פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ברוב של 47 מול 38: הכנסת אישרה את חוק החרם

      בתוך שבועיים ייכנס לתוקפו החוק הקובע כי אדם שייזום חרם על גוף ישראלי בגלל מיקומו הגיאוגרפי, יהיה צפוי לתביעה. ח"כ זחאלקה קרא "להפרה המונית של החוק". נתניהו נעדר מההצבעה

      ברוב של 47 מול 38: הכנסת אישרה את חוק החרם

      (צילום: באדיבות ערוץ הכנסת)

      מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) בקריאה שנייה ושלישית את "חוק החרם" הקובע כי אדם שייזום חרם על גוף ישראלי בגלל מיקומו הגיאוגרפי יהיה צפוי לתביעה על ידי מי שרואה את עצמו כנפגע מכך, ללא צורך להוכיח נזק. בהצבעה בקריאה השלישית תמכו 47 חברי כנסת מול 38 חברי כנסת שהתנגדו לה. לפי הצעת החוק, יוזמה לחרם כלכלי, אקדמי או תרבותי על המדינה או גופים המצויים בשטחה ובהתנחלויות תוגדר כעוולה אזרחית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהביע את הסכמתו לחוק, נעדר מההצבעה. יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, נכח בדיון אך לא השתתף בהצבעה.

      בדיון שקדם להצבעה תקפו חברי הכנסת מהשמאל את הצעת החוק ויוזמיו. יו"ר בל"ד, ח"כ ג'מאל זחאלקה אמר כי "אני קורא להפרה המונית של החוק הזה, לאמנים, לפוליטיקאים, לבעלי מצפון. זו צריכה להיות התגובה, ונראה מה יכולים לעשות. יש ויכוח בעולם האם החרם יעיל או לא. היום הכנסת מספקת הוכחה עד כמה אפקטיבי החרם. זה חוק היסטרי והוא יעודד, וטוב שכך, חרם על ההתנחלויות ועל מוצריהם. אם כי, חרם לא רק צריך להיות על ההתנחלויות אלא גם חרם ולחץ על ממשלת ישראל שתהרוס את גדר ההפרדה, שתפסיק את ההתנחלויות ואת המעשה הנבזי של הגליית אנשים ממגוריהם בנגב ובירושלים".

      עוד בנושא חוק החרם:

      הכנסת דנה בחוק החרם: "כתם שחור וחרפה לספר החוקים"
      נפגעי החרם אופטימיים: "נוקטים עכשיו בצעד הגיוני"
      יועמ"ש הכנסת: "חוק החרם - סף האי-חוקתיות"

      מליאת הכנסת, פתיחת מושב הכנסת, אוקטובר 2010 (מגד גוזני)
      ההצעה עברה ברוב דחוק (צילום ארכיון: מגד גוזני)

      ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה כי "הקואליציה הזאת החליטה לנהל מערכה נגד המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. זאת המשמעות של הצעת החוק הזו. זו הקואליציה המתנחלית שמחרבת את היסוד של הלגיטימציה שעוד נותרה לישראל בעולם. באמצעות חוק זה אתם מעמיקים את הדה-לגיטימציה של ישראל ושמים אותה במצור ובבידוד מדיני. אם חלילה הצעת החוק תתקבל, כפי שאני מעריכה שיקרה, אנשים בעולם החופשי ישאלו עצמם האם ישראל עדיין מדינה דמוקרטית, האם מדינה בה הרוב מחוקק חוקים נגד המיעוט משתייכת למשפחת המדינות הדמוקרטיות או שמצרפת עצמה לרשימה שחורה".

      את הדיון המנומנם הפר ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) שהתייחס מעל דוכן הכנסת לאחד מיוזמי החוק, ח"כ זאב אלקין (ליכוד). טיבי תהה, "מה הניע את היוזם לחוק החרם?", ואמר כי "אולי חרם שעשו עליו ילדי הכיתה בילדות. אולי היה ילד כאפות".

      ח"כ אלקין סיכם את הדיון לפני ההצבעה ואמר כי "אפשר להיאבק מאבק פוליטי, אך להחרים את האדם כך שייעשה לו נזק אסור, ואם לא אסור, לפחות שישלם פיצוי לאדם בגובה הנזק. זה היגיון בריא. מקום מגוריו של אדם לא יכול להיות סיבה לפגיעה בו. אדם יכול לגור ביו"ש, יש מי שאוהב את זה ומי שלא. אתם רוצים חרם ככלי במאבק פוליטי? תחרימו. תחרימו אותי, תחרימו מצביעי ליכוד, אבל להחרים אדם רק בגלל מקום מגוריו? המאבק על גבולות המדינה צריך להתנהל כאן ולא בדרך החרמות. כשמדברים על כך שזה חוק אנטי-דמוקרטי, אם נשווה לחקיקה במדינות אחרות נראה שהחוק מצחיק אפילו בצמחוניות שלו".

      לפניות לכתב: pinhas_wolf@walla.com