נפגעי החרם אופטימיים: "נוקטים עכשיו בצעד הגיוני"

(צילום: גדעון צנטנר, עריכה: יותם בן-דוד)

התעשיינים והיצרנים ביהודה ובשומרון עוקבים אחר ההתפתחויות לקראת ההצבעה בכנסת על "חוק החרם", הקובע כי יוטלו סנקציות כבדות על ישראלים שיוזמים או מקדמים הטלת חרם על יחידים, על מפעלים, על חברות וארגונים בכל שטחי מדינת ישראל. מטרת החוק היא למנוע חרם, בעיקר על מוצרים מההתנחלויות.

ראשי המפעלים והיצרנים מביעים סיפוק מהצעת החוק ומספרים ברקע על הקשיים הרבים בהם נתקלו בעקבות הפסקת רכישת מוצריהם, בין היתר על ידי הרשות הפלסטינית. "מאז שהחל החרם עלינו ברשות, הפסדנו 17% ממחזור ההכנסות", סיפר יהודה כהן, מנכ"ל חברת ליפסקי המייצרת מוצרי סניטציה. המפעל של כהן נמצא באזור התעשייה ברקן שבשומרון, הכולל מטרות רבות ש"סומנו" על ידי ארגוני השמאל.

הכותרות האחרונות בנוגע לחוק החרם:

יועמ"ש הכנסת: "חוק החרם - סף האי-חוקתיות"
מתיחות בליכוד: אלקין יעלה להצבעה את "חוק החרם"
נתניהו: תומך ב"חוק החרם", אין מניעה לקיים ההצבעה

כהן מספר כי באחרונה גם ברצועת עזה הפסיקו לרכוש את מוצריו. לדבריו, ההפסד הכספי נאמד בעשרות מיליוני שקלים. "אחרי שהחוק יעבור, אהיה מהראשונים לתבוע", אמר כהן, "מי שקורא להחרים אותנו בעצם פוגע במדינת ישראל. אני מעסיק עשרות עובדים, מחציתם פלסטינים מהכפרים שבאזור והם זוכים בדיוק לאותם תנאים סוציאליים של העובדים הישראלים. המפעלים כאן זה לא התנחלויות אלא גשר לדו-קיום. מי שפוגע בנו פוגע בפרנסה של מאות פלסטינים. כבר שנה וחצי שאני עומד בחזית האינתיפאדה החדשה, ועד היום אף אחד בממשלה לא הושיט לי עזרה. עכשיו סוף סוף יש לתחושה שכתעשיין מישהו עומד מאחורי ומישהו נוקט בצעד הגיוני".

השפעות החרם, מספר כהן, כמעט וגרמו לו להעתיק את המפעל לאשדוד. "ההחלטה שלי להישאר כאן התקבלה, מכיוון שאני מאמין שזהו המעשה הציוני הנכון. אף שהחוק מיטיב עמנו, אני מרגיש שהוא הגיע מאוחר מדי' ולדעתי הוא כמעט חסר שיניים. הרי לא ייתכן שהסחורה שלי מושמדת ברשות הפלסטינית, אבל המתחרה שלי מחברון נמכר במרכז הארץ. אני קורא לממשלה להתעשת ולא לאפשר לרבע אחוז של שמאל קיצוני להמשיך ולפגוע בתעשייה ובפלסטינים עצמם".

ארז בן סעדון, מנכ"ל 'יין טורא' מכיר גם הוא היטב את הקריאה לחרמות. הכרמים שלו בשילה ובהר ברכה הפכו בעל כורחם לוויכוח פוליטי, למרות שלדבריו היין שלו ממשיך להימכר גם למתנגדיו. "מי שקורא היום להחרים התנחלויות שלא יתפלא שזה יגיע אליו מחר לתל אביב", אמר בן סעדון, "בעצם הקריאה לחרם עלינו יש משהו אנטי-דמוקרטי, מכיוון שיש כאן קריאה להחרים אותי מסחרית על רקע משהו פוליטי או על רקע מקום מגורים. זו פגיעה עצומה בחופש העיסוק וזכות לקניין ומשתמשים בנו לצורך ניגוח פוליטי. באופן אישי הפגיעה בנו ביקב הייתה פחותה, למרות שבשוליים נתקלנו במספר מועט של מחרימים. מעבר לזה, גם במקומות הכי יוקרתיים בארץ ובאירופה היין ממשיך להימכר אבל כמו שאנחנו לא קראנו להחרים מפעל מכיוון שהוא בקיבוץ, כל חרם אחר הוא אסון למדינה ולכן יש חשיבות רבה לחוק הזה".

ראש המועצה האזורית שומרון גרשון מסיקה, הצטרף לקריאת התעשיינים. "התעשייה ביהודה ושומרון היא אחד מעמודי התווך בארץ והיא יוצרת גשר אמיתי לחיים משותפים ולדו-קיום בין יהודים לערבים. מצער שהשמאל הקיצוני שרוממות השלום וזכויות הערבים בגרונם כביכול, דווקא הם מנסים לפגוע במשלח ידם של אלפי משפחות פלסטיניות. כל חרם לא יפגע בתעשייה בשומרון, אלא בריבונותה של מדינת ישראל".

מנגד, בארגוני זכויות האדם מביעים תרעומת לקראת הניסיון לאשר את החוק בכנסת. "מה ההיגיון בכך שלאזרחי ישראל יהיה מותר להחרים את הקוטג', אבל לא את הכיבוש?", תהה מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח חגי אלעד, "זו חקיקה פוליטית, אנטי-דמוקרטית, מהסוג שהכנסת הנוכחית מקדמת חדשות לבקרים. חרם צרכנים, בין אם אנו מזדהים עם תוכנו ובין אם לאו, הוא כלי מחאה לגיטימי וחלק מחופש הביטוי. למרבה האירוניה, דווקא הצעת החוק הזו תגביר את הביקורת על ישראל בעולם – ובצדק".

פעיל תנועת "גוש שלום", חבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי, אמר מוקדם יותר כי "נראה שראש הממשלה ואנשיו מתחילים להסס לגבי 'חוק החרם', וכי מחלחלת בקרבם ההבנה בדבר גודל האסון שהחוק המתועב הזה יביא על מדינת ישראל. צודק ראש הממשלה במחשבתו כי לא טוב להעביר חוק כזה ביום בו מתכנס הקוורטט בוושינגטון לישיבה מכרעת – אך יטעה אם יחשוב שאפשר רק לדחות אותו בשבוע או שבועיים על מנת למנוע ביקורת בינלאומית".

אבנרי הוסיף כי "אין עיתוי טוב ואין עיתוי נוח לחוק אשר יפגע פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובחופש הביטוי כלפי פנים, ויגרום לערעור מעמדה של מדינת בעולם כלפי חוץ. בנוסף, חוק זה ישדר לעולם כולו שמדינת ישראל אינה רוצה בשלום וכי היא נחושה לרדוף את שוחרי השלום בתוכה עצמה ולהפכם לעבריינים ואת פעילותם למען השלום להפרת חוק".

לפניות לכתב: joshjosh@walla.com