המבקר: לא ערוכים לשריפות, שכחו את החד-הוריות

(צפו בהגשת הדוח ליו"ר הכנסת, הבוקר)

46 פרקים המתפרשים על פני למעלה מ-2,000 עמודים בשלושה כרכים: גם השנה הגיש מבקר המדינה דוח נרחב המסכם את פעולות הביקורת שלו בשנה החולפת, 2012, ובו מוצגים ליקויים, אי-סדרים ומחדלים לרוב, במשרדי ממשלה, במוסדות מדינה שונים, בחברות ובתאגידים ממשלתיים ובגופי השלטון המקומי.

הדוח שהוגש הבוקר (רביעי) ליו"ר הכנסת הוא הדוח השנתי הראשון שמפרסם השופט בדימוס יוסף שפירא - שמונה לתפקיד המבקר לפני עשרה חודשים, ובמהלכם הספיק כבר לפרסם ארבעה דוחות בנושאים ממוקדים: הפיקוח על מחירי המזון (ספטמבר), תפקוד החברה הלאומית לדרכים מע"צ (אוקטובר), התנהלות אוניברסיטת בר אילן (דצמבר) ופרשת מסמך הרפז בצה"ל (ינואר). חידוש בולט בדוח לעומת שנים קודמות: לראשונה, מופיע פרק המבוא גם בשפה הערבית.

בדברי ההסבר בפרק המבוא, מציין השופט שפירא כי שם דגש מיוחד על הלחימה בשחיתות ציבורית, כמו גם על נושאים כלכליים וחברתיים, ובייחוד לנושאים הנוגעים לאוכלוסיות חלשות, לפריפריה ולמגזרי המיעוטים. כמו כן, החליט המבקר לשים דגש בדוח הנוכחי על נושא הביקורת הפנימית במגזר הציבורי, שבו נמצאו לדבריו "ליקויים מבניים". הדוח נחתם בחוות דעת מיוחדת בנושא הטיפול ב-כ-92 אלף קטינים חסרי מעמד, שלדברי המבקר, חוטא לאמנה הבינלאומית לשלום הילד.

"דוח רחב יריעה זה מקיף נושאים רבים ומגוונים", מסכם המבקר. "הכנתו הצריכה מאמץ רב של עובדי משרד מבקר המדינה, אשר עמלו על הכנתו בקפדנות, ביסודיות ובמקצועיות, כנדרש. לא נעלם מעיניי כי בגופים מבוקרים רבים מתבצעות גם פעולות חיוביות לרווחת התושבים. מאידך גיסא, חובתם של הגופים המבוקרים היא לפעול בדרך מהירה ויעילה לתיקון הליקויים שהועלו בדוח זה על מנת לקדם את השירות הציבורי בישראל, ובכך גם לשפר את איכת החיים והסביבה של תושבי ישראל".

אחד הנושאים המרכזיים שבחר השנה מבקר המדינה לבחון אותם באופן רוחבי הוא סוגיית שילובם של עולי אתיופיה בחברה. הנושא נפרש על פני כ-70 עמודים, בהם ככלל, מציין המבקר לטובה את ההשקעה הרבה של המדינה, בסך מאות מיליוני שקלים ב-20 השנים האחרונות, בניסיון לשפר את קליטתם של בני העדה. עם זאת, מצא המבקר ליקויים בניהול הסיוע, ופעילותם הלא מסוכרנת של משרדי הממשלה השונים בנושא.

ביקורתו של שפירא נוגעת בעיקר ל"תכנית החומש" לשנים 2008-2012, בה הושקע תקציב של 870 מיליון שקלים מכספי משלם המסים. אולם חלק מכספים אלו התבזבזו מסיבות שונות. למשל, לא נעשה מיפוי וייעול נכון של התקציבים ולא נקבעו מדדים להצלחת התכנית. כשלים נוספים נרשמו ביישום החלקי של התכנית לתגבור בני העדה לקראת הבגרויות ובתכנית לסיוע לבני העדה במשכנתאות. המבקר תוקף גם את העובדה שמרבית התקציבים הגיעו מתורמים, שהשפיעו על סדר העדיפויות של התוכנית. הועלה אף חשש לאי-סדרים ולתשלומים שניתנו עבור פעילויות שלא בוצעו. נושא נוסף שזוכה לביקורת הוא הייצוג הבלתי מספיק של בני העדה במרבית השירותים הציבוריים.

