(צפו בהגשת דוח מבקר המדינה ליו"ר הכנסת, הבוקר)
דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (רביעי) מעלה תמונת מצב עגומה למדי באשר למצבם של בני העדה האתיופית. 120 אלף יוצאי אתיופיה חיים כיום בישראל, כשמדי שנה מגיעים ארצה כ-1,500 עולים חדשים. מהדוח עולה כי למרות המשאבים שהושקעו בקליטתם ב-20 השנים האחרונות, הנאמדים במאות מיליוני שקלים, התהליך נעשה באופן איטי. מצבה של הקהילה האתיופית עדיין רע בהשוואה לקהילות אחרות שעלו ארצה, בעיקר בהיבט של מעמדה הכלכלי-חברתי, ובשילוב יוצאי אתיופיה בשירות צבאי ובלימודים האקדמיים.
ביולי 2001 החליטה הממשלה על הקמת פרויקט לאומי לקליטת יהודי אתיופיה בישראל. הסוכנות היהודית העריכה כי הפרויקט יתפרש על פני תשע שנים בתקציב כולל של 660 מיליון דולרים. אולם מהדוח עולה כי בשנים 2012-2010 העבירה הממשלה 22 מיליון שקלים בשנה לטובת הפרויקט, שהם כ-8% בלבד מהתקציב השנתי הממוצע הנדרש. הדוח מותח ביקורת על התנהלות הפרויקט בטענה כי החברה שהופקדה עליו היוותה גוף ביניים חיצוני למשרד הקליטה, אך בפועל נשארה בתפקיד, ובכך נפגמה יעילות הביצוע.
ביקורת נמתחה גם על תכנית החומש שעליה החליטה הממשלה בפברואר 2008 בתקציב של 870 מיליון שקלים, במטרה לשפר את קליטת אנשי העדה. ממצאי הדוח מצביעים על כשל בניהול התקציב של התכנית במתווה רב-שנתי, ועל כך שהממשלה הטילה את המשימה על משרד הקליטה ללא העברת המידע וההדרכה הראויה. כמו כן, לא התקיים במשרד האוצר מיפוי של כלל התקציבים הממשלתיים המיועדים ליוצאי העדה, ולא נקבעו מדדים כמותיים לבחינת הצלחתה של התכנית.
פחות ממחצית מהתלמידים השתתפו בתכניות התגבור
עוד נוגע הדוח בנושא החינוך. 2.3% מכלל התלמידים במוסדות החינוך בישראל הם אתיופים, והפערים בהישגים בין התלמידים יוצאי העדה ליתר התלמידים עדיין ניכרים. לשם כך משרדי החינוך, הקליטה והאוצר מימנו בשנים האחרונות תכניות לימוד לתגבור תלמידים יוצאי העדה בכיתות ז'-י"ב. אך בדיקת המבקר העלתה שרק 40% מתלמידי העדה השתתפו בתכנית. עוד עולה כי תכניות התגבור לא עברו כל פיקוח פדגוגי על ידי משרד החינוך. נוסף על כך, משרד החינוך לא הגדיר תקן לשעות הוראה, לגודל קבוצת התלמידים, למספר שעות הפעילות החברתית, להכללת הזנה ועלותה ולתנאי הסף למורים. כך נוצרו הבדלים מהותיים בין התכניות השונות. לצד זאת, נמצא כי לא התקיימה מערכת של בקרה עצמית במשרד הקליטה, וחלוקת המשאבים נעשתה באופן בלתי יעיל. העדר תיאום בין משרד החינוך למשרד הקליטה יצר מימון כפול של חלק מהתכניות. המבקר אף מעלה חשש כי משרד הקליטה שילם עבור פעילויות שחלקן לא בוצעו עקב חוסר בדיקה ראויה של הדיווחים.
המבקר התייחס גם לשילובם של בני העדה בלימודים אקדמיים. 0.76% מכלל הסטודנטים בארץ הם ממוצא אתיופי כמחצית משיעורם באוכלוסייה, ושיעור הלומדים לתואר ראשון עומד על 0.9% מחצית מהשיעור ביתר האוכלוסייה. שיעורי הנשירה במוסדות הלימוד השונים גבוהים מעט מיתר האוכלוסייה. יחד עם זאת, הסטודנטים האתיופים נהנים מתמיכה רבה יותר מבחינה כספית ומבחינות אחרות, גם בהשוואה לעולים חדשים מעדות אחרות.
הפערים בין בני העדה לשאר חלקי האוכלוסייה בולטים מאוד גם בשירות הצבאי. בשנת 2010, 9% בלבד מהמתגייסים האתיופיים עברו הכשרות וקורסים צבאיים מקצועיים לעומת 20% בשאר האוכלוסייה. שיעור המיצוי לפיקוד זוטר היה כמחצית מזה של יתר החיילים, ולקצונה כחמישית. 20% מהמתגייסים נשרו במהלך השירות, 66% מהם עקב התנהגות רעה חמורה. כמו כן, נרשמו מקרי כליאה כפולים לעומת שאר חיילי צה"ל, ושיעורי נפקדות ועריקות גבוהים פי שלושה. על רקע נתונים אלה החליטה במאי 2011 ראש אכ"א, אלוף אורנה ברביבאי, להקים צוותים שמטרתם לעסוק בשילוב יוצאי אתיופיה בצבא. המבקר התייחס באופן חיובי יחסית לפעילות הצבא וציין כי הוא פועל נמרצות לקידום החיילים האתיופים. יחד עם זאת, הוא המליץ לשפר את שיתוף הפעולה בין הגופים השונים המעורבים בכך.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה למצאי הדוח כי "צה"ל מוביל תכנית רחבה העוסקת בשילוב יוצאי אתיופיה טרם גיוסם ועד שחרורם מצה"ל. כחלק מהתוכנית, הוחלט על הקמת מדור ייעודי העוסק בשילוב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בצבא ובטיפול הייחודי בה, בשיתוף פעולה עם כלל הגורמים העוסקים בנושא, בצבא ומחוצה לו".
רק שתי משכנתאות מומשו
בנושא השירות הציבורי נמצא כי ייצוגם של האתיופים לוקה בחסר באופן חמור. בכמה ממשרדי הממשלה אין אף לא עובד אתיופי אחד, ובאחרים שיעורם מכלל העובדים היה נמוך בהרבה ביחס לאוכלוסייה הכללית. גם בחברות הממשלתיות נמצא כי שיעור העובדים האתיופים הוא כמחצית שיעורם באוכלוסייה הכללית. לפי המבקר, אף לא מועצה אחת של תאגיד ציבורי דיווחה לשר המשפטים לגבי יישום ההוראות בדבר הרחבת ייצוגם של יוצאי העדה, כנדרש בתיקון לחוק החברות הממשלתיות.
באשר לנושא הדיור, העלה דוח המבקר כי הממשלה קבעה כי בשנים 2012-2008 יינתנו עד 200 משכנתאות לשנה ברמת הזכאות המרבית הניתנת לחסרי דירה לבני העדה, אלא שבמשך ארבע שנים מומשו רק שתי משכנתאות. זאת משום שלא היו בידי משרד ראש הממשלה נתונים לגבי שיעור המשפחות הצעירות שהתכנית מתאימה להן, ולא נעשתה בדיקה של תרומתה האפשרית.
לקריאה נוספת:
חרף החלטה ממשלתית: משרות לאתיופים לא מאוישות
דעה/ את מי מעניינת אפליית אתיופים?
ניצול בצפת: מעסיקים ילדים בשוק, משלמים להם בשאריות של פירות
לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com