שלוש שנים לאחר שנחקק חוק שהיה אמור להביא לחיזוק מעמד המטה לביטחון לאומי (המל"ל) כגוף הייעוץ והמטה המרכזי בנושאי חוץ וביטחון לראש הממשלה, המל"ל עדיין אינו ממלא את ייעודו או מייצר ערך מוסף הנדרש בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים החשובים במדינה. כך עולה מדו"ח שמפרסם היום (רביעי) מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. הדו"ח מותח ביקורת חריפה על ליקויים ופערים מהותיים הפוגעים ביכולתו של המל"ל לבצע עבודת מטה שלמה ומקיפה, ומטיל את האחריות על אי יישומו של החוק לפתחו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. המבקר מזהיר כי אי יישום החוק "פוגע בתהליך קבלת ההחלטות, ובראייה הכוללת הנדרשת בדרג המדיני בנושאי חוץ וביטחון".
בדו"ח המקיף, שבחן בין יולי 2010 ליוני 2011 את אופן יישום חוק המל"ל ובפרט אם המטה מממש את התפקידים שהוטלו עליו ומצליח להוות גורם משפיע על תהליכי קבלת ההחלטות של ראש הממשלה, קובע המבקר כי מאז שנחקק חוק המל"ל אמנם חלה התקדמות משמעותית במעמדו של המטה, אך הוא מעיר לנתניהו על העיכוב ביישום החוק וקורא לו לבצע בהקדם שינויים במשרדו לסגירת הפערים. ?ראוי שראש הממשלה, כמי שנושא באחריות ליישום חוק המל"ל, יוודא שהכללים שנקבעו במשרד ראש הממשלה להסדרת הסמכויות יתאימו לסעיפי החוק, וינחה את ראש המל"ל להכין תכנית לסגירת הפערים?, כותב המבקר.
הביקורת עמדה על שני גורמים עיקריים שפגעו במימוש החוק - ליקויים הקשורים לדרך שראש הממשלה הפעיל את המל"ל, וליקויים בעבודת המל"ל עצמו. באשר לנתניהו, המבקר מצא כי למרות המלצות ועדת וינוגרד ודוחות חוזרים ונשנים של המבקר, לא נעשה מאמץ מספק להבטיח שהמל"ל יהפוך לגוף המטה המרכזי בנושאי חוץ וביטחון, בין היתר בשל התנגדות עיקשת של מערכת הביטחון וצה"ל לשתף עמו פעולה. על רקע התפטרותו המתוקשרת של ראש המל"ל הקודם, הפרופ' עוזי ארד, במאי 2011 בעקבות האשמתו בהדלפה וטענותיו של ארד כלפי ראש הממשלה ובכירים בלשכתו שסיכלו את עבודתו, מספק הדו"ח גם הצצה למערכות היחסים הפנימיות בלשכת ראש הממשלה, ושל נתניהו עם יועציו הבכירים בפרט.
דו"ח המבקר על משט המרמרה והמל"ל - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
המבקר על המשט: "ליקויים מהותיים" בקבלת ההחלטות של נתניהו
נתניהו מגיב לדו"ח המבקר: מצבנו הביטחוני חסר תקדים
דו"ח המבקר: מערך ההסברה כשל בטיפול באירועי המשט
נתניהו לא גיבה את ראש המל"ל במאבקי הכוח עם מערכת הביטחון
המועצה לביטחון לאומי (שהפכה מאוחר יותר למטה לביטחון לאומי) הוקמה ב-1999, בזמן כהונתו הראשונה של נתניהו, במטרה לשמש כגוף מטה של ראש הממשלה והממשלה לנושאי ביטחון לאומי, לאחר שבמשך שנים הצביעו גורמים שונים על הצורך בייעוץ חיצוני ועבודת מטה מסודרת ומגוונת בתחום. מקורבו של נתניהו, הפרופ' עוזי ארד, מונה אז לעמוד בראש המועצה. ב-2008, בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה ומסקנות ועדת וינוגרד, חוקקה הכנסת את חוק המל"ל, שקבעה את תפקידי המל"ל והסמיכה את ראש הממשלה כממונה על ביצוע החוק. מטרת החוק הייתה לשנות משמעותית את עבודת ההכנה לתהליך קבלת ההחלטות באמצעות יצירת גורם מקצועי מאזן, שיבחן בראייה כוללת את המצב ויציג לדרג המדיני דעה שנייה, אל מול הדומיננטיות הרבה של מערכת הביטחון בתהליכי קבלת החלטות.