שילוב העדה האתיופית בדוח המבקר - להרחבה בנושא

נושא נוסף שמבקר המדינה בדק באופן רוחבי ומקיף הוא שירותי הדת, ובפרט מערך הגיור הממלכתי ורישום הנישואים במועצות הדתיות.

בבדיקת מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, עלה כי למרות שנחקקו חוקים בנושא והוצבו יעדים - בפועל, מספר חסרי הדת בישראל לא קטן, אף שמספר העולים ירד משמעותית בשנים האחרונות. לדברי המבקר, לא עודכנו הכללים לדיון בנוגע לבקשות הגיור, ולא מתקיימת בקרה בנוגע לנושרים כדי להקטין את מספרם. עוד נוגע המבקר בהעדרן של הגדרות ברורות בכל הקשור למשפחות מלוות שמוצמדות למתגיירים. עניינים שנוספים המעכבים את התהליך הם המחסור במקוואות לגיור ואי-סדרים בהנפקת תעודות הגיור. גם תחום הבקרה והפיקוח של המערך לוקה בחסר.

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי הדוח דווקא משבח את השיפורים שחלו באגף הגיור (עמ' 6) "ניכר כי נעשתה עבודה יסודית לצורך שיפור עבודת האגף בכלל והיחס למתגיירים בפרט".
כמו כן, הדוח נלמד ונבחן ע"י אגף הגיור וכבר הוכנה תכנית עבודה מסודרת וזמני ביצוע לתיקון הליקויים שנמצאו, זאת על מנת להמשיך ולפעול למען המבקשים להתגייר.


המבקר בדק גם את התנהלות המחלקות לרישום נישואים של המועצות הדתיות. מהבדיקה עלה כי לא כל המועצות הדתיות מקפידות על הקריטריונים בנוגע לרישום לנישואים ופועלות באופן שונה זו מזו. הנחיות חדשות בנושא שחוברו על ידי הרב הראשי לא אושרו וממלא לא יושמו. דגש מיוחד ניתן לתהליך בירור היהדות לפני הנישואים, בו נעשתה הבדיקה בחלק מהמקרים על ידי מסודות פרטיים ובניגוד לחוק. עוד מצא המבקר כי השירות לציבור בנושא מיושן והמידע ניתן בחלק מהמקרים רק בטלפון ובפרסומים רק בשפה העברית. ליקויים נוספים נמצאו בהעדר הנהלים למינוי רשמי הנישואים ומדריכות הכלות, ובאישורים לרבנים לערוך נישואים ובגביית האגרה לנישואים. גם כאן, עומד המבקר על ליקויים בפיקוח על המחלקה.


ממשרד ראש הממשלה נמסר: "דוח מבקר המדינה משבח את השיפורים שחלו באגף הגיור: 'ניכר כי נעשתה עבודה יסודית לצורך שיפור עבודת האגף בכלל והיחס למתגיירים בפרט'.
כמו כן, הדו"ח נלמד ונבחן על ידי אגף הגיור וכבר הוכנה תכנית עבודה מסודרת וזמני ביצוע לתיקון הליקויים שנמצאו, זאת על מנת להמשיך ולפעול למען המבקשים להתגייר".


גיור ונישואים בדוח המבקר - להרחבה בנושא

במשרד ראש הממשלה, התמקד המבקר בין היתר במועצה להנצחת נשיאים וראשי ממשלה - ומצא כי היא לא מילאה את תפקידיה המרכזיים שנקבעו בחוק: לא הציגה לממשלה תכנית הנצחה לראשי המדינה, לא פיקחה על ביצוע תכניות ולא דיווחה לממשלה על ממצאיה. כך למשל, רק ב-7% מבתי הספר יושמה תכנית הלימוד "ממנהיגי העבר לדור העתיד", והוחלט שלא לקיימו כלל בשנת הלימודים הנוכחית.

