אוהב חיות ואדם (בסדר הזה), ספורטאי כושל בעבר ואוהד כורסא מצטיין בהווה. הדוג סיטר המושלם לכלב שלכם והעורך המושלם לרומן שאתם עוד לא יודעים שתכתבו. עמית סלונים משמש כמבקר התרבות של וואלה, ובזמנו הפנוי מגדל שתי ילדות וכלב.
הדבר הכי מדהים בתחקיר של רביב דרוקר ו"המקור" בערוץ 13 הוא ששום דבר בו לא באמת מדהים. בחייאת, זו מירי רגב. לא צריך מגה-תחקיר עיתונאי בשביל לספר לנו שלא אכפת לה ממצב התחבורה בישראל, וכל ההחלטות שלה מבוססות על רצון להתחנף לקבלני קולות
הדברים הנוקבים של הכתב הצבאי והמחוספס. הצעד האנושי של מגי טביבי בערוץ 14. חוסר הרגישות של השרים שבחרו להעלים עין. והתזכורת הנוספת לגודל המחדל של ראש הממשלה: כמה מחשבות בעקבות פרסום סרטון חטיפת התצפיתניות
כוכבת הפופ שבדיוק שברה את שיא ההשמעות לאלבום בספוטיפיי נמצאת בסיבוב הופעות ענק באירופה. לישראל היא לא תגיע כנראה בשנים הקרובות, וחבל. עמית סלונים נסע לראות אותה עם 20 אלף מעריצות בריטיות, וחזר עם דעה נחרצת: היא בכלל לא זמרת פופ, אלא רוקרית לכל דבר ועניין
החלטת הערוצים 11, 12 ו-13 לשדר את טקס המשואות הייתה החלטה רעה מיסודה. אמש הובהר כי לא מדובר בכלבי השמירה של הדמוקרטיה אלא במשרתי שלטון לכל דבר. הם ידעו בדיוק מה המשמעות של ההחלטה להעביר את השידור המהונדס והפחדני הזה - ובכל זאת בחרו בה
יש לא מעט עיתונאים שעושים עבודה מדהימה במהלך המלחמה הזאת. במצב שבו הוותיקים נופלים מהרגליים, לא מעט עיתונאים צעירים מקבלים באופן טבעי את ההזדמנות להתקדם אל קרבת הבמה. אף אחד לא עשה את זה בחודשים האחרונים יותר טוב מעדי זריפי, וזה מעולה כי מדובר במקצוענית
קשה שלא להמליץ על הסדרה האיטלקית, שמספרת בצורה מבריקה את אחת מהיצירות היהודיות החשובות שנכתבו אי פעם - לצד מגילת רות, "המשפט" של קפקא ו"הכבש ה-16" של גפן - ואולי דווקא בגלל זה אי אפשר שלא לסייג ופשוט להמליץ על קריאת הספר במקום, בטח למי שטרם נחשף אליו
הז'קט של יונית לוי היה הצהרה אנושית בשידור חי, גיא פלג הבין מיד את הכזב בדיווח על אזרח שתקף את שיירת ראש הממשלה, והסרט של קושמרו היה בסדר גמור - עד שמשהו צורם מאוד נאמר. ארבע הערות על דברים שקרו אתמול במהדורות חדשות 12
בתקופה בה אסקפיזם הוא מוצר כל כך נחוץ, הערוץ החדש שמחזיר לחיינו סדרות ישנות כמו "חופשי על הבר", "נשואים פלוס" ו"הכל נשאר במשפחה" הוא כמו אוויר לנשימה. בעידן הנוכחי שכולל כל כך הרבה תוכן טלוויזיוני, יש סיכוי שיכתבו עוד דמויות כמו ארצ'י באנקר או אל באנדי?
