על רקע הכוונה של ארגוני זכויות אדם לפנות לבג"ץ בדרישה לבטל את "חוק החרם" שחוקק אמש בכנסת, אמרו היום (שלישי) אנשי השמאל שהרימו בשנה האחרונה את נס החרם נגד מוסדות ומוצרים מההתנחלויות כי הם כבר ממתינים לתביעות שבדרך. "אני כבר מוכן למשפט של יצהר ואריאל נגד יהושע סובול, עכשיו כשיש לילדים המפגרים האלה צעצוע חדש הם לא ישחקו בו?", אמר המחזאי המוכר שקרא בזמנו להחרים את התיאטרון באריאל.
עוד על חוק החרם:
ברוב של 47 מול 38: הכנסת אישרה את חוק החרם
ארגוני זכויות אדם יעתרו: חוק החרם - צעד בדרך לגיהנום
הפגנה בת"א: "אני מחרים התנחלויות, תעצרו אותי"
"התרחקות נוספת של המדינה מהדמוקרטיה"
סובול המשיך ותקף במילים קשות את החוק ואת המתנחלים. "החוק הוא דוגמא נוספת לטיפשות של הכנסת הנוכחית, שחוקקה שורה של חוקים שאחד יותר אווילי מקודמו. חוק החרם מציג שוב את הכנסת במלוא ערוותה, וכנראה שהפוץ כזה גדול שצריך לתלות סביבו חוקים כדי להסתיר את גודל הביזיון שהמדינה המיטה על עצמה עם ההתנחלויות. למרות שאינני מאמין שהחוק יעבור בבג"ץ, כל מי שרוצה מוזמן לתבוע אותי. זה יעיד יותר על רמתו האזרחית מאשר עליי. הקריאה שלי שלא להופיע באריאל לא הייתה מכוונת נגד מישהו מסויים בהתנחלות, אלא פשוט סירוב לעבור את הקו הירוק, שהוא קו הגבול הבינלאומי. האם קריאה לקיים את החוק הבינלאומי היא עבירה על החוק?".
גם באקדמיה, שם קראו להחרים את המרכז האוניברסיטאי באריאל, ממתינים להחלטת בג"ץ בנושא, אך לא מתכוונים להפסיק את מחאתם נגד פעילותו של המוסד האקדמי. "זוהי הידרדרות נוספת בדרך הארוכה והאינסופית שבה מתרחקת המדינה מהדמוקרטיה", אמרה ד"ר ענת מטר מאוניברסיטת תל אביב. "תמיד קראתי לסרב לחוקים שאינם דמוקרטיים ושאינם תואמים את זכויות האדם וכך גם הפעם. הדבר היחיד שמחזק אותי בחוק הזה הוא שכעת נשמעים הרבה מאוד קולות שפויים מכיוון השמאל דווקא אחרי שהחוק עבר. משמח אותי לראות את הרוח הסרבנית שלא מאפיינת את השמאל הציוני וזה משב רוח רענן, אבל זו קרן האור היחידה באפלה הזאת".
"החוק פשוט לא הגיוני"
מטר אמרה כי במקביל לתקוותה כי בג"ץ יעצור את החוק, היא תמשיך במחאותיה. "גם אם זה יעבור באורח פלא את מבחן בית המשפט העליון, אצטרך לסמוך על השופט במשפט נגדי שיוכל לתמרן באבסורדיות של החוק הזה".
ביממה האחרונה הצטרפו מאות בני אדם לקריאת תנועת "שלום עכשיו" להחרים את מוצרי ההתנחלויות. במקביל, התנועה עתידה לפרסם רשימה של חברות אשר מפעליהן נבנו מעבר לקו הירוק. רבים מאלה שהצטרפו למחאה על החרם אינם אלה אזרחים פשוטים, המודאגים לדבריהם, מהחוק. "החוק פשוט לא הגיוני", אמר גיל קדרון מתל אביב, שהצטרף אף הוא למחאה. "מותר לי להחרים את ההתנחלויות אבל פשוט אסור לי לדבר על זה או להתבטא על כך בפומבי. זה אבסורד. אין שום סיכוי שארכוש מוצרים מההתנחלויות ורבים מחברי שעד היום לא החרימו, יחלו מעתה לעשות זאת כאקט של תמיכה בדמוקרטיה. כאב לילדה אני מודאג ומאמין ומקווה שבג"ץ יפסול את החוק הזה ויעצור אותו, בוודאי לאור חוות הדעת של היועץ המשפטי של הכנסת. החוק פשוט לא הגיוני, לא משנה איך מסובבים אותו".
המתנגדים לחוק נשענים, בין היתר, על מחקר שערך מרכז המידע של הכנסת ושפורסם בינואר האחרון, ממנו עולה כי בניגוד לטענותיהם של חברי כנסת לפיהן חוק החרם הינו חוק מוכר הקיים ביתר מדינות העולם, אין כך הדבר. על פי המחקר, לרוב, אין התייחסות מפורשת לחרם בחקיקה ביתר המדינות וכי במרבית המקרים בהם קיימות הוראות כאלה, הן מעוגנות בדיני סחר החוץ ובדיני המס של המדינות השונות, זאת על מנת לשמור על האינטרסים הכלכליים של המדינות עצמן, וחוקים אלה אינם מטפלים בחרמות הנעדרים ביטוי כלכלי.
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com