דוח המבקר: כך נראים חייהם של הקטינים חסרי המעמד

(צפו בהגשת הדוח ליו"ר הכנסת, הבוקר)

מוחזקים במתקני כליאה, לא מקבלים שירותי רווחה או בריאות בצורה מלאה ושוהים בגנים פירטיים המהווים סכנה לחייהם. כך נראים חייהם של ילדים חסרי מעמד בישראל על פי חוות דעת שגיבש מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, לבקשת הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

מנתוני רשות האוכלוסין וההגירה עולה כי ביוני 2012 שהו בישראל כ-211 אלף אנשים חסרי מעמד. עוד עולה כי אין גורם רשמי בישראל המחזיק בנתונים מלאים ועדכניים באשר למספרם של הקטינים חסרי המעמד השוהים בתחומה. נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד מלמדים כי במרץ 2012 חיו בישראל 92,891 ילדים ללא מעמד. מרביתם הם ילדים של תיירים ממדינות ברית המועצות לשעבר שהגיעו לישראל כתיירים. כמו כן, אוכלוסייה זו כוללת גם את ילדיהם של האזרחים הזרים שנכנסו לישראל.

בדיקת המבקר מטילה ספק גדול בנוגע לעמידת המדינה בתנאי האמנה לזכויות הילד, שלפיה אין לעצור ילד אלא כאמצעי אחרון ולפרק זמן מתאים וקצר ביותר, וגם זאת אם הוא אינו "ילד בלתי מלווה". בכל אחת מהשנים האחרונות הגיעו לישראל כ-170 קטינים בלתי מלווים. מממצאי הביקורת עולה כי הם נכלאים לאלתר במתקני משמורת – וכי המעצר הוא האמצעי הראשון, השגרתי והיחיד.

נוהל בין-משרדי קובע כי קטין לא יוחזק במשמורת מעבר לנדרש לצורך עריכת בדיקות רפואיות ומציאת חלופת משמורת. אם הוחלט על החזקתו במשמורת, זו תוגבל ל-60 יום ולאחריה הוא ישוחרר לאחת מחלופות המשמורת – פנימייה של משרד החינוך, פנימייה של משרד הרווחה, אפוטרופוס או חלופת משמורת בקהילה.

בבדיקה נמצא כי קטינים בלתי מלווים הוחזקו פרקי זמן ארוכים יותר במתקני כליאה לזרים – בהם 62 ימים בסהרונים, 126 ימים בגבעון ו-68 ימים במת"ן – מתקן כליאה המיוחד לקטינים. לעתים אף עבר קטין מסהרונים למת"ן, שם שהה פרק זמן כפול מהמותר בנוהל. עד למועד סיום הבדיקה, למעלה מארבע שנים מפרסום הנוהל הבין-משרדי, לא הסדיר משרד הרווחה הסדר אפוטרופסות מתאים לקטינים בלתי מלווים שהוחלט על שחרורם ממשמורת כנדרש. כמו כן עולה כי אין אמות מידה ברורות לבחירת משמורנים (הגורמים שקיבלו את המשמורת על הקטין, ד.ו.פ), דבר שעלול להוביל לסיכון קטין ולחשיפתו לניצול על ידי המשמורן.

מבדיקת המסגרות לפעוטות עולה תמונה קשה עד מסכנת חיים. בתל אביב פועלים כ-50 "בייביסיטרים" – גני ילדים פירטיים של ילדי זרים שהוקמו על ידי אנשי הקהילה. במסגרות הללו תנאים פיזיים קשים והזנחה מתמשכת. הילדים שוהים בלולים ברוב שעות היום, ללא פעולות גירוי והעשרה. במקום נמצא מבוגר אחד על כ-30 ילדים, כך שההשגחה וסיפוק הצרכים ההתפתחותיים של הילדים לוקים בחסר. על פי המבקר, לעתים אף מדובר בסכנה ממשית לחייהם. עוד ציין המבקר כי עצם קיומם של מקומות אלו ידוע זה שנים למשרדי ממשלה, אך אלו עדיין פועלים. אגף מעונות יום במשרד התמ"ת בדק 12 מ-50 המסגרות הידועות לו בתל אביב-יפו ועוד אחת באילת, והוציא צווי סגירה לארבע מהן, אך לא פעל במישור הפלילי לסגירת מסגרות מסכנות.

