משפטנים על חוק החרם: "על בג"ץ לפסול אותו"

חוק החרם שאושר אמש (שני) בכנסת צפוי להגיע כבר בזמן הקרוב לפתחו של בג"ץ, אולם למרות שלל ההתבטאויות כנגד החוקתיות של החוק, כלל לא בטוח שבית המשפט ימהר לפסול אותו. "בג"ץ אמנם כבר פסל בעבר חוקים של הכנסת בשל אי עמידתם בעקרונות חוקתיים, אבל שלא כבמדינות אחרות, ולמרות דימויו האקטיביסטי, בית המשפט העליון בישראל נוהג בעניין זה ביד קפוצה, וממעיט בפסילת חוקים", אמר ד"ר אביעד הכהן, דקאן מכללת "שערי משפט" ומומחה למשפט חוקתי, לוואלה! חדשות.

סימן שאלה בולט סביב החוק הוא האם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, יוכל להגן עליו בבג"ץ. לפני כשבועיים, במהלך דיון בוועדת החוקה, אמר המשנה לפרקליט המדינה, עורך הדין רז נזרי, כי מדובר בחוק שהוא "על הקו האדום", וכי היועץ המשפטי לממשלה אמנם הסכים להגן עליו על סמך מתווה שכלל מספר שינויים בהצעת החוק המקורית, אולם הוסיף כי הדבר תלוי בנוסח הסופי המדויק של החוק וכי "כל לבנה שתצא מהמבנה הרעוע הזה, שגם כך נמצא על הגבול" עלולה להוביל לפסילתו. היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, היה נחרץ יותר ובחוות דעת שפרסם אתמול טען כי הצעת החוק נמצאת "על סף האי-חוקתיות וייתכן שאף מעבר אליו".

עוד על חוק החרם:
ארגוני זכויות אדם יעתרו: חוק החרם - צעד בדרך לגיהנום
ברוב של 47 מול 38: הכנסת אישרה את חוק החרם
הכנסת דנה בחוק החרם: "כתם שחור וחרפה לספר החוקים"

עורכת הדין יהודית קרפ, מי שהייתה עד לפני כשנה וחצי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, סבורה שהיועץ אכן יגן על החוק, אולם היא מקווה שבג"ץ יבטל אותו. "לעניות דעתי יהיה ניסיון להגן על החוק, אבל אני מקווה שהוא לא יצלח", אמרה. "כשמשרד המשפטים אמר שהוא יגן על זה, זה היה בעקבות השינויים שהחוק עבר, אבל אני חושבת שאין בהם שום דבר. אלה שסבורים שהחוק שופר בעקבות ביטול הסעיף הפלילי שבו, משלים את עצמם או מעוורים את עצמם, כי פיצויים בהליך אזרחי הם סנקציה כבדה, ונטל ההוכחה בהליך אזרחי נמוך יותר".

לדבריה, מדובר בפעם הראשונה שמדינת ישראל מחוקקת חוק שמטיל סנקציות על דעות פוליטיות מסוימות ואומר שבמכרזים, השיקול של עמדה פוליטית הוא שיקול רלוונטי. "זה פשוט דבר שלא ייתכן", אמרה.

"כשאין מסננת נגד חקיקת חוקים לא חוקתיים, בית המשפט הוא מי שצריך לשמור על זכויות האזרח מפני עריצות הרוב", אמר אמש עורך הדין דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אחד מארגוני זכויות האדם שמתכוונים לעתור בקרוב נגד החוק. "החוק הזה מטיל סנקציות על הבעת דעה ועל זכות הביטוי", הסביר יקיר את הסיבות שלדעתו עשויות להוביל לכך שבג"ץ יתערב ויפסול את החוק. "כמו כן, הוא אינו חוק ניטרלי ומטיל סנקציות על דעה מסוימת ולא על כל הדעות. יש כאן אפליה על רקע אידיאולוגי. החוק למעשה קובע שמחאת הקוטג' או מחאה על חיתולים זה לגיטימי, אבל להתנגד להתנחלויות זה לא לגיטימי. החוק גם נותן כוח רב לאנשים פרטיים, ויש חשש שהוא ינוצל להשתקת עמדות פוליטיות באמצעות איומים בתביעות". לדבריו, הכנסת מבזה את חוקי היסוד שהיא עצמה חוקקה, ומנגד שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה מגמגמים בנושא, במקרה הטוב. לכן האגודה מטילה את יהבה על בית המשפט.

"החוק הזה חוקק כביכול בשם הלגיטימציה של מדינת ישראל, והוא עושה השוואה שכביכול השטחים זה המדינה, למרות שאין שום מחלוקת. מבחינת החוק הבינלאומי השטחים אינם חלק ממדינת ישראל, והמדינה עושה ככה דה-לגיטימציה לעצמה", הוסיפה עו"ד קרפ. יש לה גם ביקורת על חברי הכנסת שנמנעו במהלך ההצבעה על החוק, למרות חוות הדעת המשפטית שמדובר בחוק רווי קשיים.

קרפ גם הביעה ביקורת על דבריו של ח"כ יריב לוין (ליכוד), שאמר כי חוות הדעת של עו"ד ינון הינה "ניסיון לייצר 'פוטש' משפטי". "ח"כ לוין אמר לידיעת כולם כי אין חוקה במדינת ישראל, וזה דבר נוראי. אם הוא מכוון לשטחים אז הוא צודק, כי שם אין חוקה, אין אכיפת חוק ואין דין ואין דיין. אבל אם הוא מתכוון למדינת ישראל, זה מצער מאוד שח"כ מודיע ברבים שאין חוקה, כאשר ברור שיש חוקי יסוד ויש ערכי דמוקרטיה, לרבות חופש הביטוי. יש כאן דיבור אורווילניאני, שמדברים על כך שהחוק יקדם את השלום, למרות שברור שאחזקת השטחים מהווה מכשול לשלום".

ד"ר הכהן הוסיף כי חקיקתו של חוק החרם "אינה משקפת תבונה יתרה ונזקה עשוי להתברר כעולה בהרבה על שכרה", אבל בג"ץ לא בהכרח יפסול את החוק. זאת, מכיוון שלמרות שחלקים ממנו פוגעים בחופש הביטוי ובחירות, הם נועדו לתכלית שעשויה להתקבל כראויה ומידתית גם בבית המשפט. "יש להניח שלפני פסילת החוק ימליץ בית המשפט על צעדים הרבה פחות דרסטיים: הצעה למחוקק עצמו לשנות את תוכנו, או ביטול חלקי של כמה סעיפים בודדים ולא של החוק כולו", אמר.