רכז הכתבים של וואלה! חדשות ועורך מדור הדעות החל ממאי 2020. מיכאלי כותב ועורך בוואלה! משנת 2006. מיכאלי החל את דרכו כעורך, כתב ופרשן בוואלה! ספורט, ניהל את מדור ה-NBA בין 2010 ל-2015 וכתב פרשנות כדורסל לעיתון "הארץ". בנוסף, ערך את אתר בחירות 2009 בוואלה!. בשנת 2011 מונה לעורך העמוד הראשי של וואלה! ושימש בתפקיד עד ל-2013. אחרי שנתיים נוספות במדור הספורט, חזר ב-2015 לתפקיד עורך העמוד הראשי של וואלה! וכן מונה לעורך המשנה של מגזין סופ"ש. בינואר 2017 מונה לעורך הראשי של התוכן השיווקי בוואלה!. מיכאלי כתב בין השנים 2013 ל-2016 את המדור השבועי "חיים של אבא" בוואלה! הורות. בנוסף לתפקידיו, מיכאלי מרכז פרויקטים שונים הקשורים לתוכן האתר, כותב טורי דעה בנושאי חברה ופוליטיקה וכן כתבות מגזין במגוון רחב של נושאים. למיכאלי תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, ותואר שני במדע המדינה ותקשורת פוליטית מאוניברסיטת תל אביב.
הבת של ארז מיכאלי נבחרה להיות מועמדת למועצת התלמידים. אחרי שספגו הפסד קשה לפני שנתיים, הפעם הם הורידו את הכפפות והגדילו את תקציב הבחירות ל-70 שקלים. עם סטיקרים זוהרים סיסמאות מגובשות וסוכריות לילדים, אין ספק שהמהפך מגיע. או שלא
ארז מיכאלי לא יודע מתי זה קרה לו - אבל מתישהו הוא הפך לקלישאה של אב מקומדיות נעורים והבת שלו הפכה לשוקי וייס של מסיבות השכבה
מסתבר שהתנצלות היא כבדה ומכבידה בכל גיל. אף אחד לא אוהב לטעות, ויותר מזה - להודות בטעותו. הבן של ארז מיכאלי לימד אותו השבוע שלאגו אין גיל
ארז מיכאלי ניסה להבין מה נשאר ממורשת רבין דרך הילדים שלו, והגיע למסקנה שבעיני שני דורות בישראל רבין הוא פלקט, שפעם בשנה צריך לדבר עליו כי חייבים וזה
ארז מיכאלי החליט לעשות את המעשה שחלק יגדירו כהכי מטורף שאפשר לעשות בתקופה כזאת - ונסע לאכול חומוס ברמלה. ועוד עם הילד שלו. אבל אולי יותר מטורף בכלל לגדל במדינה כזו ילדים?
המשימה: לשעשע את הילדים בימי החופש. המטרה: להוציא כמה שפחות כסף על כל המסביב. ארז מיכאלי לקח את הילדים שלו למופע של החלקה על הקרח ועל הדרך ניסה להתחמק מנקניקיות יקרות, פופקורן ב-50 שקלים וכוס מיץ ששווה את ערכה בזהב
זה לכאורה סיפור קטן ומקומי, אך למעשה סיפור גדול ובקנה מידה ארצי, כי אפשר לשער שבעוד הרבה מקומות בארץ יש בתי ספר שיש בהם אנטנות סלולריות או משהו אחר שפוגע בבריאות הילדים שמישהו הניח שם מחישובי עלות מול תועלת
למה תמיד אנחנו כהורים צריכים להרגיש רע עם ההורות שלנו ועם זה שאין לנו זמן לילדים או שאנחנו לא מחנכים למופת? השנה, ארז מיכאלי החליט שהילדים צריכים לבקש סליחה. רק שאין סיכוי שהם יעשו את זה , אז הוא כתב את הסליחות עבורם