עוד מצא המבקר חוסר אחידות ניכר ברמת ההנצחה של מנהיגים שונים: רק מקצת ראשי המדינה המנוחים זכו להנצחה של ממש, ואילו הנצחתם של אחרים מועטה, מוגבלת או אף אינה קיימת. לדעת המבקר, אין זה ראוי שהנצחתם של ראשי מדינה תהיה מותנית ביכולתם של מוקירי זכרם להביא לחקיקת חוק ייעודי ולזכות במשאבים - ולכן הוא קורא לקבוע מדיניות שתבטיח הנצחה ראויה וממשית לכל ראשי המדינה שהלכו לעולמם.

בביקורתו על המשרד לביטחון הפנים, התמקד מבקר המדינה בשלושה היבטים עיקריים.

נציבות כבאות והצלה ורשויות הכבאות: המבקר מצא ליקויים מהותיים בתחום מניעת דליקות. על פי הדוח, ברבים מבנייני המגורים בישראל מערכות בטיחות האש אינן מתפקדות, ואין בידי שירותי הכבאות מידע על יותר ממחצית העסקים והמוסדות שבתחום אחריותם. ליקוי מיוחד נמצא בטיפול בבניינים רבי-קומות, שכן המנופים המצויים בשימוש שירותי הכבאות יכולים להגיע לגובה מרבי של כ-14 קומות בלבד.

שירותי הכבאות בדוח המבקר - להרחבה בנושא

תחנות משטרה: ברוב תחנות המשטרה בארץ יש מחסור בחוקרים והעומס כבד, כך שתיקים רבים נסגרים ללא טיפול כנדרש - והדבר ניכר במיוחד בפריפריה. עוד מצא המבקר כי קיימים פערים ניכרים בין התחנות בתחום הסיור. בנוגע למגזר הערבי מצא המבקר כי תכנית להגדלת הנוכחות המשטרתית ביישובי המגזר יושמה באופן חלקי בלבד. עוד נמצא כי תכנית ממשלתית להקמת יחידות סיור מיוחדות (יס"מים) עבור המגזר לא בוצעה כלל. למרות פעילות המשטרה לשיפור איכות השירות לאזרח בתחנות, נמצא כי הפערים בינן עדיין גדולים בנושאים כמו מקצועיות השוטר, זמן התגובה והתנהגות השוטר ובחלק מהתחנות איכות השירות עדיין נמוכה. "מערך תחנות המשטרה הוא הקו הקדמי של משטרת ישראל", מציין המבקר. "ראוי שהמשטרה תראה בתכניות לחיזוק התחנה יעד אסטרטגי".

תחנות המשטרה בדוח המבקר - להרחבה בנושא ולתגובת המשטרה

טיפול המשטרה באיתור נעדרים ובזיהוי אלמונים: ב-2010 החלו המשטרה והמכון לרפואה משפטית בפרויקט לאיסוף אמצעי זיהוי מנעדרים ומאלמונים לצורך השוואה. המבקר מצא שהגופים לא נקטו בכל הפעולות כדי להבטיח שהנתונים המצויים במאגר יהיו שלמים ומהימנים. בעת הבדיקה, לכמחצית מהנעדרים לא היה פרופיל גנטי. במועד סיום המעקב טרם קבעה המשטרה מדיניות בנוגע לאיסוף אמצעי זיהוי מאלמונים שנקברו, "וככל שנוקף הזמן אפשר שלא יימצאו שרידים שמהם יהיה ניתן להפיק פרופיל גנטי". לאחר חמש שנים נהוג לגנוז תיק בארכיון המטה הארצי. בחלק מהתיקים מצא המבקר כי חוליית הנעדרים לא מיצתה את הבירור. המבקר סבור כי על המשטרה אף "לפנות בהקדם למשפחות הנעדרים שטרם נאספו מהן אמצעים, לצורך הפקת פרופיל גנטי".

תגובת המשטרה בעניין זה: "משטרת ישראל רואה בטיפול בסוגיית הנעדרים והאלמונים משימה בעלת חשיבות ורגישות מהמעלה הראשונה ושליחות, ומשקיעה את טובי חוקריה וקדמת הטכנולוגית המצויה בארגון לנושא זה. בוצעו פעולות חקירה רבות שהעלו עשרות גילויים אשר חיברו בין גופת אלמוני לפרטי נעדר והביאו מזור למשפחות נעדרים אלה. מאגר ה-DNA של נעדרים ואלמונים גדל באופן משמעותי ומשמש כיום כבסיס ליצירת התאמה בין נעדרים ואלמונים חדשים".

