פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      את מי מעניינת אפליית אתיופים?

      בפתח תקווה לא קיבלו אותם ללימודים, בקריית מלאכי לא משכירים להם דירות ולמחאת העדה הגיעו שני ח"כים בלבד. אבנר בורוכוב סבור כי קבלת האחר מתחילה כשמבינים שהוא אינו כזה

      האתיופים לא מעניינים, בואו נודה בזה. הם לא מהווים חצי מהאוכלוסייה כמו הנשים, אין להם מפלגות משלהם כמו הערבים והחרדים ובטח שהם לא מחזיקים בכוח פוליטי כמו המתנחלים והטייקונים. לרוב הם מרוכזים בשכונות לא מפותחות בערים לא מרכזיות, ומשאירים לנציגי הציבור אוכלוסייה אחת פחות על הראש. מדי פעם הם עושים קצת רעש, כשמתפרסמת ידיעה על שומר שמנע מבחור אתיופי להיכנס למועדון בשל מוצאו, בעקבותיה ממהר חבר כנסת אקראי לעמוד על רגליו האחוריות ולהראות לכולנו שאינו יכול להישאר אדיש, נוכח ההזדמנות לקבל זמן מסך.

      למען ההגינות, יש לציין שבדיון על מעמד העדה האתיופית בישראל לא יהיה זה נכון להאשים את נבחרי הציבור, ודאי שלא לבדם. "יש לקבל את האחר והשונה", נאמר לנו מאז ומתמיד על ידי מאמנים אישיים, אנשי חינוך או כל סוג אחר של מרואיין בתוכניות בוקר. עם זאת, כאשר ילד בבית הספר שומע ממורתו שיש לקבל את האחר, עוד לפני שהוא מבין דבר על סולידריות חברתית, הוא קודם כל מבין שהילד עם העור הכהה שלידו - הוא אחר. המורה אמרה. על קבלתו כבר נתווכח ולא נסכים בשיעור הבא. בכלל, מצבו של אדם אינו ישתפר כשגם ההסבר על הצורך לקבלו, מדגיש את חולשתו העיקרית.

      אם כך, מיותרים הם כל צקצוקי הלשון והאינטונציה המזועזעת. כאשר האדם הסובלני והנאור קובע אקסיומה מתנשאת לפיה אתה "שונה", אך ברוב טובו יסכים לקבל אותך, כאילו היה מדובר באודישן ולא באזרח שווה זכויות, אל תתפלא כשהשכנים יחששו שתגרום לירידה בערך הדירה שלהם. כשאתה שונה, אין מניעה מבעלי פוטנציאל גזעני במדינה – ואני כמובן לא רוצה להכליל עם שלם, מפאת כבודם של שלושה אנשים - לסרב לקבל אותך.

      כשאתה מיעוט - איש לא יטרח לגייס ממך קולות

      ח"כ שלמה מולה, נציג העדה היחיד בכנסת, יודע זאת. בסוף שנת 2008 הוא התעקש שלא להתמודד על מקום ברשימת קדימה המשוריין לעולים חדשים. "שלושה עשורים אני בארץ", אמר, "הייתי מעדיף שיבחרו בי בשל עשייתי הציבורית". מולה הבין ששריון עדתי לא נובע מרצון טוב של המפלגה לראות אתיופי בכנסת, אלא מתוך שאיפה קוסמטית של העומדים בראשה.

      יחד איתו, הגיע להפגנה בקריית מלאכי ח"כ אילן גילאון, אדם שלא צריך שבחים שחור על גבי מסך בשביל שנאמין שבאמת אכפת לו מעוול חברתי. 118 האחרים נעדרו. שלא כמו הסקטורים בפסקה הראשונה, לאתיופים אין נבחרי ציבור שיכולים להפיל קואליציה, אין להם ייצוג עדתי מהסוג של ישראל ביתנו וש"ס והם יודעים היטב שכשאתה מיעוט חסר מפלגה הנושאת את זכויותיך על נס – איש לא יטרח להגיע ולגייס ממך קולות, גם בזמן שאתה מוחה ומשווע לסיוע פרלמנטרי. אתה פשוט לא מעניין.

      ושוב, שלא כמו הסקטורים בפסקה הראשונה, העדה האתיופית גם לא צריכה לחשוב על הקמת מפלגה שתייצג אותה, וזאת משתי סיבות. הראשונה והברורה: היא לא תעבור את אחוז החסימה. אך השנייה והמהותית הרבה יותר: כי אין לה אף דרישה מהחברה הישראלית. היא לא צריכה תקציבים מיוחדים למוסדות חינוך שישמשו רק אותה, היא לא מבקשת להשתמט ממחויבותה האזרחית בנטל החברתי, היא לא נזקקת לכוחות צה"ל שיפטרלו סביב שכונותיה, היא אפילו לא מבקשת שתקיימו עבורה מצעד.

      כל רצונה הוא שבניה יוכלו ללמוד בבתי הספר בפתח תקווה, לשכור דירות בקריית מלאכי, פה ושם יהיה גם נחמד להימנע מסירוב לא מקצועי בראיון עבודה – אבל זהו, באמת שלא יותר מזה. ובמדינה דמוקרטית, עם כל הכבוד, לא צריך מפלגה מיוחדת רק בשביל להעלות על הפרק את זכות השוויון לכלל האזרחים. אפילו אם חלקם קצת שונים.

      עוד בנושא:
      שרת הקליטה לעולים מאתיופיה: "תגידו תודה"
      נתניהו: אין מקום בישראל לגזענות נגד אתיופים
      הפגנה נגד הדרת אתיופים בקריית מלאכי: "שחור זה רק צבע"