הפיתה הכי טובה בתל אביב חזרה בבום (וכמעט הצלחנו לנצח את התור המשוגע)
שבע שנות בצורת פחמימתית הספיקו לאפי רז בשביל להשיב לעיר את הסביח המיתולוגי שהיא זקוקה לו. עכשיו רק נשאר לטפל בתור ולהתעלם מהמחיר
יניב גרנות
עורך ערוץ האוכל
תר את ישראל (ואת העולם כולו, ככל שהדרכון והעו"ש מאפשרים) בחיפושים אחר הסעודה המושלמת (אך בוודאי לא האחרונה), ובעיקר אחר האנשים הטובים שהכינו אותה. אז, כשהאוצר נחשף, הוא משתדל להקשיב בלי לרייר, לצלם בלי לעצבן את שאר השולחן, ולכתוב בלי לחרוג ממכסת המילים השש-ספרתית. לפעמים זה מצליח, לרוב לא
כל הכתבות של יניב גרנות
"קומפלט" מושלם ומנה סודית וממכרת: הישראלי שפתח חומוסייה בתוך הבית
חלום אחד שלו סונדל לעת עתה בצדי הדרך, אז גיא ינאי החליט ללכת בכל הכוח על האובססיה הפרטית השנייה שלו (ושל כולנו)
כולל הקופסא הכי מרתיחה שקיבלנו בארץ: תיאום ציפיות מול "המסעדה הטובה בת"א"
לא מעט משפטי חיזור, הצהרות וציפיות נערמו בתוך השקיות המפתות של "קפה טאיזו". התוצאה הייתה שיעור מהדהד בניהול אכזבות
שניצל, קציצות, חריימה: ארוחת צהריים בלי קורונה בבית הקפה השכונתי
אחד המקומות הכי בטוחים בעיר נאלץ לקפל שולחנות כמו כולם, אבל אף אחד לא יצליח לכבות לו את האש
היינו בטוחים שתל אביב לא צריכה עוד המבורגר. טעינו בענק
העיר חשוכה והרחובות כמעט ריקים, אבל יש מסעדות שממשיכות לפזר אור בשביל כולנו, וזה חייב להספיק
לא מתפרקת, לא נכנעת, תמיד שורדת: הפיתה שמחזיקה בתוכה ארוחת חג שלמה
שוק לוינסקי זורק על מבקריו אינספור פיתויים קולינריים, אבל אחד הדילים הכי טובים שלו ממתין כבר 72 שנים בשקט ובסבלנות דווקא מעבר לכביש
בחוץ רותי ברודו, בפנים פיצה מושלמת. יכול להיות שמצאנו את המקום הכי סקסי בת"א
סניף ה"בייקרי" החדש של אימפרית האוכל העירונית בסך הכול הכניס לתוכו תנור לוהט, אז איך זה שמצאנו את עצמנו חוזרים אליו שלוש פעמים ביומיים?
ההמבורגר הזה כבר הטריף את תל אביב, אבל יכול להיות שזה קשור למחיר
"ילד הפלא של הבשר" תקע דגל באחד הרחובות הכי עמוסים בעיר, ועכשיו רק נשאר לנו לפזר את העשן ולתת ביס
הידיים האלה עושות פיצה כבר 35 שנים. פלא שהיא יוצאת ככה?
אם תעצמו רגע את העיניים ותניחו ללב להיסחף בסשן דמיון מודרך, יכול להיות שגם אתם תרגישו איך נחלת בנימין הופכת לכמה דקות לפיאצה טעימה
זה אולי לא בנגקוק, אבל זה הכי קרוב שיש: התאילנדית הטובה (והנסתרת) של תל אביב
שנים ארוכות של נפילות אסייתיות מתמשכות או סתם הפקעת מחירים תמוהה הובילו אותנו לסימטה קטנטנה בשוק הכרמל, והטיסו אותנו משם מזרחה
המלחמה הכי מכוערת כרגע היא על טוסט, ואל תעזו להאשים את עומר מילר
דוכן חדש, קטן וצנוע של השף הספיק לעורר כבר כל כך הרבה רגש ועצבים, עד שהיינו חייבים לבדוק מה בדיוק קורה שם
חייבים לכתוב את זה בלי מבוכה ובלי בושה: העוף המטוגן של מקדונלדס הימם אותנו
הקולקציה הקייצית החדשה של ענקית המזון המהיר רק רצתה לרענן קצת את התפריט. על הדרך יצא לה כריך אחד מנצח
תוספת מוזרה הייתה רק ההתחלה: הטעות המרוקאית הגדולה שעשינו בשוק
עם כל כך הרבה "זכרונות ילדות" ו"געגועים לסבתא" היה אפשר לצפות לביס מושלם. במקום זה קיבלנו אכזבת-פרנה ואת התוספת הכי מוזרה בעיר
