דו"ח המבקר: מערך ההסברה כשל בטיפול באירועי המשט

(צילום: דובר צה"ל)

דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (רביעי) מוקדש לבחינת תפקוד מערך ההסברה הלאומי במהלך אירועי המשט הטורקי לעזה בחודש מאי 2010. נראה כי הקרב הישראלי על ספינות המשט הטורקי לא הסתיים עם השתלטות חיילי השייטת על המרמרה, אלא במובן מסוים רק התחיל: חומרים מצולמים החלו לדלוף לתקשורת הבינלאומית והקרב על התודעה ודעת הקהל העולמי החל. "בעידן שבו לדעת הקהל יכולת השפעה מהותית על הלגיטימציה - לפעולות הסברה נודעת חשיבות מן הדרגה העליונה" - כך כותב המבקר, מיכה לינדנשטראוס, בפתח הדו"ח.

דו"ח המבקר על משט המרמרה והמל"ל - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
המבקר על המשט: "ליקויים מהותיים" בקבלת ההחלטות של נתניהו
דו"ח המבקר: נתניהו חסם מידע מעוזי ארד בניגוד לחוק כששימש ראש המל"ל

המבקר קובע כי ה-31 במאי 2010 ייזכר כאחד הימים הקשים להסברה הישראלית הבינלאומית, כאשר משעות הבוקר המוקדמות שידרו ערוצי התקשורת הישראליים והזרים חומרי וידיאו שתיעדו את השתלטות כוחות צה"ל על הספינה "מאווי מרמרה" מנקודת המבט של נוסעיה. עד לשעות אחר הצהריים החומר העיקרי ששוחרר לתקשורת מהצד הישראלי היה סרטון ששידר את קריאת אנשי חיל הים אל עבר הספינות בבקשה שייעצרו, ורק כ-12 שעות אחרי פעולת כוחות צה"ל, שוחררו לפרסום צילומים ראשונים של צה"ל מההשתלטות.

בהמשך, טוען המבקר, התעכבה גם הפצת חומרים נוספים בהם נראה באופן ברור שחיילי הקומנדו הימי הישראלי הותקפו באלימות ופעלו מתוך הגנה עצמית. בשעות, ימים ושבועות שאחרי אירועי המשט, כפי שקובע המבקר, נאלצו נציגי ההסברה הישראלית בארץ ובעולם לפתוח ב"קרב בלימה" לשינוי הנזק שנגרם לתדמית ישראל בדעת הקהל העולמית.

במשך ארבעה חודשים בדק משרד מבקר המדינה את גופי ההסברה העיקריים שנטלו חלק במשט, ובין היתר התמקד בחלוקת תחומי האחריות ופעילותם של מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, אגפי התקשורת וההסברה במשרד החוץ והביטחון, דובר צה"ל ומשרד הביטחון. הדו"ח מצביע על ליקויים מתמשכים במערך ההסברה הלאומי, שלדעת המבקר "מתקשה למלא את תפקידו ואינו משקף ביכולותיו ובמבנהו תפיסה מעודכנת ומתאימה" של החזית התקשורתית ההולכת וגדלה, ובמקביל מתריע כי "קיים חוסר מתאם הולך וגודל בין עוצמת דובר צה"ל לבין הגופים האזרחיים במערך ההסברה הלאומי", שתוצאתו באה לידי ביטוי גם באירוע המשט.

"מצב זה אינו תואם את התפיסה הממלכתית-דמוקרטית של מדינת ישראל", קובע המבקר בדו"ח, וקורא לראש הממשלה בנימין נתניהו לגבש בהקדם תוכנית חירום לאומית לתיקון ושיפור מערך ההסברה הלאומי שכן "המשך המצב הנוכחי פוגע מהותית ביכולת הנדרשת של מערך ההסברה הלאומי להשפיע על קהלי היעד השונים".

דו"ח הביקורת הנוכחי, מציין המבקר, מתמקד נקודתית במשט כ"אירוע מבחן מכונן", אך מהווה גם מעקב לממצאים שונים שהועלו בדו"חות קודמים בעשור האחרון על מערך ההסברה הלאומי, שהוקם בהחלטת ממשלת ב-2007 במטרה לרכז את כלל המאמץ והפעילות ההסברתית של המדינה בעתות שגרה וחירום. "ככלל, חל שיפור ניכר בתיאום ומיצוי היכולות הקיימות של מערך ההסברה הלאומי בתיאום מטה ההסברה הלאומי ובהכרת הדרג המדיני והצבאי בחשיבות הנושא", כותב המבקר, אך לצד זאת מתריע כי "נותרו, ואף התגברו ליקויים משמעותיים שחלק הופיעו כבר בדוחות קודמים בעבר ולא תוקנו". לדברי המבקר, ליקויים אלה הביאו גם באירוע המשט ל"פגיעה ביכולת הוצאתה אל הפועל של מדיניות תקשורתית הסברתית ראויה".

