רוב מדינות העולם נמנעות, לפחות בשלב זה, ממתן התייחסות פומבית לאישורו של "חוק החרם", המטיל סנקציות על מי שיקרא להחרים התנחלויות, אמש (שני) בכנסת. עם זאת, הנושא זכה לחשיפה מסויימת בכלי התקשורת העולמיים, תוך התייחסות למחלוקת הציבורית שהתעוררה סביבו ולטענות בדבר חוסר הדמוקרטיות של החוק ופגיעתו בחופש הביטוי.
הנושא אמנם לא תפס מקום בולט בעיתונות הבינלאומית, והדיווחים בעמודי החוץ של העיתונים ואתרי האינטרנט היו ברובם קצרים ו"חדשותיים" באופיים - תוך מתן מקום בולט לטענותיהם של ארגוני שמאל וזכויות אדם נגד החוק. עם זאת, בבחירת המילים ניתן היה לזהות בכמה מקרים את הביקורת של הכותבים על החוק.
"חוק החרם" - כותרות אחרונות:
משפטנים על חוק החרם: "על בג"ץ לפסול אותו"
יהושע סובול: "לילדים המפגרים יש צעצוע חדש - חוק החרם"
ארגוני זכויות אדם יעתרו: חוק החרם - צעד בדרך לגיהנום
חתונת בנו של ח"כ זאב: חופה והצבעה על חוק החרם
התומכים בחוק החרם לא מבינים בדמוקרטיה / ירון אזרחי
ה"ניו יורק טיימס", למשל, כינה אותו "חוק וכחני", ה-BBC כינה אותו "שנוי במחלוקת" ואילו בכותרת הידיעה המקדימה של ה"אינדפנדנט" נכתב: "קיצוניי ישראל מבקשים להוציא מחוץ לחוק את החרמת ההתנחלויות".
ההתייחסות נרחבת יחסית לחוק הופיעה ב"גרדיאן" הבריטי, שאף פירסם מאמר דעה בנושא, שכתב הפסיכואנליטיקאי והפובליציסט הישראלי, ד"ר קרלו שטרנגר. "איסור החרם של ישראל מבטא מנטליות מצור", הייתה כותרת המאמר, בו תיאר ד"ר שטרנגר את "מבול החוקים האנטי-דמוקרטיים" שחוקקו בכנסת הנוכחית, והוסיף בין היתר כי "פחד קיומי, בלבול ואידאולוגיה עומדים מאחורי הניסיון האחרון של הכנסת להגביל את הביקורת וחופש הביטוי".
יש לציין כי אין זו הפעם הראשונה השנה, שחוק המגביל את חופש הביטוי נתקל בביקורת עולמית, ומתויג כ"אנטי-דמוקרטי". ב-1 בינואר נכנס לתוקפו "חוק תקשורת" חדש בהונגריה, שבין היתר קבע כי ועדה מטעם השלטון תפקח על כל התכנים המתפרסמים בתקשורת במדינה. כלי התקשורת במדינה ביקרו את החוק בחריפות, והביקורת הגיעה עד מהרה למסדרונות האיחוד האירופי, שם החלו להטיל ספק ב"מחויבותה של הונגריה לדמוקרטיה", ואף איימו לא לאפשר לה להמשיך בכהונתה כנשיאה התורנית של האיחוד. בסופו של דבר, נכנעה הונגריה והסכימה "לתקן את הסעיפים הבעייתיים" בחוק, בהתאם לקווים מנחים שהציגה נציבת התקשורת של האיחוד.
ואתם - תומכים בחוק החרם או מתנגדים לו? בואו להצביע בפייסבוק
"הכנסת שולחת מסר הפוך לעמדה הרשמית"
הדיפלומט וחוקר היחסים הבינלאומיים, אלון ליאל, שכיהן בעבר בין היתר כמנכ"ל משרד החוץ, סבור כי החוק החדש מזיק לישראל במישור הבינלאומי, בשני היבטים שונים. "קודם כל", אמר היום בשיחה עם וואלה! חדשות, "יש את עניין התדמית של הדמוקרטיה הישראלית, שאנחנו כל כך אוהבים להתגאות בה, וראש הממשלה נתניהו התפאר בה בנאומו האחרון בקונגרס. אבל אנשים ישאלו עכשיו בעולם, איזו דמוקרטיה היא זו שלא נותנת לאנשים להגיד מה הם חושבים? זה ללא ספק יכול לפגוע בתדמית של הדמוקרטיה הישראלית, שהיא אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים שלנו בדיפלומטיה הבינלאומית".
אולם לדברי ליאל, ישנו היבט נוסף במעמד הבינלאומי של ישראל שנפגע בגלל החוק. "אף מדינה בעולם לא מכירה בזכותנו על יהודה ושומרון, וכל מדינות העולם רואות בהתנחלויות מכשול לשלום, כולל הידידה הגדולה ביותר שלנו, ארה"ב. אם הכנסת באה ואוסרת למתוח ביקורת על ההתנחלויות, המשמעות היא ברורה: כנסת ישראל לא רואה את עצמה יוצאת משם".
"יש פה במידה רבה חשיפה של הפרצוף האמיתי של המדיניות הישראלית", הוא מוסיף. "אמרו 'שתי מדינות', נתניהו אף הבטיח בנאומו בקונגרס 'ויתורים כואבים' ופינוי התנחלויות, אבל הכנסת שולחת מסר הפוך לעמדה הרשמית, ולא מנסה להסתיר שהיא פועלת למען הישארות בשטחים וחיזוק ההתנחלויות, עד כדי כך שאסור למתוח על זה ביקורת. לא פלא שנתניהו עצמו נעדר מההצבעה אתמול - יש ניגוד חמור בין החוק לבין העמדה המוצהרת של ממשלת ישראל, התומכת במדינה פלסטינית בת קיימא".
"יכול להיות שייקח לעולם זמן לעכל את זה", הוא מסכם, ומציין שייתכן שהביקורת הבינלאומית על ישראל תגבר, אם הרשויות אכן יתחילו לאכוף את החוק. "אני חושב שאם המגמה הזו תימשך לאורך זמן, מאות ישראלים, אם לא אלפים, ימשיכו לקרוא להחרמת התנחלויות, יסרבו לשלם את הקנס בן 40,000 השקלים, וימצאו את עצמם בכלא. תיקח למשל אדם כמוני, שהיה אומר בפומבי לפחות פעם ביום שצריך להחרים את ההתנחלויות. כל פעם שאני אגיד את זה עכשיו אני מסתכן בהליכה לכלא. אין ספק, יש בעיה 'לשווק' את החוק הזה כדמוקרטי".