פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שרת הקליטה לעולים מאתיופיה: "תגידו תודה"

      בדיון סוער בוועדת העלייה והקליטה שעסק בגילויי הגזענות בקריית מלאכי ובכלל, שטחו נציגי הקהילה את טענותיהם כלפי הממשלה והזהירו: "ההפגנה הבאה כבר לא תהיה שקטה כל כך"

      שרת הקליטה לעולים מאתיופיה: "תגידו תודה"

      (צילום: באדיבות ערוץ הכנסת)

      ועדת העלייה והקליטה של הכנסת קיימה הבוקר (רביעי) דיון על גילויי הגזענות החריפים כלפי אתיופים שנחשפו בקריית מלאכי, ובהם בין היתר גם הסכמה על אי השכרת דירות לבני הקהילה בעיר. יו"ר הוועדה, דני דנון, אמר בדבריו כי "אותם גזענים שהביעו גזענות נפשעת – מקומם בכלא. קריית מלאכי זה לא מאבק יחיד. התפקיד שלנו כוועדת העלייה והקליטה הוא להציג תכנית רלוונטית. המסר החשוב זה לא רק הסבל של תושבי קריית מלאכי - אלא כל הילדים והילדות יוצאי אתיופיה שפותחים עיתונים ורואים שבמדינת ישראל יש התארגנות של בעלי בתים שלא רוצים לראות עולי אתיופיה בקרבנו".

      בישיבה, שהתקיימה בנוכחות נציגים מבני הקהילה האתיופית וארגונים חברתיים הפעילים בקרבה, הובע זעם רב על "הפקרת" בני הקהילה על ידי המדינה, כפי שטענו הפעילים. בין חילופי הדברים הקשים אף התרחש עימות, כשגדי יברקן, פעיל למען בני העדה, קרא לעבר הח"כים כי "אתם, חברי הכנסת - צבועים. אתם רגילים שאנחנו ממש נחמדים ומנומסים". יברקן התלונן על כך שחברי הכנסת לא טורחים לפעול נגד גילויי הגזענות. השרה לקליטת עליה, סופה לנדבר, זעמה על הדברים ואמרה לו כי הוא "מגזים. אתה צריך להגיד תודה שמדינת ישראל משקיעה בכל עיר". גם ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לא נשאר חייב: "אני מתפלל לקדוש ברוך הוא – לו הייתי אתיופי. ראש העיר בקריית מלאכי דיבר נגד חרדים, אף אחד לא צייץ. למה? כי הוא מקדימה. הלוואי והייתי אתיופי, הלוואי והייתי שחור".

      שלמה מולה בדיון בחוק לפיד יוני 2010 (עומר מירון)
      "נוצרו גטאות של יוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה רוצים אינטרגציה, ואומרים להם לא". ח"כ שלמה מולה (צילום ארכיון: עומר מירון)

      בכך לא תמו חילופי הדברים. לאחר שהשרה לנדבר שאלה את ירדאי אם "היא לא קיבלה מלגה ממדינת ישראל", אמרה לה דוברת האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה, אפרת ירדאי, כי "הגזענות מתבטאת פה. אני ילידת הארץ ולא קיבלתי מלגה. מימנתי את עצמי בתואר ראשון ובתואר שני". ח"כ שלמה מולה (קדימה) הוסיף על דבריה כי "לא צריך להסתובב עם מדבקה על ראש ולומר: תודה, תודה".

      "קודם מסתכלים על צבע העור שלי"

      מולה עוד אמר בוועדה כי "אנחנו כמו מפגש מחזור בוועדת העלייה. אומרים מה שיש לנו לומר, השיירה עוברת ושום דבר לא קורה. יש בתי ספר עם ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. נוצרו 24 בתי ספר שיותר מ-80-90 אחוזים בהם יוצאי אתיופיה. נוצרו גטאות של יוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה רוצים אינטרגציה, ואומרים להם לא". קסה בייסין, מעמותת "נקויג' – ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה", תיארה אף היא, באמצעות סיפורה האישי, את המציאות הגזענית הקשה עמה בני העדה נאלצים להתמודד. "כשחזרתי משליחות של שנתיים בארה"ב היה לי מאוד קשה למצוא עבודה, גם אם האנגלית שלי מצוינת ברמת שפת אם. בחברה מסוימת חיפשו דוברי אנגלית, וכשבאתי לראיון אמרו לי: 'אבל המבטא שלך לא אמריקאי'. איזה מין דבר זה? אפילו למשרה סטודנטיאלית בשירות לקוחות לא קיבלו אותי בחברת אשראי מסוימת. אף אחד לא שאל אותי מה רמת הידע שלי - קודם מסתכלים על צבע העור שלי. זה שילוב מנצח שאני גם אישה וגם שחורה. בארצות הברית הצליחו לבחור נשיא שחור כנשיא המדינה. איפה מדינת ישראל?"