גם ים, גם בריכה, גם נחל: המלון ששולח אתכם לחופשה שפויה, רטובה וזולה בצפון
בימים שבהם כל ריזורט הכול-כלול מחפש את עצמו, רשת "מלון מטיילים" מציעה את השילוש הישראלי הקדוש בלי להשתולל בתוך הכיס
ניקיון, כפיים
שנים ארוכות ומתישות בעולם האוכל הישראלי הכניסו את יונה ששון ומוריס גיני למטבח עם יחס הטעם למ"ר הכי טוב בתל אביב, והם יוצאים ממנו עם חיוך, ובשורה
הפיתות מעולות והבירה הראשונה בחינם, אבל בואו נדבר על הצ'יפס
דוכן אוכל חדש על כיכר רבין מנסה להתגבר על שדי העבר ועל צרות ההווה באמצעות חזרה למקורות הטעימים והממכרים של ישראל. בינתיים זה עובד
בלי רעש, בלי תור, וכמעט בלי בעיות: הכנאפה הנצרתית הגיעה ליפו
השגרירה החדשה של הקינוח הפופולרי בישראל התייצבה 230 מטרים בלבד מהמלכה של שוק הפשפשים, ולא מתכוונת לקוד קידה
מאה שנים של ניגוב
המסלול המפותל של זיזו התחיל בארץ ישראל הישנה, נפוץ לירדן ולכווית, והסתיים היכן שכל מסלולי החיים הראויים מסתיימים בסופו של דבר - בבית, עם חומוס
זה היה אחד מכריכי הבשר הטובים בת"א. בואו לא נדבר על מה שאכלנו לפניו
"טקסס ברביקיו" מתגאה בתפריט שרוצה אמריקה, אבל רכבת ההרים שיצאה מהמעשנה שלה קצת משתוללת מדי
יכול להיות שזהו סופו של הקרטל התל-אביבי, והיריות הגיעו דווקא מגבעתיים
הבשורה המקסיקנית החדשה מגבעתיים הספיקה להעיר שכונה שלמה ולהסתכל בלבן של עיני העיר הגדולה. עכשיו רק נותר לבדוק איך האוכל
קרב הפיתות הגדול של חינאווי מתחמם, אבל יש בו רק מנצחת אחת
שני ענפים של אחת ממשפחות הבשר המפורסמות בישראל החליטו להרים מנגל ולמכור שיפודים, ואנחנו נכנסנו לתוך הבלגן הזה רעבים
למהדרין*
אנשי "פלאפל התאומים" בגבעתיים קמים כל בוקר ב-5:30 בלי הרבה זמן למלחמות דת ולמריבות מיותרות. הרבנות, לעומת זאת, זה סיפור אחר לגמרי
לאחת הפיתות הטובות בתל אביב נולד המבורגר כמעט מושלם
פלא לילי חדש בפאתי שוק הכרמל מוותר על הגימיקים, דורס את מכונות הסמאשינג ומסתפק ב"תפריט" עם מנה אחת בלבד - וזה בדיוק מה שהיינו צריכים עכשיו
רצינו רומא וקיבלנו מלחמה: זאת הייתה צריכה להיות "הפיצה הטובה בתל אביב"
הוויטרינה משוגעת, התעופה העצמית מעוררת סקרנות והעיניים רוצות לטעום, אבל הכול נעצר בביס הראשון (ובארנק)
אוכל, נחמה
כמו דייט ראשון בין העיר לאנשים שעושים אותה, קמה תל אביב מהריסות הקורונה, מחקה 11 שבועות של בידוד ובדידות, והחלה שוב לנשום
ארץ, אבות
שלוש משפחות ישראליות הסתכלו לקורונה בעיניים, התחפרו חזק באדמה ויצאו ממנה חזקות יותר
הקרב על גבעת המבורגר
שתי מסעדות בפרדס חנה והרצליה חושפות את רעידות המשנה של הקורונה, ומותירות בפה טעם מתוק של תקווה
שיר רחוב
זאת הייתה ההפסקה הארוכה ביותר של "הקוסם". עכשיו הגיע הזמן לחזור ולעמוד מול הקורונה
מפוקח, מפוכח
היום המטורף של "קונגרס בזל" התחיל עם דוחות באלפי שקלים והמשיך בשידור פייסבוק המוני. את הסוף שלו אי אפשר לראות גם עכשיו
כף התקווה הטובה
האנשים שהנחיתו את טוקיו בתל אביב לא היו מוכנים להתפשר גם כשהקורונה דפקה בדלת. התוצאה משוגעת, ובימים האלה זה תמיד טוב