בבדיקת משרד הבריאות, התמקד מבקר המדינה במספר נושאים, מתוכם ארבעה בולטים.

טיפול בהפרעות אכילה: מבדיקת מסגרות האשפוז הייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה, עולה כי קיים מחסור במחלקות ייעודיות לנושא וחולות רבות מתאשפזות במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים, באופן המפחית את סיכויי החלמתן ומגדיל סיכוי לתמותה. במרכז הייעודי היחיד לנושא, בבית החולים שיבא, יש רשימת המתנה של 10-30 חולות בכל רגע נתון, הנאלצות להמתין חודשיים עד ארבעה חודשים. המצב הביא לפריחת רפואה פרטית הפוגעת בשוויון. עוד עולה מהביקורת כי לא מתקיימת בבתי ספר כל עבודה לאיתור תלמידות בסיכון, בעלות מדד מסת-גוף חריג, אף שהצורך עלה כבר בדוח ביקורת קודם בנושא מניעת השמנה.

הפרעות אכילה בדוח המבקר - להרחבה בנושא

הפריות חוץ-גופיות: מבדיקת המבקר עולה כי רובם המכריע של טיפולי הפוריות שעוברות נשים בנות 43-45 אינם מובילים ללידת ילד חי. עוד בשנת 2005 המליצה המועצה הלאומית לרפואת נשים להוריד את הגיל המרבי לטיפולי הפריה חוץ גופית ל-44 ולממן תרומת ביצית לאותן נשים, אך המלצות אלו לא נדונות במשך שבע שנים. מצב דומה קיים בנושא מספר מחזורי הטיפול במימון ציבורי. יש לציין כי בימים אלו נדונים שני הנושאים מול שרת הבריאות יעל גרמן.

עוד מצא המבקר כשלים באיסוף מידע אודות טיפולי פוריות. היחידות להפריה חוץ-גופית מדווחות על פעילותן למשרד פעם בשנה בלבד, אם כי מדובר בדיווח על מספרי טיפולים ולא על פי מטופלות. כך, לא יכול המשרד לדעת פרטים חיוניים שיאפשרו לו לקיים בקרה נאותה על הישגי היחידות ולקבוע מדיניות לאומית לגבי מספר מחזורי הטיפול האפקטיביים ומספר היחידות הנדרש. עוד עולה כי עיקר הפעילות בתחום, 54%, מתרכזת בבתי החולים הפרטיים, וכי לא נקבעו הנחיות בעניין אחסנת ביציות מופרות - מצב המוביל, בין השאר, לאחזקת ביציות של נשים שמתו, וגורם לעומס.

זיהומים בבתי החולים: בדוח המבקר מוקדש פרק שלם לריבוי הזיהומים בבתי החולים ובקרב הקהילה. לדעת המבקר, מערכת הבריאות אינה יכולה להשלים עם אי-הקפדה על הכללים בדבר שמירת היגיינת ידיים, שהיא הבסיס למניעת זיהומים. היבטים נוספים שנבחנו על ידי המבקר והעלו תמונת מצב עגומה הם תנאי אשפוז לקויים, מחסור בכוח אדם והעדר בידוד חולים.

יוצא שלפי הערכות המרכז הארצי, המבוססות על נתונים עולמיים ומקומיים, מניין מקרי המוות הקשורים לזיהום שנרכש בבתי החולים מחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה או הרגישים לה נאמד בכ-4,000-6,000 חולים בשנה. לדברי מומחים ועל פי הספרות המקצועית, אילו הייתה הקפדה ניכרת על כללי הבטיחות, על תנאי אשפוז הולמים ועל כוח אדם רפואי וסיעודי לפי הצורך, היה אפשר למנוע בין רבע לשלושה רבעים מהזיהומים הנרכשים בבתי החולים - כלומר, מותם של כ-1,000-4,500 בני אדם מדי שנה.