ארד מונה לתפקיד ראש המל"ל בפעם השנייה עם כניסתו של נתניהו לכהונתו השנייה, והוא כיהן בתפקיד עד מאי 2011, אז התפטר לאחר שהואשם בהדלפה של חומרים מסווגים. במהלך השנתיים שכיהן בתפקיד, הקדיש ארד מאמץ ליישום החוק, ולאחר סיום תפקידו שב ותקף בחריפות בראיונות את ראש הממשלה, שר הביטחון, והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, האלוף יוחנן לוקר, בכך שהביאו ביודעין לאי יישומו של החוק, והגדיל גם להאשים את נתניהו ומשרדו בניסיונות לטיוח דו"ח המבקר בנושא. עם זאת, במהלך תפקידו זכה גם ארד לביקורת חריפה על אודות יחסי האנוש שהפגים, ובלשכת ראש הממשלה הבהירו אז כי גורמי הביטחון סירבו לעבוד עמו בשל כך, והדגישו כי המשרד נוקט בשיתוף פעולה מלא עם מבקר המדינה.
נתניהו אכן הדיר את ארד מצמתים מרכזיים בקבלת ההחלטות, כך עולה מדו"ח המבקר ולא הסכים להעביר לו חלק מהמידע שמגיע אליו, למרות שהחוק קובע כי כל מידע מדיני-ביטחוני שיועבר לעיונו של רה"מ יועבר גם לעיונו של ראש המל"ל. במקביל, נתניהו הדיר את ארד מדיונים מהותיים בהם היה אמור להשתתף, והטיל את ריכוז מרבית הדיונים בנושאי חוץ וביטחון על לוקר במקום על ארד, כמתחייב מהחוק. יתרה מכך, קובע המבקר, ראש הממשלה דחה או ביטל חלק מהדיונים שארד ביקש ליזום בקבינט המדיני-ביטחוני בשל התנגדות מערכת הביטחון.
מהדו"ח עולה כי גם מערכת הביטחון הערימה קשיים על עבודת המל"ל, וגופים ביטחוניים שונים - בהם צה"ל, ראש המוסד והשב"כ - מנעו מהמל"ל גישה למידע ביטחוני שביקש לקבל לידיו. שר הביטחון, אהוד ברק, התנגד בתוקף מלכתחילה למתכונת המוצעת בחוק המל"ל, אך המבקר מצביע על כך שנתניהו לא גיבה את ראש המל"ל במאבקי הכוח עם מערכת הביטחון ועם הגופים הביטחוניים הכפופים אליו. המבקר מדגיש כי אחת ממטרות חוק המל"ל היא בדיוק למנוע מאבקי כוח כדלהלן: ?אם ראש הממשלה, הממונה על יישום החוק, לא יבסס למל"ל מקום בסביבתו, יתקשה המל"ל ליישם את החוק בכוחות עצמו?, כותב המבקר.
במקביל, מצביע המבקר על כך שנתניהו לא הקפיד ליישם נהלים מסודרים שיובילו ליישומו המלא של החוק, ורק שלוש שנים לאחר חקיקתו פירסם נוהל פנימי במשרד ליישום החוק. בתגובה לטענת משרד ראש הממשלה כי מדובר בתהליך ארוך טווח שדורש שינויים עמוקים, מדגיש המבקר כי הדחיות ביישום החוק והדרתו של ארד מחלק מהמידע, ?מעלים חשש שחוק המל"ל לא ימומש במלואו במהלך כהונת ראש הממשלה הנוכחי?. יחד עם זאת, מהדו?ח עולה כי לאחר שהאלוף במיל? יעקב עמידרור מונה במקומו של ארד לתפקיד, חלה התקדמות נוספת במעמד המל?ל והוא החל להיות משולב יותר ויותר בעבודה לצדו של ראש הממשלה, בניגוד להדרה שאפיינה את תקופת ארד.
החלק שני של הדו"ח מוקדש לליקויים בעבודתו הפנימית של המל"ל, שכשל במילוי חלק מתפקידיו על פי חוק. המבקר מצביע על כך שהמל"ל לא קיים הערכות מצב שנתיות ותקופתיות, כפי שדורש החוק, לא עשה עבודת מטה לקראת הדיונים על תקציב הביטחון ולא קיים דיוני העמקת ידע לשרים בקבינט המדיני ביטחוני. כמו כן, קובע המבקר כי ישנם ליקויים בניהול המטה, הסובל מתחלופת עובדים גבוהה ותקנים בכירים שאינם מאוישים, ופועל ללא אוגדן נהלים או תכנית עבודה המסדירה את עבודתו.
כמו כן, מתריע המבקר כי לפי החוק המל"ל אמור לבחון מיזמים ביטחוניים שיש להם השלכות מדיניות-ביטחוניות, אך במצב הנוכחי הוא נכנס לתמונה מאוחר מדי ואין לו יכולת להשפיע, ומביא לדוגמה את השתתפות צה"ל בפרויקט חיל האוויר האמריקאי לפיתוח מטוסי החמקן (האף-35), שהמל"ל בחן רק כשנים לאחר שהחלה בו מעורבות של חיל האוויר הישראלי.
משרד ראש הממשלה לא פירסם תגובה רשמית לממצאי המבקר בעניין אי יישום חוק המל"ל. לדברי גורמים במשרד, המבקר בעצמו מדגיש בדו"ח כי "חלה התקדמות משמעותית שהגבירה באופן ניכר את מעורבותו של המל"ל בתהליכי קבלת ההחלטות".
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il