המבקר: נשיא בר אילן התערב בבחירתו ומינה קרובים

דו"ח המבקר מציג שורת ליקויים בהתנהלותם של פרופ' משה קוה ומנכ"ל האוניברסיטה לשעבר, חיים גליק. לפי הדו"ח, כל עובד חמישי לפחות מקורב משפחתית לעובד אחר במוסד

מיכל רשף, כתבתנו לענייני חינוך
05/12/2012

נשיא אוניברסיטת בר אילן, משה קוה, מינה קרובי משפחה, קבע את שכר הבכירים במוסד שלא כחוק והתערב במינויו מחדש לנשיא המוסד – כך קובע דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי) שבחן את התנהלות האוניברסיטה בשנים האחרונות.

הדו"ח בחן בעיקר את התנהלותה הכלכלית של האוניברסיטה. בפרק שעסק בנושא שכר הבכירים במוסד, נכתב כי "באוניברסיטת בר-אילן פועלת ועדה לקביעת שכר הבכירים (...) עם זאת, נשיא האוניברסיטה הוא שקבע בפועל את שכר הבכירים באוניברסיטה, והוועדה לקביעת שכר בכירים שימשה למעשה חותמת גומי להמלצותיו. יתרה מזו, כשהוועדה לקביעת שכר בכירים קיבלה החלטות שלא תאמו את רצון הנשיא, הן לא הוצאו אל הפועל אלא שונו למפרע לפי הנחיותיו".

עוד בוואלה!

צפו: איך להפוך את ארוחת הערב עם הילדים לפעילות חוויתית?

בשיתוף חברת גליל
התערב בבחירתו מחדש. קוה(צילום: מגד גוזני)

עוד נטען כי בעניינים מסוימים אף פעל פרופ' קוה למתן תנאים חריגים לנושאי משרה בכירים בלי להביא את הדבר לידיעת הוועדה. בדו"ח גם נמתחה ביקורת על העומד בראש הוועדה לשכר הבכירים, פרופ' יעקב נאמן, ונטען כי הוועדה אפשרה לפרופ' קוה להכתיב את עמדותיו בנושא.

המבקר, יוסף שפירא, מצא ליקויים גם בתנאי העסקתו של מנכ"ל האוניברסיטה, חיים גליק, שמכהן בתפקיד משנת 2008. על פי הדו"ח, פרופ' קוה, היה היחיד שחתם בשם האוניברסיטה על ההסכם להעסקתו של גליק, ללא חתימה נוספת וללא חותמת האוניברסיטה, בניגוד לתקנון ה מוסד ולנהליו. "הסכם העסקת המנכ"ל כולל תנאי העסקה חריגים. תנאים אלה ניתנו בניגוד להחלטת הוועדה לקביעת שכר בכירים ולא הובאו לפני הוועדה לקביעת שכר בכירים או לפני ועדת הקבע", נכתב בדו"ח. בין היתר, נטען כי לגליק הובטחו הטבות בסך עשרות אלפי שקלים, גם הן ללא אישור של הוועדה לקביעת שכר הבכירים. כמו כן, נמצא כי גליק קיבל במשך שנה הן רכב צמוד מקופת המדינה (משירות בתי הסוהר. מ.ר) והן תגמול בשווי כספי של רכב צמוד מהאוניברסיטה, הכולל הוצאות שכירות ותחזוקה שוטפת. יצוין כי בחודש שעבר התפטר גליק מתפקידו.

המבקר: קוה סידר עבודות גם לקרובי משפחתו

הדו"ח ממשיך ותוקף בחריפות את התנהלותו של פרופ' קוה, וטוען כי התערב בבחירתו מחדש לכהונה נוספת כנשיא האוניברסיטה. על פי תקנון האוניברסיטה, יש להקים ועדת חיפוש מיוחדת שתהיה אמונה על בחירת הנשיא החדש, ועליה להביא מועמד לאישור חבר הנאמנים של המוסד. על פי ממצאי הדו"ח, פרופ' קוה השפיע רבות על מהלכי הוועדה. "נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, היה מעורב בהליך בחירתו שלו לכהונה נוספת כנשיא האוניברסיטה", נכתב בדו"ח. "טיוטת המסמך של ההחלטה להמליץ על המשך כהונתו הוכנה בלשכתו, והוא היה מעורב בניסוחה. ההחלטה על בחירתו לנשיא צוינה בטיוטת המסמך עוד לפני שוועדת החיפוש החליטה על המינוי ואף לפני שחבר הנאמנים מינה ועדה זו. הוועדה לא פעלה לאיתור מועמדים אלא חתמה על ההמלצה למינוי של פרופ' קוה שהוכנה בלשכתו". עוד נכתב כי "מהממצאים עולה כי הנשיא הכתיב את עבודת הוועדה, והתערב בהליך שבו אינו אמור לקחת חלק, לטובת אינטרס אישי ברור - המשך כהונתו".

המבקר מצא עוד, כי קוה סידר עבודות גם לקרובי משפחתו. כך למשל, על פי הדו"ח, במכרז להפעלת מסעדה באוניברסיטה נבחרה חברה הקשורה לבני משפחתו של קוה - חברת הבת של החברה הזוכה היא חברה שאותה מנהל גיסו של נשיא האוניברסיטה; אחותו של קוה, רעיית מנהל חברת הבת האמורה, היא מרצה בכירה באוניברסיטת בר-אילן ואחיינו של קוה הוא בעל זכויות חתימה בה. חברת הבת לא יכלה להשתתף במכרז מאחר שלא עמדה בתנאי הסף שלו. אולם העסקת קרובי משפחה איננה רק מנת חלקו של פרופ' קוה – המבקר מצא כי כל עובד חמישי לפחות מקורב משפחתית לעובד אחר במוסד.