פערים בין מרכז לפריפריה: מחסור גדול בכוח אדם, מצוקה תקציבית, העדר מיטות אשפוז והעדר שיתוף פעולה בין בתי החולים בפריפריה למרכז הארץ - אלו כמה מממצאי דוח המבקר, הקובע כי הפערים בין תושבי מרכז הארץ לפריפריה ממשיכים להיות גדולים. לפי נתוני הדוח, פערי הבריאות בין הפריפריה למרכז באים לידי ביטוי בעיקר בתחום התשתיות וכוח האדם הרפואי והסיעודי. בפריפריה יש תחלואה כרונית גבוהה, תוחלת החיים נמוכה יותר והתמותה גבוהה יותר. הבדיקה העלתה כי בצפון ובדרום יש פחות מיטות אשפוז ומצוקה תקציבית שרק הולכת ומחריפה, שלדברי המבקר, משרד הבריאות לא נתן לה את הדעת באופן מספק: "על המשרד לבחון את הדרכים שיאפשרו את צמצום אי-השוויון במקורות הכספיים בין בתי החולים בפריפריה לאלה במרכז, בשים לב לזהירות הנדרשת בהקצאת כספי תורמים שיועדו למטרות מוגדרות".

בבדיקת משרד הרווחה, אחד הנושאים הבולטים על הפרק היה הטיפול במשפחות חד-הוריות - שעל פי הממצאים, לא זכו לתכניות טיפול ייעודיות, לא נכללו בסדר עדיפויות תקציבי וטיפול הרשויות בהן משתנה מרשות לרשות. על אף העלייה במספר המשפחות החד-הוריות, לא בנה משרד הרווחה תכנית אופרטיבית עבורן. כמו כן הנהלת המשרד לא קיימה דיונים בנושא, לא בפורום המקצועי של המשרד ולא עם משרדי ממשלה אחרים הנוגעים לנושא.

מבחינת טיפול הרשויות המקומיות, עולה כי רוב המחלקות מטפלות במשפחות חד-הוריות על פי מידת הנזקקו?ת, ומתמקדות במתן מידע על זכויותיהן ובארגון פעילויות נופש. דווקא רשויות מקומיות המצויות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה יחסית, בהן שיעורם של ההורים היחידים הנזקקים קטן יותר, מפעילות מרכזים למשפחות חד-הוריות.

במהלך השנים הפעילו משרדי הרווחה והתמ"ת תכניות לעידוד תעסוקה לאמהות חד-הוריות, אך ללא תיאום. למעלה משנתיים עברו בין בדיקות שונות שערך משרד התמ"ת כדי להבין שתכניות שיזמו אינן אטרקטיביות להורים יחידים, שיהיה כדאי יותר עבורם להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה. כמו כן, לא פעל אף משרד לטיפול בחסם בסיסי ליציאה לעבודה - שלילת קצבאות המוסד לביטוח לאומי מהורים יחידים שהשתכרו מעל תקרת הכנסה שנקבעה, שמובילה לביטול הטבות נלוות.

ממשרד הרווחה נמסר: "משרד הרווחה אינו עושה דיפרנציאציה בין סוגי המשפחות וקובע הוראות מחייבות להתמודדות עם כל סוג של תת-אוכלוסייה. יחד עם זאת, המשרד בהנחיותיו מעביר את הדגשים שעל המחלקה לשקול בבואה לטפל בתקציב המשפחות והאפיונים המיוחדים של כל אחד מהסוגים. המחלקות לשירותים חברתיים במסגרת תקציבן אמורות להתייחס לצרכים הנובעים מהדגשים השונים. עד סוף שנת 2013 יחדד המשרד את הדגשים המיוחדים למשפחות חד הוריות ועבורן למחלקות לשירותים חברתיים לצורך שיקול דעתם למטרת התערבותם בתכניות הטיפול של המחלקה".

בתחום החינוך עסק המבקר בכמה נושאים הקשורים הן לחינוך היסודי והעל-יסודי והן למצב באקדמיה. לשם כך נבדקו נתונים שהציג משרד החינוך וכן המועצה להשכלה גבוהה, הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) ומוסדות לימוד פרטניים. בין הנושאים שנבדקו בלטו שלושה.

התאמות לתלמידים לקויי למידה בבחינות הבגרות: המבקר עקב אחר יישום המלצות של דו"ח מבקר קודם משנת 2006, ומצא שלא רק שמשרד החינוך לא יישם את המלצותיו - אף עיקר המגמות שעליהן הצביע הדוח הקודם נותרו כשהיו, וחלקן אף התרחבו. בעיקר אמורים הדברים לגבי הגידול בשיעור התלמידים שאושרו להם התאמות בבחינות בשל לקויות למידה, לצד הפערים בין מגזרים, מחוזות ובתי ספר שונים בשיעור התלמידים שהוכרו כזכאים.

