דעה: התומכים בחוק החרם לא מבינים בדמוקרטיה

חוק החרם, שעבר בכנסת ברוב קולות, הוא נקודת מפנה ביחס בין חוק ודמוקרטיה בישראל. פרופ' ירון אזרחי סבור שבתמיכתם בחוק הזה, מסכנים ראשי המדינה את המשטר שנבנה כאן בעמל רב

ירון אזרחי

חוק החרם הוא נקודת מפנה ביחס בין חוק ודמוקרטיה בישראל. זה מדהים שמובילי החוק מגלים בורות זועקת לשמיים ביחס לעקרונות ולכללים האלמנטריים של משטר דמוקרטי. היום שמעתי את יושב ראש הקואליציה, זאב אלקין, טוען שהוא והכנסת הם הריבון. השיטה הישראלית, כמו כל השיטות הדמוקרטיות, מבוססת על ההנחה שהריבון הוא העם והכנסת היא שליחה של הריבון. יתר על כן, בחוקה האמריקאית הייתה דאגה בדיוק למה שקורה כאן אצלנו - ג'יימס מדיסון, נשיאה הרביעי של ארה"ב, דאג שהרוב יגדיר את עצמו כריבון בו בזמן שהריבון הוא הרוב יחד עם המיעוט, ולכן הוא הגדיר בדיון על החוקה האמריקאית את הרוב ללא המיעוט רק כסיעה בין הסיעות האחרות.

עוד בנושא "חוק החרם":
ברוב של 47 מול 38: הכנסת אישרה את חוק החרם
משפטנים על חוק החרם: ”על בג”ץ לפסול אותו”
ארגוני זכויות אדם יעתרו: חוק החרם - צעד בדרך לגיהנום

הלוא עקרונית, אם הרוב היה שליט כל יכול, אז למה רק חוק החרם? למה לא להוציא מחוץ לחוק את כל שאר המפלגות חוץ ממפלגות הימין? יכול להיות שזה באמת הכיוון. הרוב הישראלי בכנסת היום הוא רוב דורסני, הסכנה שבאה ממנו כפולה ומכופלת בשל העובדה שלישראל אין חוקה שמגבילה את היכולת של הרוב לערער את הלגיטימיות ולבטל את המיעוט ובמיוחד שמפלגת השלטון לא נבחרה הפעם ברוב קולות. כמו כן, כאן לא מדובר במיעוט קטן, כי אם במיעוט המתקרב למחצית האוכלוסייה.

עוד בוואלה! NEWS

הזמן המושלם להתכונן לקיץ הבא: הג'ל שמעלים את סימני המתיחה

לכתבה המלאה
מי כאן הריבון? חברי הכנסת זאב אלקין ואריה אלדד לקראת ההצבעה על החוק אתמול (צילום: עומר מירון)

אין שום חובה על ישראלי המתנגד להתנחלויות לראות את ההתנחלויות כחלק ממדינת ישראל, זאת בשל העובדה שגם הכנסת עד היום לא סיפחה את הגדה לישראל. השכם והערב, גם אלקין, גם רותם וגם יריב לוין אומרים שהפגיעה בהתנחלויות, החרם עליהן, זה כמו חרם על ישראל. איך זה יכול להיות שחרם על יישובים שנבנו מחוץ לישראל ייחשבו כחלק של ישראל, אלא אם כן מדובר רק על האידיאולוגיה של הסיעה הקנאית הזאת?

ועוד על אישור החוק:
הפגנה בת”א: ”אני מחרים התנחלויות, תעצרו אותי”
הכנסת דנה בחוק החרם: ”כתם שחור וחרפה לספר החוקים”
יועמ”ש הכנסת: ”חוק החרם - סף האי-חוקתיות”

החרם על הקוטג' היה אחד השיאים המרשימים ביותר בזמן האחרון של יוזמה אזרחית להגן על האינטרס האזרחי מול ריכוז של כוח כלכלי שבארץ הוא גם ריכוז של כוח פוליטי. אני רואה אנלוגיה מלאה בין החרם על הקוטג', שהצליח להוריד את מחירו לצרכנים, לבין חרם על המוצרים של ההתנחלויות. זאת כיוון שגם המחיר של מוצרי ההתנחלויות הוא בלתי נסבל לאזרחי ישראל. המחיר שמשלמים אזרחי ישראל הוא מחיר תחזוק הכלכלה של ההתנחלויות הוא ביטחוני, הוא דיפלומטי מבחינת מעמד ישראל בעולם והוא כלכלי. כך, למשל, ריבוי תאונות הדרכים בתוך הקו הירוק משקף הסטה של מאות מיליוני שקלים מתקציב משרד התחבורה במשך עשרות שנים לתשתית הכבישים העוקפים בגדה על חשבון רשת הכבישים למדינת ישראל.

הניסיון לחסום את הערוץ הזה של מחאה הוא בעצם עדות לחולשת המתנחלים. מפגינים בכיכר רבין אתמול בעקבות אישור החוק (צילום: אורי לנץ)

כלומר, המחיר של ההתנחלויות מזיק לאינטרס האזרחי הרבה יותר מהמחיר של הקוטג', והניסיון לחסום את הערוץ הזה של מחאה הוא בעצם עדות לחולשת המתנחלים, לכישלונם להתנחל בלב רוב הציבור וביטוי לשימוש נואל, בלתי סביר ואנטי-דמוקרטי במערכת החקיקה של מדינת ישראל כדי להגן על קבוצה קנאית, המאיימת על עתידה הקיומי והדמוקרטי של ישראל כחברה במשפחת העמים החופשיים והנאורים בעולם.

יש בארה"ב כבוד גדול לחרמות שקשורים בשעבוד של אנשים חלשים. למשל, לפני מספר שנים מגדלי הענבים בקליפורניה שיעבדו את העובדים המקסיקנים הן מבחינה אנושית והן מבחינה כספית. התגובה לשעבוד הזה של בעלי הכרמים בקליפורניה הייתה התארגנות ארצית לאומית של אזרחים בכל ארה"ב להחרים את הענבים שבאים מקליפורניה שהציפו את השוק האמריקאי, ולתמוך באיגוד המקצועי של העובדים שהיחס אליהם היה כיחס אל עבדים.

התוצאה הייתה שמעמד העובדים בכרמים עלה והחרם השיג את מטרתו להפוך אנשים שהיו בעצם קורבנות של משטר אדונים, לאנשים חופשיים שיכולים להרוויח את לחמם בכבוד. אי אפשר להגיד את הדבר הזה על משטר האדונים בהתנחלויות, המבוסס על שיעבוד של עם שלם שנמצא תחת שליטה של המנהל האנטי-אזרחי.

שתיקתו של שר המשפטים, יעקב נאמן, ותמיכתו הגורפת של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מעידים כאלף עדים שראשי מדינת ישראל מהווים היום איום משמעותי על המשטר שנבנה כאן בעמל רב ובקורבנות כה גדולים. כל אזרח החרד לחירותו חייב היום להתייעץ עם מצפונו ולשאול את עצמו אם ציות לחוק רומס חירות זה אינו שיתוף פעולה עם מדרדרי הדמוקרטיה שלנו לתהום. אסור שהחוק הזה ירתיע את הציבור מלדאוג לחופש ולחירות הדעה וההפגנה שלו ולפעול כדי לסכל את החוק הדרקוני הזה. בניגוד לדברי נתניהו, אלקין ורותם, הגנה על הדמוקרטיה שלנו אינה הגנה על התנחלויות לא חוקיות, אלא הגנה על ציבור האזרחים מכוחו השרירותי של השלטון.

*הכותב הוא פרופ' במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully