ההסכם שהשיג מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), יוקיה אמאנו, בטהרן אינו צריך בהכרח להקרין אופטימיות על השיחות שייפתחו ביום רביעי בבגדד בין חמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון (ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת) וגרמניה לאירן. השיחות מוגדרות "מכריעות". אך ניסוחים דומים הושמעו כבר עשרות פעמים, לפני כמעט כל מפגש עם נציגי אירן, בעשור האחרון. קשה להניח שאירן תוותר על היעד ההיסטורי-אסטרטגי שהציבה לעצמה: להיות מסוגלת לייצר נשק גרעיני. היא קרובה לכך יותר מתמיד. עניין של כמה חודשים.
מטרתה של אירן היא להרוויח זמן. היא מבקשת לצלוח בשלום את שנת 2012, שבסיומה היא תוכל, אם תרצה, להרכיב את פצצת הגרעין הראשונה שלה. לשם כך, היא מוכנה ליצור מראית עין של ויתורים והתגמשות מצדה. אך בהיות נציגיה אמנים בשיטות הבזאר - מקח וממכר של שוק - הם מתישים את מי שמולם גם בוויתורים הקלים ביותר. כל ויתור חסר משמעות מצדם, מוצג כאילו עלה להם בבריאות.
עוד על ההסכם בין סבא"א ואירן:
הושג הסכם בין אירן לסבאא: יותר פיקוח בפרצין
ספקנות בישראל: "האירנים מפרי הסכמים סדרתיים"
זה מה שקרה בשיחות אמאנו בטהרן וזה מה שיקרה בבגדד. אמאנו הצליח להשיג מהאירנים הסכמה שפקחיו יבקרו בפרצ'ין, שבו ביצעה אירן ניסויים המדמים שרשרת פיצוץ גרעיני, וכן שסבא"א תקבל מידע על עברה החשוד של תכנית הגרעין של אירן. גם אם ביקרו הפקחים בפרצ'ין ואולי בעוד כמה אתרים שנסגרו עד כה בפניהם, וגם אם המסמכים והתיעוד שימציאו האירנים ישפכו אור על מעשי העבר, העולם, ובוודאי ישראל, לא יפלו מכיסאם. מה כבר נדע שלא ידענו? שאירן מקדמת בחשאי תכנית גרעין צבאית? זה כבר ידוע.
האסטרטגיה של אירן היא להמשיך בתכנית הגרעין שלה. הקצב פחות חשוב לה. היא מוכנה לעשות ויתורים טקטיים כדי להדוף מעליה את הלחצים הבינלאומיים, לצמצם או למנוע את הרחבת העיצומים המוטלים עליה. העיצומים מכבידים על כלכלתה המתדרדרת של אירן אינפלציה גואה, אבטלה עצומה, עוני משווע וקשיים להתחבר למערכת הבנקאות והסליקה הבינלאומית .מבחינת השלטון, הגרוע מכל עוד לפניו. בעוד ארבעים ימים יוחרפו העיצומים כשמדינות האיחוד האירופי יחדלו מלקנות נפט מאירן. בלי הכנסות מנפט אין לאירן תקומה. עם הכנסות מופחתות היא תצטרך לנסח מחדש את שיקולי סדר העדיפויות שלה. היא כבר עומדת על סיפה של דילמה שנוסחה בשירו של חיים חפר, שהושר בפי להקת הנח"ל "תותחים במקום גרביים".
אירן לא תוותר על ה"תותחים", אך אולי תהיה מוכנה לדחות את בנייתם ובלבד שתוכל לייצב את כלכלתה. המשטר אינו חושש לעתידו. אין סכנה שההמונים יצאו שוב לרחובות כמו שקרה לאחר בחירות ב-2009. אך הוא בכל זאת מוטרד מהשפעת העיצומים על העם האירני.
ישראל תהיה מאוכזבת מכל פשרה שהושגה ותושג
לכן אפשר שאירן תהיה מוכנה בשיחות בגדד להתפשר מעט. אך ספק רב אם היא תוכל לקבל את התביעות של הקהילה הבינלאומית. היא נדרשת לחדול מהעשרת אורניום בכל הרמות, כפי שקבעה מועצת הביטחון של האו"ם. היא נתבעת להוציא את 130 הקילוגרמים שכבר העשירה ברמה של 20% לחוץ לארץ ועליה להפסיק את כל הפעילות שמתבצעת במתקן המבוצר התת-קרקעי בפורדו שליד קום, שבו היא מתכוונת להאיץ את העשרת האורניום. אירן לא תסכים לכך. המרב שאירן אולי תסכים לו הוא להפסיק זמנית להעשיר אורניום לרמה של 20% ולהעביר חלק ממלאי האורניום שלה מחוץ לגבולותיה. וכל זאת בתמורה להאטה משמעותית בעיצומים.
ארצות הברית והאיחוד האירופי, בוודאי רוסיה וסין יסתפקו בכך. גם נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, רוצה לעבור בשלום את חמשת החודשים שנותרו עד לבחירות בנובמבר.
ישראל, לעומת זאת, תהיה מאוכזבת מכל פשרה שהושגה ותושג. ממשלת ישראל רוצה להביא את ארצות הברית והאיחוד האירופי (או מה שעוד נשאר מיכולתו) לעמדת עימות גלוי עם אירן. כבר עתה הבהירו דוברים בכירים של ישראל כי אין להם אמון בשום הסכם עם אירן וכל פשרה רק מחזקת את נחישות משטר כוהני הדת להמשיך ולחתור להשגת היכולת להרכיב נשק גרעיני.
במילים אחרות, בעוד חודשים אחדים ימצאו ישראל והנשיא אובמה עצמם בנקודת המוצא: האם לתקוף את אירן או לקבלה במקרה הטוב כמדינת סף גרעינית, והגרוע מכל כמעצמה הגרעינית העשירית במספר.
עוד בנושא הגרעין האירני:
דעה: שיחות בגדד - האם תהיה פריצת דרך?
נתניהו: אסור למערב לוותר לאירן - היא מאיימת על העולם
אמאנו בטהרן: שיחות טובות, יש נושאים פתוחים