היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, פרסם בצהריים (שני) את חוות הדעת שלו על הצעת "חוק החרם", לפיה אדם שייזום חרם על גוף ישראלי בגלל מיקומו הגיאוגרפי יהיה צפוי לתביעה. בחוות הדעת נכתב כי "ההגדרה של 'חרם על מדינת ישראל' בנוסח הרחב בצירוף עם העוולה הנזיקית הינן בבחינת פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל המביאה מרכיבים אלה בהצעת החוק אל סף האי-חוקתיות וייתכן שאף מעבר אליו". עם זאת, על אף חוות הדעת, החליטה נשיאות הכנסת להעלות להצבעה את הצעת החוק אותה יזם יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין ושראש הממשלה בנימין נתניהו הביע תמיכה בהעלאתה להצבעה במליאת הכנסת.
ינון כתב עוד בחוות הדעת כי "ישנו מרכיב אחד מבין מרכיבי ההצעה הלוקה בפגם חוקתי ממשי: כאשר ההצעה מוסיפה עוולה נזיקית שאכיפתה נתונה בידי כל אדם וכי ביצוע העוולה בזדון יכול אף לשמש בסיס לתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק. עוולה זו ביחד עם ההגדרה הרחבה של המונח 'חרם על מדינת ישראל' יוצרת עילת תביעה נזיקית לתשלום פיצויים בגין קריאות לחרם שמטרתן להשפיע על הוויכוח הפוליטי בנוגע לעתיד יהודה ושומרון וכוח המצוי בליבת המחלוקת הפוליטית במדינת ישראל כבר למעלה מ-40 שנה".
עוד על "חוק החרם":
מתיחות בליכוד: אלקין יעלה להצבעה את "חוק החרם"
יועבר למליאה: חוק להחרמת מחרימי המתנחלים
נתניהו: תומך ב"חוק החרם", אין מניעה לקיים ההצבעה
"התעלמות מחוות הדעת - דריסה של הרשות המחוקקת"
ינון המשיך והסביר כי "הותרת הסעיף על כנו בנוסח זה תביא לכך שקריאה לחרם ביחס לסוגייה אחת ולעמדה פוליטית אחת, תהווה עוולה נזיקית ועילה לסנקציות מנהליות נוספות, בעוד שקריאה לחרם מטעמים אידיאולוגיים חברתיים או דתיים אחרים תמשיך להיות כלי לגיטימי. כך למשל, קריאות לחרם המופנות כלפי אמנים שלא שירתו בצה"ל או כלפי אוניברסיטאות שאינן משמיעות את ההמנון בטקסי סיום של בוגרים לא יהוו עילה לסנקציות כלשהן ואילו קריאות לחרם בהקשר לוויכוח על עתיד שטחי יהודה ושומרון ייחשבו למעשה פסול המצדיק תשלום פיצויים".
בעקבות חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת, פנה מוקדם יותר ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), שהגיש את הבקשה לחוות הדעת, ליו"ר הכנסת, ריבלין, בדרישה שלא לעלות את הנושא להצבעה במליאת הכנסת. לדבריו, "לא ניתן להתעלם ממשמעויות חוות הדעת שמהן עולה כי קיימת סכנה ממשית שאישורה של הצעת החוק יביא לפגיעה ממשית במעמדה של הכנסת ולמשבר קשה בין רשויות השלטון. כל התעלמות מחוות הדעת הזו שניתנת על ידי הפרשן החוקי המוסמך של הכנסת שאמור להגן על חוקי בג"ץ, כמוה כדריסה של הרשות המחוקקת. אין ספק שהמעשה הנכון והממלכתי הוא לכבד את חוות הדעת ולהימנע מלהעלות את החוק להצבעה היום. יש לאפשר לחברי הכנסת ללמוד את חוות הדעת הזו הטומנת בחובה מידע שהוא חיוני לקיום שיח פוליטי פרלמנטרי וציבורי ראוי שאינו מושפע מלחצים פוליטיים בלתי ענייניים". בקשתו, כאמור, לא נענתה.
לדברי יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, שהחליט לבסוף להביא את ההצעה להצבעה, "תכלית החוק ראויה ומוצדקת. על ישראל להתמודד על החרמות המוטלים עליה, אך הדרך המוצעת איננה מידתית. הצעתי לראש הממשלה נוסחה שתכשיר חוקתית את ההצעה ותספק לה קונזצנזוס, וזאת מבלי שהדבר יקשור את ידינו מלהתמודד עם חרמות, אך לצערי היא לא התקבלה. על כן, היות ואין סיכוי למתן את ההצעה, היא תועמד היום לדיון במליאה לפי בקשת המציעים, בגיבוי ראש הממשלה".