כך למשל, נמצא פער גדול בין מספר ההתאמות שאושרו במגזר היהודי לבין אלו שאושרו במגזר הערבי. המבקר מצא גם שחלק מן ההתאמות לבחינות שאושרו לתלמידים מהמגזר היהודי הכללי ומהמגזר היהודי הדתי, אושרו לתלמידים שאינם לקויי למידה. עוד נמצא בביקורת הנוכחית כי ב-173 בתי ספר (18%) אושרו התאמות ל-50% מהנבחנים או יותר; ב-51 מבתי הספר אושרו התאמות ל-70% מהנבחנים או יותר. המבקר ממליץ למשרד לפעול לכך שגורמים כלכליים-חברתיים לא ישפיעו על ההתאמות הנבחנות והמאושרות במערכת החינוך, ואומר כי על המשרד לקיים מעקב ופיקוח שוטפים על הליכי אישור ההתאמות בבתי הספר.

תגובת משרד החינוך: "בכוונת משרד החינוך לקיים דיון מקיף ויסודי בעניין זה, ובהתאם לזאת יתווה מדיניות בנושא. ככלל, המשרד שואף לאתר את התלמידים בעלי הלקויות, ולתת להם את ההתאמות הנדרשות כבר בשלבי הלמידה המוקדמים במערכת החינוך. המשרד שואף באמצעות מתן מענה מוקדם - לצמצם את מספר הפונים לקבלת התאמות מורכבות בשלבי הלמידה המאוחרים יותר. משרד החינוך גיבש מאגר נתונים של תלמידים זכאים להתאמות אשר יסייע בקבלת תמונה מסודרת ומדויקת של כלל ההתאמות הניתנות כיום במערכת החינוך. נתונים אלה אף יסייעו בגיבוש מדיניות ההתאמות. בתוך כך, בכוונת משרד החינוך להרחיב את תקציב המלגות הניתן לאבחונים אשר יוקצה בעיקרו לתלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. במקביל, פועל המשרד להעלאת המודעות לאבחונים בקרב המגזר הלא-יהודי. בעניין זה יצוין כי מנתוני המשרד עולה, כי בשנים האחרונות חלה עלייה בקרב תלמידי המגזר הלא-יהודי, הפונים לצורך קבלת ההתאמות".

שמירה על טוהר בחינות הבגרות: המבקר מצא כי בשנים שחלפו מאז הביקורת הקודמת (2006), לא הצליח משרד החינוך לצמצם את שיעור הנבחנים שהפרו את כללי טוהר הבחינות; במרבית מועדי הבחינות בשנים 2010-2011 שיעורם אף היה גדול יותר מזה שנמצא בביקורת הקודמת. עוד כתב המבקר, כי משרד החינוך עצמו סבור שאין די בפעולות שננקטות לטיפול בבעיית עובדי ההוראה שמפרים את כללי הבחינה, אולם עד שנת 2012 הוא לא עשה די למיגור התופעה ולהתמודדות נמרצת עמה. המבקר ממליץ למשרד החינוך לפעול לביסוס ולחיזוק של פעולותיו בנוגע לטוהר בחינות הבגרות לשם הבטחת תנאי היבחנות הוגנים ושוויוניים.

שמירה על טוהר הבחינות - להרחבה בנושא ותגובת המשרד

טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בהטרדות מיניות: המבקר בחן את הטיפול בנושא זה, החל מהגשת התלונה והטיפול בה וכלה בניסוח תקנונים למניעת הטרדה מינית והכשרת נציבות הממונות על הנושא במוסדות. על פי הנתונים שמסרו המוסדות להשכלה גבוהה, 0.014% בלבד מהעובדים ומהסטודנטים במוסדות הגישו בכל שנה תלונות על הטרדה מינית (כ-42 תלונות בממוצע לשנה). לעומת זאת, בסקר בנושאי רווחה שעשתה במהלך הביקורת התאחדות הסטודנטים הארצית בקרב כ-5,600 סטודנטים, השיבו 2% מהסטודנטים כי הוטרדו מינית במהלך לימודיהם על ידי סטודנטים אחרים או על ידי מרצים. עוד עלה בסקר שרק 13% מהסטודנטים שהוטרדו הגישו לאחראים תלונה על ההטרדה. לדברי המבקר, נתונים אלה יכולים ללמד שעדיין לא קיימים במוסדות תנאים שיניעו נפגעים מהטרדות מיניות להתלונן לפני הגורמים המוסמכים לטפל במקרים אלה. כמו כן, נמצא כי במוסדות רבים מולאו כל דרישות החוק למניעת הטרדה מינית רק בחלקן או באיחור.

