה חומר בערה ליומיים או שלושה, ולא לשעה. אין לי ספק שיופעל שם כוח, שזה יהיה ברור".

החששות מתגובה אלימה הועלו אמנם, קובע המבקר, אך צה"ל גיבש והציג לדרג המדיני רק דרך פעולה אפשרית (דפ"א – ט"ש) אחת, שהניחה שההתנגדות להשתלטות תהיה פסיבית, ולא הציג את הסיכונים שעלולים לנבוע מאירוע אלים בהיקף רחב. "הדרג המדיני ובכלל זה נתניהו והשביעייה גיבשו את עמדתם ביחס למתווה הפעולה הצבאית מבלי שזו הוצגה להם במפורט ושהוצגו בפניהם חלופות של ממש", קובע המבקר, ואף מותח ביקורת נקודתית על שר הביטחון, שאמנם התריע על חשש מהידרדרות אלימה אבל לא בדק או בחן את מוכנות צה"ל להתמודד עם כך, ואף חסם כל אפשרות לדיון בשביעייה בפרטים המבצעיים של ההיערכות.

במקביל, קובע הדו"ח, ראש הממשלה אמנם הטיל על ברק את הטיפול הכולל בנושא המשט, אך זה הציב קשיים על הפעילות הבין-משרדית למניעת המשט ואף חסם שיתופי פעולה עם המל?ל והמשרד לנושאים אסטרטגיים, שביקשו לטפל בנושא, ומנע השתתפות נציגי צה"ל ומערכת הביטחון בדיונים שכינסו.

היועץ לביטחון לאומי וראש המועצה לביטחון לאומי, האלוף (במיל') יעקב עמידרור אמר בהתייחס לדו"ח המבקר כי "המבקר עצמו אומר שהוא בכלל לא בטוח שיש קשר בין תהליך שונה לבין תוצאות יותר טובות". לדברי עמידרור, "מאז המשט הטורקי תוכנן עוד משט אחד - המשט היווני (שסוכל בהצלחה ביוני 2011 ללא התערבות הדרג המדיני, ט"ש), עוד שני מטסי התרסה ועוד אירועים נוספים. התוצאה בהם אחרת". עמידרור הוסיף כי "היום יש לנו דברים גדולים שאנחנו מתעסקים איתם במערכת הבינלאומית. אני חושב שאם מסתכלים על כל האירועים האלה מבינים שתהליך קבלת ההחלטות הוא הרבה יותר טוב. הטיפול בכל הדברים הללו נעשה בתהליך קבלת החלטות מסודר".

לקריאה נוספת
ליברמן: האשמת בכירי צה"ל - "פרובוקציה טורקית"
אשכנזי על כתב האישום בטורקיה: "השכל הישר יגבר"
"ישראל הציעה לשלם 6 מיליון דולר לקרבנות המרמרה"