(צפו בהגשת הדוח ליו"ר הכנסת, הבוקר)
מחסור במסגרות אשפוז ייעודיות שמוביל לאשפוזים במחלקות לא מתאימות, התפתחות רפואה פרטית והיעדר תכנית מניעתית. אלו רק חלק מהליקויים שמצא מבקר המדינה יוסף שפירא בדוח המתפרסם היום (רביעי), שבדק את מסגרות האשפוז הייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה.
מהדוח עולה כי קיימות מעט מחלקות ייעודיות להפרעות אכילה או מחלקות פסיכיאטריות שבהן פועל צוות ייעודי לנושא. על כן, חולות רבות מתאשפזות סמוך למקום מגוריהן במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים, ואינן מקבלות את מלוא הטיפול הנדרש. מתחילת שנת 2010 עד אמצע שנת 2012 אושפזו בבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ כ-130 חולות בהפרעות אכילה, חלקן נערות. היעדר טיפול מתאים עלול להפוך את החולות לכרוניות, להפחית את סיכויי החלמתן ולהגדיל את סיכויי התמותה.
המרכז הייעודי היחיד בישראל פועל בבית החולים שיבא בתל השומר. 30-10 חולות ממתינות בכל רגע נתון להיכנס למרכז, במשך חודשיים עד ארבעה חודשים. כמו כן, בצפון הארץ ובדרומה אין מסגרות אשפוז ייעודיות לטיפול בהפרעות אכילה לחולות בוגרות. אלה נאלצות להתאשפז רחוק ממשפחתן ומילדיהן. עוד נמצא כי קיים מחסור ניכר במסגרות בקהילה ומשכך - גם במרפאות תורי המתנה ארוכים. מצב זה מוביל לכך שנערות אינן מאובחנות ואינן מטופלות בשלב ההתחלתי של המחלה, אלא רק כשמצבן מידרדר והן נזקקות לאשפוז.
יתרה מכך, משום שהרפואה הציבורית אינה מספקת שירות זמין ונגיש בתחום הפרעות האכילה, מתפתחת רפואה פרטית תוך כדי קיפוח האוכלוסייה החלשה. עוד עלה מהביקורת כי המימון לטיפול מרפאתי נכלל לעתים בסל הבריאות, אך חלק מהקופות מעניקות שירותים רק באמצעות שירותי הבריאות הנוספים, תוך גביית דמי השתתפות עצמית גבוהים מהחולות.
חיילות לא מודות שהן סובלות מהפרעת אכילה
חיילות הלוקות בהפרעות אכילה משרתות בצה"ל אם ההפרעה אינה חמורה רפואית ונפשית. לרוב, מועמדות לשירות ביטחון מסתירות את הפרעת האכילה בבדיקתן בלשכות הגיוס. במועד הביקורת שירתו בצה"ל כ-170 חיילות המאובחנות כחולות בהפרעות אכילה - מספר הנמוך בהרבה ממספרן האמיתי המשוער. אי-ידיעת הצבא עלול לגרום לשיבוץ לא מתאים של החיילת, דבר שעלול להחמיר את המחלה, למנוע נגישות לטיפול ולהביא לכך שצה"ל יישא באחריות ובהוצאות כספיות בגין הצורך להכיר בחיילת כנכת צה"ל. גם בנושא מניעה בקרב צעירות נמצאו ליקויים כש"שירותי הבריאות לתלמיד" שמפעיל משרד הבריאות, אינם מעבירים לקופות נתונים על תלמידות בעלות מדד BMI נמוך המעורר חשד להפרעת אכילה, אף שהצורך במידע זה עלה כבר בדוח ביקורת קודם של מבקר המדינה בנושא מניעת השמנה.
גם בתחום הת??קינה קיימים ליקויים רבים, כשזו לא מוסדרת במחלקות המטפלות בהפרעות אכילה בבתי החולים הממשלתיים. דבר זה מוביל לחשש מפערים ברמת הטיפול הרפואי, בהתאם למקורות הכספיים שמעמיד כל בית חולים. גם שירותי בריאות כללית לא הקצתה ת??קינה לחלק מהמרפאות ולמחלקות להפרעות אכילה שבבעלותה לשם העסקת כוח אדם ייעודי. חלק מאנשי המקצוע מועסקים ללא תקן, וחלק מועסקים ממקורות שונים של בתי החולים או על בסיס הסדרים עם בתי חולים סמוכים.
ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות מודע למצוקה הקיימת ובשנת 2012 הגיש המשרד בקשה לתוספת מיטות אשפוז להפרעות אכילה. עד כה ניתנה תוספת של מיטות האשפוז למבוגרים. משרד הבריאות מקדם הקמת שירות אמבולטורי לרבות מסגרות לטיפולי יום על ידי קופות החולים, לסובלים מהפרעות אכילה. עד כה ניתנה תוספת של 22% במספר מיטות האשפוז למבוגרים מתוך 30% המבוקשים. בהתאם להנחיות המנכ"ל הוקמו מרפאות בבתי החולים הכלליים רמב"ם, צפת ושיבא. הרפורמה בבריאות הנפש תייצר זמינות של רצף שירותים גם בתחום זה של הפרעות אכילה". כמו כן נמסר: "חשוב לציין כי תכניות לאיתור הפרעות אכילה נשענות בעיקר על זיהוי התנהגויות הקשורות להפרעות אלה ולא למדידות של הילדים. עם זאת במקרים שעולה חשש של ממש בקרב תלמיד או תלמידה להפרעת אכילה, המשרד יבהיר לאחיות לבריאות התלמיד, כי באחריותה לעקוב אחר הפעולות שנעשו בעקבות הפניה להורים ולרופא המטפל".
לפניות לכתבת: danawp@walla.com