חוק חינוך חובה חל על כל ילד המתגורר בישראל, כולל ילדי זרים, ללא קשר למעמדם. בשנת הלימודים תשע"ב דווח על 2,047 ילדים חסרי מעמד הלומדים במוסדות החינוך. בשנה זו התגוררו באילת 79 ילדים חסרי מעמד שלמדו, לפי מדיניות העירייה שכונתה על ידי בית המשפט "אפליה אסורה", במסגרות נפרדות שלא עמדו בדרישות המקובלות למוסדות חינוך רגילים. צוות בית הספר כלל מורים ללא תעודות הוראה וללא תואר בחינוך, ושעות פעילות הגן פחותות מאלה שבגנים העירוניים. התברר שמשרד החינוך השלים עם עמדתה של עיריית אילת ואף העמיד תקציבים מיוחדים לפעילותן של המסגרות החינוכיות הייעודיות לילדים חסרי מעמד המתגוררים בעיר.

עד שנת 2009 מדיניות משרד הרווחה הייתה שיש להעניק שירותי רווחה לקטינים חסרי מעמד הנמצאים בסיכון, בדומה לקטינים ישראלים. מאמצע 2009 קבע המשרד כי שירותי הרווחה יינתנו רק לילדים חסרי מעמד הנמצאים במצבי סכנה ממשית, זאת מבלי לערוך עבודת מטה מתאימה. כמו כן, בשל חוסר תקציב הוגבלו שירותי הרווחה לילדים נזקקים.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי חל רק על תושבי ישראל, ומשכך קבע משרד הבריאות הסדר לשירותי בריאות במסגרת קופת חולים "מאוחדת" לטובת קטינים לא מבוטחים. באפריל 2012 בוטחו 2,501 ילדים בהסדר, אך לא היו בידי משרד הבריאות הערכות בדבר שיעור הקטינים חסרי המעמד שאינם מבוטחים בביטוח רפואי. ההשערה היא כי רבים מהילדים אינם מבוטחים, דבר שמקשה על בתי החולים באזורי מגוריהם להתמודד עם העומס הכספי המוטל עליו בגין טיפול בזרים חסרי מעמד, בהם קטינים.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "התנהלות רשות האוכלוסין וההגירה בעניינם של קטינים, בין אם הלה מלווים על ידי בני משפחותיהם ובין אם אינם מלווים כלל, הינה תוך הפגנת רגישות ובהתאם לאמנה הבינלאומית המחייבת בעניין. רשות האוכלוסין וההגירה מוכנה לקחת חלק בתהליך מציאת חלופות משמורת לקטינים, אולם בסופו של יום אין למשרד הכלים או האפשרות לעשות זאת. עמדתנו היא שככלל, קטין ישוחרר לחלופת משמורת בחסות משרד הרווחה או משרד החינוך". עוד נמסר כי "הרשות הייתה מאז ומתמיד פתוחה לביקורת בונה. כך קיבלה על עצמה את הערת הארגונים החברתיים כי יש להוסיף עובדים סוציאליים להליך האכיפה נגד משפחות של שוהים לא חוקיים במטרה לצמצם את הפגיעה האפשרית בקטינים. עם זאת, אחריות הרשות הינה מוגבלת לפעולות האכיפה ולהתנהלות המתקן שברשותה, ואין ביכולתה לכפות או לחוות דעתה על התנהלות גורמים ממשלתיים אחרים בעניין".

ממשרד הרווחה נמסר: "ממשלת ישראל לא גיבשה מדיניות ביחס לאוכלוסיית הילדים חסרי המעמד. משרד הרווחה פועל וכפוף למדיניות הממשלה".

לקריאה נוספת:
משרד הרווחה נלחם בבתי האבות ה"פירטיים"
בשורה לילדי הזרים? בת 18 קיבלה מעמד בתום מאבק
בשם הבן: מבקשות מקלט שוחררו בזכות ילדיהן

לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com