שירים של נעמי שמר שעדיין לא שמענו שהולחנו על ידי שלמה גרוניך, השירים הגדולים של מיקי גבריאלוב שדווקא בימים האלה גרמו לנו להבין את החשיבות של אדמת הארץ, ספר הילדים שגננות אוהבות שהפך לגדול מהחיים והצגה אחת שגרמה לכל ההורים לבכות. צפינו בחלק מההצגות החדשות
הסרט "Back to Black: סיפורה של איימי וויינהאוס": על הזמרת ייתן לכם שעתיים של בריחה מהמציאות למוזיקה הכי יפה שיש, והשחקנית הראשית מצליחה להיכנס בגבורה לנעליים הבלתי-אפשריות שלה. אבל מי שבאמת אוהב את איימי, יאהב אותה כפי שהייתה באמת ולא בגרסה המלאכותית שלה
החששות מפני הספיישל הארוך במיוחד (באורך של ארבעה פרקים רגילים) של סדרת האנימציה האהובה התבדו. "השלט" הוא אחד מהרגעים הטלוויזיוניים העמוקים, המורכבים והחכמים שהיו על המסך שלנו השנה. וכן, גם ילדים עדיין יכולים ליהנות ממנו, למרות שלא בטוח שהם באמת קהל היעד
השחקנית גילי איצקוביץ' השתחררה מארבעה חודשי מילואים כדי לכבוש את המסך עם הסרט "קרב אוויר" ופינה קבועה אצל ליאור שליין. בריאיון חשוף ומלא בדמעות היא מספרת על ההטרדות המיניות שנחתכו מהסרט, החשש לעתיד המדינה ולמה היא מסתכלת על עצמה ולא רואה אישה יפה במיוחד
שרון טייכר השתמש בכל המניירות האופייניות של יוסי כהן כדי לתקוע סיכה בבלון הנפוח שהוא; החיקוי לנס וסטילה הצליח לקרוע אותנו מצחוק; ובחיקוי לפנינה רוזנבלום קרה דבר מפתיע והמציאות העצובה נכנסה לביקור. עמית סלונים מסכם עוד פרק של "ארץ נהדרת"
הרגע בו האוהדים משני המחנות הדגימו דו-קיום בחסות הביזיון של חולדאי. החשש ביציעים הצהובים מפני הטעות הבלתי נמנעת עם קין. ושמועה זדונית אחת שמככבת גם אחרי עשור. עמית סלונים ראה את מכבי תל אביב מתקרבת לאליפות, בדרך לרכבת ההרים הבאה
הפרק האחרון של "תרגיע" היה תמונת מראה לזה של "סיינפלד" שהתקבל לא טוב אצל רוב המעריצים. אבל במקום שבו הסתיים הסיטקום הקלאסי, "תרגיע" המשיכה הלאה כדי לתקן את מה שהיה צריך לתקן
הרגע הכי מדהים של "הפטריוטים" הגיע אתמול בהערת אגב. הערה של יותם זמרי שהייתה מפתיעה כללה הודאה שנתניהו הוא זה שמונע כרגע עסקה. זה רק חידד כמה ההפגנות של משפחות החטופים צודקות מבחינת כל מי שמאמין שהחזרת החטופים מעזה הוא היעד החשוב ביותר למדינת ישראל כרגע
ברקע המתיחות מול איראן, 15 הדקות הראשונות של מהדורת חדשות 12 היו רציניות, מקצועיות וכן - גם מרגיעות בדרכן. אלא שאז עברו לכתבות שמעוררות תבהלה מיותרת. מה שמעלה את השאלה: איפה המבוגר האחראי שייצא לציבור וייתן תשובות ברורות? ולא, דניאל הגרי הוא לא מנהיג נבחר
רשת 13 מדממת צופים לכיוון ערוץ 14, ואולי זו הסיבה שדווקא רביב דרוקר, אחד מהעיתונאים הבכירים בישראל, החליט להפוך את השעה שלו לפני המהדורה לאחת מהפרועות בטלוויזיה. אמש זה הגיע עם אחד הוויכוחים הכי אותנטיים (ומעצבנים) שנראו פה על המסך מזה שנים
המוזיקה של פול סיימון היא מהשיאים האומנותיים של המאה ה-20. דמותו האישית, של מי שתיאר את עצמו כ"יהודי נודד" אך הודה שהוא "לא חלק מהיהדות" מצדיקה עוד דוקו. אלא שהסרט In Restless Dreams לא מספק חידוש אישי או אמנותי, ולמרות כמה רגעים יפים לא עושה חסד עם הנפיל