      גם מנכ"ל עמותת "טבקה" וממארגני מחאת בני הקהילה האתיופית, איציק דסה, דיבר ואמר כי "נשבר לקהילה מהתופעות השליליות האלה. לא נעבור לסדר היום ונגיע לכל נקודה ברחבי הארץ שבה יתקיימו גילויי גזענות. לציבור שהפגין אתמול הייתה תחושה שהפוליטיקאים הפקירו את הקהילה. הגיע הזמן שגם הכנסת תוקיע ותחוקק חוקים ברורים, שתאמר: לא בבית ספרנו. הגיע הזמן לחוקק חוק הקובע שהמדירים אתיופים חייבים לבוא על עונשם. הציבור אתמול היה שקט ושלו, אבל זה חומר נפץ חברתי, ופעם הבאה זאת לא תהיה הפגנה שקטה". דסה גם מחה על היעדר הסולידריות בחברה הישראלית, בציינו ש "אף אחד מהארגונים החברתיים לא הגיע. כאילו כשיש משהו על אתיופים רק האתיופים מטפלים בזה, כשיש משהו עם רוסים רק הרוסים מטפלים בזה".

      הפגנת האתיופים בקריית מלאכי, ינואר 2012 (דרור עינב)
      "הציבור אתמול היה שקט ושלו, אבל זה חומר נפץ חברתי, ופעם הבאה זאת לא תהיה הפגנה שקטה". ההפגנה אתמול בקרית מלאכי (צילום: דרור עינב)

      ראש עיריית קריית מלאכי, מוטי מלכה, טען כי האחראית למצב העגום היא הממשלה. "צריך לזכור שקריית מלאכי קולטת עליה - 20 אחוזים מתושבי העיר הם עולי אתיופיה. הציונות האמיתית היא של תושבי העיר - אוכלוסייה חלשה שהצליחה תוך 20 שנה לקלוט עלייה. הבעיה העיקרית של עולי אתיופיה עומדת בראש ובראשונה לפתחן של הממשלות. ממשלת ישראל כמעט לא עושה דבר כדי לקלוט אותם כמו שצריך".

      ח"כ רוני בראון (קדימה) טען מנגד כי "הבעיה בקריית מלאכי היא שמי שדיבר את הדיבורים המחרידים האלה, שמזכירים ימים אפלים של בלי יהודים וכלבים - זה עולים שמקרוב ומרחוק באו. לא ילידי הארץ - זאת החוצפה. הם באו מגלויות כאלה ואחרות, ופתאום מתנפלים על עליית יהודי אתיופיה. לפני כמה ימים ח"כ התבלבל (הכוונה היא לשלמה מולה – פ"ו) במילה קטסטרופה. אם אני הייתי מתבלבל במילה קטסטרופה – ראש הממשלה היה מעיר לי? אבל לשלמה מולה הוא הרגיש חופשי לומר את ההערה הנבזית והנקלית הזאת. מפה זה בא!".

      השרה לנדבר הגיבה אחר הצהריים להתקפות עליה במהלך הישיבה ואמרה כי "חבל שסוגיות חשובות ביותר כמו מאבק בגזענות וקליטת יהודי אתיופיה דורדרו לרמה של הסתה על רקע פוליטי. הניסיון הנואש לצייר אותי, עולה בעצמי, כמי שמתנשאת על עולי אתיופיה, שפל ומקומם. בשלוש השנים האחרונות, בשירותי כשרה לקליטת העלייה פעלתי רבות עבור יוצאי אתיופיה וכלל העולים לישראל, וכך אמשיך". היא הוסיפה כי "ראוי שחברי כנסת, כולל יו"ר האופוזיציה אשר בתפקידה כשרת הקליטה לא עשתה מאומה למען קליטת העולים ואף גרעה ממפעל זה, ילמדו את הדרך לוועדת הקליטה, יתחילו להשתתף במפעל קליטת העולים, ויתרמו לו לא במלל אלא במעשים".

      לקריאה נוספת
      ח"כ מולה: הגזענות נגד האתיופים - "פצצה מתקתקת"
      הפגנה נגד הדרת אתיופים בקריית מלאכי: "שחור זה רק צבע"
      המתח מחריף: כתובות תג מחיר רוססו בקריית מלאכי

      לפניות לכתב: pinhas_wolf@walla.co.il