המבקר מצביע על פערים הולכים וגדלים בין הדרישות המצופות ממטה ההסברה הלאומי, שאמור לשמש כסמכות העליונה בנושאי ודוברות והסברה, לבין מספר עובדיו המצומצם והעובדה שבחלק ניכר מכהונת נתניהו מי שעמד בראש המטה כיהן במקביל גם כיועץ התקשורת של ראש הממשלה. הדבר נכון במיוחד בעתות חירום ומלחמה, שלגביהן מציין המבקר כי המטה אינו ערוך לקיים מאמצי תיאום רצפים ומתמשכים לדוברות והסברה, והדגיש כי באירועי המשט לא סוכמה תכנית הסברה כוללת שתנחה את כלל הגופים המעורבים בדוברות והסברה, ולא גובשה תוכנית תקשוב כוללת למשרדים הרלבנטייים לכיסוי מיטבי של התקשורת האלקטרונית.

כך, קובע המבקר, מידע חיוני שעשוי היה לתרום למאמץ ההסברה לא נאסף כראוי על ידי גופי התקשוב של מערך ההסברה הלאומי. גם יכולותיו של משרד החוץ, כפי שמצביע המבקר, "מצומצמות בתצורתו הנוכחית", ואינן הולמות את הצרכים הנדרשים ממנו, לנוכח העלייה בחשיבותה של הסברת החוץ והאתגרים ההסברתיים המתעצמים.

אל מול חולשת גופים אלה, כפי שהתבטא גם באירועי המרמרה, בולט חוזקה של חטיבת דובר צה"ל, שמופקדת רק על הדוברות הצבאית, אך בפועל מתפקדת כגוף הדוברות המרכזי של המדינה, לנוכח גודלה, משאביה, והידע העומד לרשותה. גם במשט, כפי שעולה מדו"ח המבקר, דובר צה"ל הוביל את הדברור הישראלי בארץ ובעולם, ואף ריכז בלעדית את המידע הצבאי על פרטי ההשתלטות.

"שיקולי הדוברות וההסברה של צה"ל מושפעים גם מרגישותו לתוכני הסברת פנים", מסביר המבקר, ומעיר כי מצב זה הוביל לעיכוב משמעותי בהעברת החומר המצולם הדרוש להסברת אירוע המשט לחו"ל, כך שהוא לא היה זמין בשעות הראשונות שבהן נצרבה תודעת דעת הקהל בעולם. במקביל, מעיר המבקר, דובר צה"ל ונציגיו מופיעים במדים כדי להציע את עמדות צה"ל, אך דעת הקהל העולמית עשויה לתפוס אותם כדוברים המייצגים את המדינה לכל דבר ועניין.

המבקר מקדיש סעיף מיוחד בדו"ח לתיאור כשל ההסברה בשפה הערבית, וקובע כי "בתקופה שקדמה לאירוע המשט, במהלכו ובעקבותיו, כמעט לא נשמע קולה של מדינת ישראל בשפה הערבית באמצעי התקשורת הממלכתית שלה בזירה הבינלאומית". המבקר כבר העיר בעבר על ליקויים והידרדרות בהסברה ובנפח השידורים בשפה הערבית בטלוויזיה וברדיו ועל פיגור בהסברה בערבית באינטרנט, ומציין כי ליקויים אלו לא תוקנו, אך במקביל מצביע על הידרדרות חמורה גם ביכולות המחלקה לתקשורת ערבית במשרד החוץ, שעליה מוטלת האחריות על ההסברה בשפה הערבית, שהביאה להפסקת פעולתה למעשה.

בניגוד לשפה הערבית המוזנחת, דווקא ביכולות הניו-מדיה יש למערך ההסברה הלאומי עדנה מסוימת, כאשר המבקר מציין לחיוב את ההתקדמות במרחב התקשורת המקוונת וקובע כי היקף הפעילות ברשת באירוע המשט, כמו גם תפוצה מוצלחת של תכנים זמינים, היו מהנדבכים העיקריים שסייעו במאבק על תדמיתה של ישראל לאחריו.