החיקוי הפשוט של ליאור אשכנזי לגנץ עושה את העבודה בלי הגזמות, בלי גימיקים ובלי קאץ' פרייזס. הוא לא צריך את ה"שלום לכם" המצחיק של לפיד או את ה"גברתי" של גלנט. הוא פשוט בני. ראש קלבסה שמשדר ממלכתיות בזמן שהוא מתחזק את הממשלה הגרועה בתולדות ישראל
לאור חוסר החשיבות של הנאום של סער, לא ברורה הבהילות של הערוצים לשדר בשידור חי את ההודעה הלא-דרמטית שלו. מתי כבר התקשורת שלנו תיגמל מהגדעון סערים האלה שיודעים לעבוד טוב מול הכתבים הפוליטיים אבל פחות טוב עבור הציבור? לפחות עמית סגל ניסה להציג את האמת עליו
אייל גולן מכר במהירות הבזק 120 אלף כרטיסים לארבע הופעות בבלומפילד - ו"הפשוטע" בחר "להפריע" לחגיגה ולהזכיר שתיים מהנשים שהאשימו את הזמר בסרסור לכאורה. והאמת שמזמן היה אפשר לסלוח לאייל גולן אילו רק היה עושה חשבון נפש אמיתי
יש תוכנית אחת ברשת 13, "13 בצהריים", שמרכזת את כל הבעיות של הערוץ המדשדש. יש אלף דרכים למלא את החלל הטלוויזיוני של הצהריים, אבל להביא לצופים של הערוץ של דרוקר וברוכי מנה גדושה של כלום בפיתה - זה בדיוק המקום בו הערוץ מאבד את הייחוד ואת הקהל
הקונסולית הישראלית בדובאי הודיעה לארגון "זכרון מנחם" על ביטול המחנה שאמור היה להיערך השבוע בדובאי ואבו דאבי, לאחר 3 חודשי ארגון ותיאום מול הרשויות המקומיות. הסיבה ביטחונית או פוליטית? תלוי את מי שואלים. משרד החוץ: "התשובה שקיבלנו מאנשי הקשר - זה לא הזמן"
אף קומיקאי לא יוכל לכתוב פאנצ'ים יותר מופרעים ממה שהמציאות הישראלית כותבת. וכשהחיקויים כבר ממוחזרים ומעייפים, דווקא מערכון אחר המחיש כמה "ארץ נהדרת" צריכה ויכולה להתחדש. בינתיים, כשכותבים מערכון על ייצוג נשי, כדי לא להציג מיד אחרי גבר מחקה אישה באופן נלעג
נתניהו מסרב להתראיין בישראל, ובמקום לענות על שאלות קשות - מעדיף להציג לעולם פוזה של פרטיזן מישראל הקטנה שנלחם למען העם היהודי מול צבאות ערב, ומשום מה גם מול האיש החזק בעולם. אלא שמשהו נשבר בתדמית הזאת: באולפן של "פוקס וחברים", הוא נראה עייף מתמיד
הדברים של הבמאי הבריטי-יהודי ג'ונתן גלייזר בטקס האוסקר עוררו סערה. אלא שאם מקשיבים באמת למה שהוא אמר מבינים שהוא לא אמר שום דבר שאי אפשר היה להגיד בהפגנות מנומסות בישראל עד ה-7 באוקטובר. אולי זאת הסיבה שבחדשות 12 החליטו להמציא מילים שהוא פשוט לא אמר
"רוסלקה" של המלחין הצ'כי אנטונין דבוז'ק אמנם לא זוכה לשם גדול בעולם האופרה כמו היצירות של מוצרט, ורדי או פוצ'יני - אבל ההפקה החדשה של האופרה הישראלית בניצוחו של דן אטינגר היא אחת המרגשות שעלו על הבמה המקומית. שאפו!
בחירת שירים מעולה, אורחים נפלאים - ואינספור רגעים מרגשים: הזמרת האיקונית גלי עטרי הפכה את החלל הענק של היכל התרבות בתל אביב למקום אינטימי. ואיך יודעים שיצאת כרגע ממופע של אמן ענק? אפשר למנות את כל הלהיטים הגדולים שנשארו מחוץ למופע
נשיא רציני היה כבר מבקר את ממשלת המחדל הזו ונוזף פומבית בשר החצוף שהחליט להפוך את פרס ישראל לאירוע פוליטי בניחוח צפון קוריאה. אבל אין לנו נשיא רציני. ההיסטוריה תשפוט אותו בהתאם. זה ששתק. זה ששיתף פעולה. זה שהתעסק באירוויזיון בזמן שהמדינה שלנו הולכת לעזאזל
