(צפו בהגשת הדוח ליו"ר הכנסת, הבוקר)
ברבים מבנייני המגורים בישראל מערכות בטיחות האש אינן מתפקדות, והדבר עלול לסכן באופן ממשי את השוהים בבניין בעת שריפה. כך עולה מדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (רביעי). בפרק העוסק במניעת דליקות בבניינים רבי קומות, בבתי עסק ובמוסדות, ציין מבקר המדינה יוסף שפירא כי "נמצאו ליקויים מהותיים בפעולתם של מדורי מניעת דליקות הפזורים ברחבי הארץ". על פי המבקר, מחלוקת בין משרד הפנים לבין נציבות הכבאות מעכבת את פרסומן של הנחיות בנושא. "האחריות לתיקון הליקויים שהועלו בדוח ויישום המלצותיו מוטלת לפתחם של המשרד לביטחון פנים והרשות הלאומית לכבאות והצלה", נכתב בדוח.
דגש מיוחד ניתן בבדיקה לסידורי המניעה בבניינים המשמשים למגורים או למשרדים. מהבדיקה עולה תמונה מדאיגה במיוחד בנוגע לרבי קומות. על פי תקנות התכנון והבנייה, מדובר בבניינים שגובהם מעל 29 מטרים. בבניינים אלה קיימת סבירות גבוהה להימצאות דיירים שפינוים דורש זמן ממושך יותר, כגון ילדים, קשישים, חולים ונכים. לצד זאת, באופן טבעי חילוץ והשתלטות על אש בבניין רב קומות הם משימות מורכבות יותר. על פי דוח המבקר, "המנופים המצויים בשימוש שירותי הכבאות בארץ יכולים להגיע לגובה מרבי של 44 מטרים בלבד (14 קומות לערך) - דבר המקשה על חילוץ הדיירים מהקומות הגבוהות יותר".
על פי המבקר, בביקורות שערכו רשויות הכבאות נמצאו בנייני מגורים רבים שמערכות בטיחות האש שבהם אינן מתוחזקות, וחלקן אף אינן מתפקדות, והדבר עלול לסכן באופן ממשי את השוהים בבניין בעת שריפה. המבקר ציין כי "שאלת האחריות לפרסום הנחיות בנושא מצויה במחלוקת בין משרד הפנים לנציבות זה כארבע שנים". בנובמבר 2010 פרצה שריפה במגדל כלבו שלום בתל אביב. על פי המבקר, רק בעקבות האירוע החלו שירותי הכבאות בתל אביב לבחון את סידורי הכבאות בבנייני משרדים רבי קומות. ואכן, בחינה זו הצביעה על ליקויים חמורים רבים בבנייני המשרדים שנבדקו, בהם אי-תקינות מערכות לשחרור עשן, דרכי מילוט חסומות, אי-תקינות מערכות אוטומטיות לגילוי ולכיבוי אש וכן ליקויים באספקת מים.
המבקר הפנה תשומת לב לאלפי בניינים ישנים הפזורים ברחבי הארץ, בחלקם מתגוררות משפחות נזקקות, אשר ידן אינה משגת לשדרג את מערכות בטיחות האש בבתיהן. "תחקירי שריפות מצביעים על קיומם של סיכונים ממשיים בבניינים ישנים שאין בהם סידורי בטיחות אש מתאימים", נכתב בדוח. לדעת המבקר, על הרשות הארצית לכבאות והצלה להכין תכנית עבודה רב-שנתית שבמסגרתה ימופו העסקים, המוסדות והבניינים רבי הקומות. על הרשויות לקבוע את הכללים לסיווג רמות הסיכון שלהם ואת תדירות הביקורת והיקפה לפי רמות הסיכון ומאפייניו השונים של המבנה. "על תכנית זו לשמש בסיס להקצאת המשאבים הנדרשים למערך מניעת הדלקות כולו כחלק מהרפורמה שמערך הכבאות עתיד לעבור במהלך השנים הבאות", כתב המבקר.