כמו כן, בחן המבקר באופן ספציפי את התנהלותן של שתי אוניברסיטאות - האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בר-אילן. באוניברסיטה העברית נמצא שתלונות על הטרדה מינית לא טופלו כראוי, והיו אף טענות שהגיעו לנציבה לגבי עובד ספציפי שהטריד מינית סטודנטיות ב-2008 והן כלל לא נבדקו. בבר-אילן, טופלה תלונה של מנהלת לשכה על הטרדה מינית מצד הבוס שלה על ידי המוסד במשך שלוש שנים וחצי, וטרם התקבלה החלטה בעניין. עוד נמצא כי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) לא נתנו את הדעת לנושא ולא קיימו דיון בתקנונים למניעת הטרדה מינית. לסיכום, ממליץ המבקר לכל הנוגעים בדבר לפעול למען יישומו המלא של החוק למניעת הטרדה מינית על כל דרישותיו.

מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה כי הוועד "כל מקרה של הטרדה מינית בחומרה רבה, ומאמין כי יש לנקוט במקרים שכאלה בגישה של אפס סובלנות ולטפל בהם באופן יסודי ונחרץ. האוניברסיטאות מטפלות בנחישות בכל תלונה המוגשת אליהן וחוקרות לעומק מידע הנוגע להטרדות מיניות אף במקרים בהם לא הוגשה תלונה, ולא מהססות לנקוט צעדים כלפי כל מי שמפר את החוק - זאת מבלי להתחשב במעמדו או בדרגתו. האוניברסיטאות מחמירות בטיפול בנושא אף מעבר לנדרש על פי החוק, בין היתר באמצעות עריכת דיונים משמעתיים לאנשי סגל גם במקרים בהם נסגר התיק על ידי המשטרה, מיצוי הדין המשמעתי גם במקרה שהמתלוננת חוזרת בה, קביעת תקנון נוקשה למניעת הטרדה מינית והבאתו לידיעת העובדים במגוון של דרכים, וקיום הרצאות יזומות, השתלמויות ואספות".

בפרק נפרד, נותן המבקר חוות דעת בנושא טיפול המדינה בקטינים חסרי מעמד - כ-92 אלף, רובם ילדים של תיירים מחבר המדינות שנשארו בישראל, ויש בהם גם ילדים של מהגרי עבודה, מסתננים ומבקשי מקלט. בדיקת המבקר מטילה ספק גדול באשר לעמידת המדינה בתנאי האמנה לזכויות הילד, בכל הקשור לטיפול בקטינים אלו.

כך למשל, בניגוד מוחלט לאמנה, קטינים אלה נכלאים מיידית במתקני משמורת, והמעצר הוא האמצעי הראשון, השגרתי והיחיד בו נוקטים בישראל - וגם זה מעבר לפרקי זמן שקובע נוהל בין משרדי. מבדיקת מסגרות לפעוטות עולה כי עשרות ילדים מוחזקים ב"בייביסיטרים" עם מבוגר אחד, ומעבירים את שעות היום כולו בעיקר בשהייה בלולים. מקומות אלו צפופים, מוזנחים, מעכבים את התפתחות הילדים ואף מהווים לעתים סכנה לחייהם. עוד עולה מהביקורת כי משרד הרווחה צמצם את שירותיו לקטינים בסיכון לכדי קטינים בסכנה ממשית בלבד, ואף קיצץ בתקציב המיועד לילדים נזקקים.

קטינים חסרי מעמד בדוח המבקר - להרחבה בנושא

בהכנת הכתבה השתתפו יאיר אלטמן, שבתי בנדט, מור שמעוני, דנה ויילר-פולק, קובי דוד, עמרי נחמיאס ומיכל רשף