לאחר שנים של סנקציות לא מספקות אל מול המשך ההתרסה הגרעינית של אירן - לא פעם עקב פשרות במועצת הביטחון שנועדו להבטיח את הסכמתן של כל חמש החברות הקבועות - נפל דבר בינואר 2012. החודש שהחל ערב השנה החדשה עם חתימת הנשיא אובמה על חוק המחיל סנקציות על הבנק המרכזי האירני, נמשך אתמול עם החלטה חסרת תקדים של האיחוד האירופי להטיל אמברגו על ייצוא הנפט מהרפובליקה האיסלמית, לצד הגבלות חדשות על הבנק המרכזי.
האמברגו המלא אמנם ייכנס לתוקף רק ב-1 ביולי, כדי לאפשר לחלק מהמדינות (ובעיקר יוון, איטליה וספרד) למצוא מקורות נפט חלופיים, אך כבר בשלב זה לא ייחתמו הסכמים חדשים עם אירן לאספקת נפט. לעצם ההחלטה, גם אם לא תיושם במלואה באופן מיידי, יש חשיבות רבה, במיוחד כאשר היא מצטרפת להחלטות האמריקאיות, אליהן נוספו ממש כעת עיצומים נרחבים על בנקים נוספים. לאורך השנים נדונו ונשקלו הצעדים הללו, אך נפסלו בשל חומרתם ובשל ההשלכות השליליות הצפויות מבחינת מחירי הנפט. כיום, על מנת למלא את החסר ולמנוע עליות חדות במחיר חבית נפט, יצואניות נפט אחרות, כמו ערב הסעודית, כבר נתנו את הסכמתן להגברת תפוקת הנפט שלהן. גם מדינות אלה למעשה מצטרפות בעקיפין לטבעת המתהדקת סביב צווארה של טהרן.
חרם הנפט ממחיש את השינוי בתפיסה הבינלאומית לגבי יעילותן של סנקציות במסגרת המהלכים נגד הגרעין האירני. לפי ההערכה הרווחת כעת, סנקציות חריפות יכולות לפגוע באופן ניכר בכלכלת אירן (אחד הסימנים הבולטים לכך הוא הירידה הנמשכת בערך המטבע האירני), עד כדי פגיעה ממשית ביציבות משטר האייתוללות. על הלחץ הכלכלי נוספת שכבה נוספת, בצורת עליית מדרגה ברטוריקה האמריקנית נגד איראן - וגם התכיפות ההולכת וגוברת של פעולות חבלה נגד תוכנית הגרעין תורמת כמובן את חלקה לסיר הלחץ.
מן הראוי לשים לב לפן נוסף של המציאות המתהווה: צרפת ובריטניה לוקחות על עצמן תפקיד מרכזי יותר, לצדה של ארה"ב. בריטניה, במיוחד לאחר תקיפת השגרירות בטהרן, הקשיחה גם היא את מדיניותה, כולל דיווחים על הכנות לכאורה לתקיפה. גם צרפת לוקחת על עצמה תפקיד מוביל בקידום הסנקציות. לא בכדי נכנסו אתמול ספינות קרב של שלוש המעצמות הללו בשיירה מתריסה לתוך מיצרי הורמוז שבפתח המפרץ הפרסי, כשברקע מהדהדים חרם הנפט - והאיום האירני לחסום את המיצרים בתגובה.
כיצד תגיב אירן ללחץ הגובר? ניתן אולי ללמוד על התגובה הצפויה מהתנהלותה המעט פתלתלה של טהרן בעניין סגירת המיצרים, כשלצד האיומים, גם עשתה מאמצים להנמיך את הלהבות - לאחר שהאמריקנים הבהירו כי מדובר ב"קו אדום", על כל המשתמע מכך. האם האירנים מוכנים להיכנס כעת למסלול של עימות צבאי מול ארה"ב? אל מול נחישותה הנוכחית ועוצמתה, עם בריטניה וצרפת לצדה וכשהאיחוד האירופי מאוחד בהחלטת הסנקציות, קשה להניח שאירן תסתכן באסקלציה של המצב, על אף איומיה.
ד"ר אמילי לנדאו, ראש פרויקט בקרת נשק, המכון למחקרי ביטחון לאומי