הסברה נכונה תמנע דליקות
עד ינואר 2011 הופקד משרד הפנים על שירותי הכבאות. בראשית אותה שנה, בעקבות השריפה בכרמל, החליטה הממשלה להעביר את האחריות לידי השר לביטחון הפנים ולהקים את הרשות הארצית לכבאות והצלה. ביולי 2012 קיבלה הכנסת את חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה. הביקורת בדוח חלה על התקופה שלפני קבלת החוק החדש בכנסת. עם זאת, כפי שציין המבקר, "תקפות הממצאים נותרת בעינה ואף מקבלת משנה תוקף, שכן הממצאים מתווים את הדרך לשינויים המתבקשים. על הרשות הארצית לכבאות והצלה להכיר וללמוד את הליקויים שהביקורת הצביעה עליהם בדוח זה, לתקנם וליישם את ההמלצות הכלולות בו".
מבקר המדינה וצוותו בדקו את המערך למניעת דלקות ברשויות הכבאות, תפקודו והיערכותו למניעת דליקות במבנים המשמשים את הציבור. בדוח מותח שפירא ביקורת על מדורי מניעת דליקות בשירותי הכבאות, שבאחריותם לקיים סידורי כבאות במוסדות ובמפעלים וכן בבניינים. מהדוח עולה כי "אין בידי שירותי הכבאות מידע על אודות יותר ממחצית העסקים והמוסדות המצויים בתחום אחריותם. בהיעדר מידע זה לא מתקיימות בהם ביקורות של מדור מניעת דליקות". בביקורת נמצא כי רשויות הכבאות אינן בודקות את כל ברזי הכיבוי שבשטחן פעם בשנה כנדרש, ומרביתן אינן בודקות את ברזי הכיבוי כלל. למעלה ממחצית מהן, 14 מתוך 24, אינם יודעים כלל כמה ברזי כיבוי יש בתחומן.
לסיכום ציין המבקר כי "באמצעות הסברה לציבור ניתן למנוע דליקות ולצמצם את נזקיהן בעת שריפה. על הרשות הארצית לכבאות והצלה להגביר את מודעות הציבור לסיכוני אש באמצעות הסברה והדרכה, ולהנחותו כיצד להתנהג בצורה מיטבית אם ייקלע, חלילה, לאירוע שריפה".
נציבות הכבאות: חשיבות רבה למניעת שריפות
מנציבות הכבאות וההצלה נמסר בתגובה: "הנציבות והעומד בראשה, רב-טפסר שחר איילון, מייחסים לנושא מניעת דליקות חשיבות עליונה מתוך ראייה שמניעת דליקות יעילה תצמצם את מספר השריפות ואת נזקן. להלן מספר פעולות שכבר ננקטו:
ב-8 בפברואר 2013 החלה לפעול הרשות הארצית לכבאות והצלה במסגרתה הוקם האגף לבטיחות אש וחקירות בראשו עומד קצין בכיר בדרגת טפסר בכיר.
פורסמו תקנות בטיחות אש בניינים.
פורסמו הוראות שמפרטות אילו מערכות גילוי וכיבוי אש נדרש להתקין בהתאם לסוג המבנה, גודלו ונתונים נוספים.
פורסמו מכרזים לגיוס מפקחי מניעת דליקות על מנת להעמיק את הביקורות המבוצעות בעסקים.
פותחה מערכת ממוחשבת שמציגה את דרישות בטיחות אש למגוון המבנים בארץ. המערכת היא אינטרנטית שנגישה לכל אזרח באתר הכבאות www.102.gov.il.
בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה ניתנה לנציב ולמפקדי המחוזות סמכות להוציא צווי סגירה מנהליים למוסדות ועסקים שלא מבצעים את דרישות הכבאות".
לפניות לכתבת: mor.shimony@walla.com