נשיא האוניברסיטה קבע בפועל את שכר הבכירים. בר אילן(צילום: אורי בצון)

"מהביקורת עולה כי זה שנים רווח באוניברסיטת בר-אילן דפוס פעולה המתאפיין בהתעלמות מהתרעות של בעלי תפקידים, שומרי סף ומוכיחים בשער (...)", נכתב בסיכום המלצות המבקר. "ממכלול הממצאים המתוארים בדוח זה, על חומרתם, כמותם והיקפם, משתקפת תמונה קשה המלמדת על התנהלות בלתי תקינה של נשיא האוניברסיטה, פרופ' קוה, ומנכ"ל האוניברסיטה, מר גליק, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות (...) לדעת משרד מבקר המדינה, יש להפסיק לאלתר מודל התנהלות זה. הממצאים החמורים המתוארים בדו"ח זה מובאים להנהלת האוניברסיטה ולפתחו של חבר הנאמנים של האוניברסיטה, של מל"ג-ות"ת ושל הממונה על השכר, כדי שיפעלו ללא דיחוי לתיקון הליקויים, כל אחד בתחומו".

תגובת אוניברסיטת בר אילן:

"האוניברסיטה מוחה על הפער העצום בין האמירות הקשות וחסרות הבסיס המובאות בפרק מסקנות הדו"ח, לבין הממצאים המפורטים בגוף הדו?ח. ביטויים אלה מבוססים על פרשנות שאין לה אחיזה בעובדות המפורטות בדו"ח. בשנים האחרונות הייתה באוניברסיטה תנופת פיתוח הן בתחום המנהלי והן בתחום האקדמי, שכללה בנייה והטמעה של מערכות מידע ובקרה מתקדמות לצד הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה, פקולטה להנדסה ופקולטה לרפואה בצפת. מטבע הדברים, במהלך קבלת אלפי החלטות הנגזרות מתנופת הפיתוח, נפלו תקלות שעליהן מצביע המבקר. האוניברסיטה מביעה סיפוק רב מכך שהמבקר קיבל את תשובותיה ביחס לנושאים רבים ומשמעותיים ומצרה על כך שעדיין יש התייחסות בדו"ח לנושאים שכבר תוקנו.

לגבי שכר הבכירים ציינו בבר אילן כי "שכרם של העובדים הבכירים האקדמיים באוניברסיטה מותאם לשכרם של בכירים בכל האוניברסיטאות. נשיא האוניברסיטה, מתוקף תפקידו כעומד בראש המערכת, מעורב בגיוס עובדים בכירים וממליץ לוועדה לשכר בכירים על שכרם. המשכורות מאושרות כדין על ידי הוועדה. בר אילן היא מן המוסדות האקדמיים הראשונים שבהם יש כבר שנים רבות ועדה לשכר בכירים. עניים שכרם של העובדים הבכירים הוסדר על ידי פורום נשיאי האוניברסיטאות עם הממונה על השכר".

"שכרו של המנכ"ל והתנאים הנלווים לו הוגשו לממונה על השכר וקיבלו את אישורו", הוסיפו. "בונוס בגין הצלחה יוצאת דופן מקובל בשוק העבודה למנהלים בכירים, ומצוי כעת בדיון עם הממונה על השכר באוצר. המנכ"ל מעולם לא ביקש ולכן גם לא קיבל כספים מהקרן לקשרי מדע, וממילא גם לא היה מה להסתיר בנושא זה".

עוד נמסר כי "מעורבות לשכת הנשיא בהליכי בחירתו היתה טכנית בלבד, בשל פרישתה של עובדת שטיפלה בנושא באותם ימים. מבקר המדינה אישר כי מינוי חברי ועדת החיפוש נעשה כדין ולא נפל בו פגם. עם זאת, ההערה נלקחה בחשבון ובעתיד הנושא יטופל גם ברמה הטכנית על-ידי גורם באוניברסיטה שאינו חלק מלשכת הנשיא".

לגבי הפעלת המסעדה אמרו באוניברסיטה כי "הדו"ח עצמו קובע כי נשיא האוניברסיטה כלל לא היה מעורב במכרז שבו נבחרה החברה לניהול המסעדה. החברה, שזכתה כדין, אינה נשלטת על-ידי קרובי משפחתו של הנשיא".

על הממצאים בנוגע לכפילות במימון אחזקת רכב למנכ"ל: "לא היו דברים מעולם. המנכ"ל לא קיבל כפל אחזקת רכב. המנכ"ל היה זכאי לרכב ממקום עבודתו הקודם, ועל כן המיר את עלות האחזקה בתשלום השווה לה, לתקופה קצרה".

לגבי הטענות לנפוטיזם מסרו כי "המנכ"ל פעל ללא לאות לצמצם את תופעת ההעסקה של קרובי משפחה. בחמש שנות כהונתו התקבלו לעבודה 434 עובדים חדשים, רק 4 מהם היו בני משפחה של עובדי אוניברסיטה והם אושרו על ידי ועדת חריגים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully