מלחמת חרבות ברזל: תנו לאוכל היהודי של ד"ר הלן ג'אווהארה פינייר לנצח
כי הקשר בין כותרות החדשות והכניסה למטבח מעולם לא היה חזק יותר, ונחוץ יותר
תר את ישראל (ואת העולם כולו, ככל שהדרכון והעו"ש מאפשרים) בחיפושים אחר הסעודה המושלמת (אך בוודאי לא האחרונה), ובעיקר אחר האנשים הטובים שהכינו אותה. אז, כשהאוצר נחשף, הוא משתדל להקשיב בלי לרייר, לצלם בלי לעצבן את שאר השולחן, ולכתוב בלי לחרוג ממכסת המילים השש-ספרתית. לפעמים זה מצליח, לרוב לא
כי הקשר בין כותרות החדשות והכניסה למטבח מעולם לא היה חזק יותר, ונחוץ יותר
מסעדות שנפתחו רק לחיילי צה"ל, שפים שיורדים לדרום וכל יוזמה קולינרית אחרת בעקבות המלחמה מול חמאס ברצועת עזה. עדכונים שוטפים
סיפורו של מאבק קולינרי-תרבותי נוסף שהפסדנו מזמן
קרן ואיציק קדוש נתנו כל מה שהם יכולים לתת, ועכשיו הם איכשהו מצאו דרך לתת עוד קצת
גל גולן כבר הפסיד שעה אחת בכל יום לשעון החורף. הוא לא מוכן להפסיד גם לטילים
מה שעוזר להירגע, מה שעוזר לישון, מה שעוזר להמשיך: טועמי חדש על המדף שורדים
רועי ליאון לא הולך להיות נגר עכשיו, אבל אין לו בעיה לצאת לשמור באמצע הלילה
המשולש הסימטרי של וינונה פוראבר נמתח בימים אלה עד צפונה ודרומה, עד לגבול ומעבר לו, אבל זה רק מחזק אותו עוד יותר
ברנדון קראסטובסקי לא ידע עלינו שום דבר לפני מבצע חרבות ברזל. זה לא הפריע לו לארוז את "הנשק" שלו ולהתגייס
להפיץ אור, להפיץ אהבה, להפיץ פחמימה
יש מחיר לכל טעות, ויש גם מי שמרוויח ממנה
זוכת העונה הרביעית של מאסטר שף הודתה שהיא מתקשה לקום מהמיטה בימים אלה, אבל עדיין אוחזת בתקווה לשלום ולאחווה
חבר אחד פינה גופות, חבר אחר היה ב-17 הלוויות וכל היתר בפוסט-טראומה, אבל רן שמואלי ממשיך לדפוק על הדלתות בתקווה שמישהו יענה מתוך הבית הרועד
החיילים פינקו, החיילים פונקו. עכשיו תורכם
מעט הסחת דעת, מעט נחמה, מעט חיוך: טועמי חדש על המדף עשו הפסקה
האזעקות והממ"ד, נתב"ג וכיפת ברזל, אוכל וחברים: מבט מרתק על יום הדמים הראשון של מלחמת חרבות ברזל, מנקודת המבט של כוכבת קולומביאנית
קצת פינוקים, קצת אילתורים ושום זכר ללוף
סיפורה של "פנייה אישית לביבי", שהפכה למתקפת-נגד פומבית לחלוטין
צללו פנימה ותרכיבו לכם ארוחה (חוץ מהביסקוויטים ההם עם החומוס. יש גבול גם בימים כאלה)
כי הצבא צועד על קיבתו רק אם מישהו מאשר לו כנראה
רק אישה אחת, ותבנית אחת, הצליחו להעלות חיוך רגעי על הפנים הישראליות. בימים כאלה גם זה משהו
הקונדיטורית המוכשרת מקיבוץ ארז הסתגרה בממ"ד כמו שאר תושבי עוטף עזה, ודיווחה כמעט בזמן אמת על הגעת חיילי צה"ל
מבט מלא געגועים לאיטליה, וקומבינציית בירה-נקניקיות אידיאלית לאוקטובר: טועמי חדש על המדף חייכו
בואו מוקדם. יותר מוקדם. לא תצטערו
הרבה מאוד דברים קרו בתוך הבית האדום הזה. עד עכשיו אף אחד מהם לא הנחית אותך בטוסקנה
ארוחת השחיתות שכולנו קצת חיכינו לה, בגירסה טובה יותר
כי חגי תשרי לא נגמרים עד שכולם אוכלים הכול, למעשה
מה שקורה כשהלקוחות לא רוצים לראות את הסוף של הקינוח
בערך כמו כספומט, אבל יותר טוב ממזומן
לא חשבתם שסמטאות האוכל הכי עמוסות בישראל יצאו לחופשה, נכון?