מנהל טוב יודע לנהל את הזמן. וכך גם צריכים לעשות ההורים. במיוחד אם הילד שלכם מעל גיל שש. ארז מיכאלי, אבא לשני ילדים כבר גדולים מותח קו ומבקש מכם לעשות את אותו הדבר
זה כיף שהטכנולוגיה מאפשרת לנו לשמור על קשר רצוף ואינטנסיבי עם יקירנו, אבל לפעמים גם נחמד שיש געגוע הדדי, ובעיקר נחמד לא להתקבל באדישות אחרי 4 ימים בנפרד מהילדים
אחרי קיץ שכולו אירוע כמעט ונפגע מתגלגל והילדים קרובים להכחיד זה את זה, החזרה שלהם למסגרות החינוכיות היא הקאמבק שכל הורה מאחל לעצמו. רק חבל שהמסגרות שלנו נראות כמו שהן נראות
אז ארז מיכאלי חזר הביתה. ללחות האיומה של אוגוסט, לכוס קפה שעולה 23 שקלים בנתב"ג ולעבודה. הו העבודה. מזל שהוא עשה את הנסיעה הארוכה בלי הילדים. הגירוש מגן עדן, הגרסה המהירה
רגע לפני שזה נגמר, ארז מיכאלי ניסה ללכוד את התענוגות הקטנים והגדולים שסיפק לו קיץ 2015, קיץ שהיה סוג של הצצה לחיים אחרים ביקום המקביל. התוצאה דביקה, אבל אמיתית
ארז מיכאלי קיבל הזדמנות להציג לבני הנוער אמריקאים את מפת האינטרסים במזרח התיכון, מקום בו כולם נלחמים בגלל דת, נפט ובעיקר בשל מחסור חמור בצל. מה שהיה חסר לו באותו הרגע זה פלקט עם ציור של פצצה וטוש מארקר אדום
אחרי כמה שבועות שארז מיכאלי ומשפחתו מזמרים שירי מסורת במחנה קיץ ציוני ורגע לפני שהילדים שלו הופכים ליהודים אוונגליסטים, הוא הלך לראות הופעה של U2. כך הפך הטרחן האירי השנוא לקרש הצלה מפתיע
אחרי שהתרגל לשבת 10 שעות ביום מול המחשב ולאור מנורות הפלרוסנט, ארז מיכאלי הפך להיות הגיבור של מחנה הקיץ וגם של הילדים שלו. הגילוי - כל מה שצריך זה רכב שטח, זיעה ומנגל אימתני
ארז מיכאלי ממשיך לשעוט בארה"ב עם המשפחה, והפעם הוא מגיע לתפוח הגדול רק כדי לגלות שמזג האוויר מחורבן ושצריך לשמור על הילדים בארבע עיניים. אבל אז מנהטן עשתה את הטריק הידוע שלה וכבשה גם אותו
ארז מיכאלי נסע עם משפחתו להדריך במחנה קיץ ציוני בניו יורק. דווקא שם, הרחק מהארץ הקטנה שהשאיר מאחור, הוא התחבר לאמונה, אבל בדרך שונה מזו הנהוגה בארץ. שבוע שני לגולה
האם בנות מתרגלות לשינויים טוב יותר מבנים? בזמן שהקטן כותב, מביים ומככב בדוקו-טלנובלה "לב שבור" רק בגלל שהוא צריך ללכת לקייטנה, הגדולה מתרגלת לחלום האמריקאי בקלות מטרידה. ארז מיכאלי מסכם שבוע ראשון בגלות
איך אפשר לטוס 12 שעות עד לניו יורק עם שני ילדים, כשלפעמים מספיקה להם רבע שעה בדרך לחולון כדי להוציא לי את הנשמה? ארז מיכאלי שרד, בקושי, כדי לספר
אם נערים על אופניים חשמליים מגלמים מדי יום התנהגות תוקפנית, זלזול בסיכונים, צפצוף על הכללים, חוסר לקיחת אחריות ובוז לסמכות כלשהי, מה אתם רוצים מאורן חזן, מירי רגב ועודד קוטלר?
מחאת המכנסונים אולי נראית כמו משהו איזוטרי, קייצי וכזה שיעבור בקרוב, אבל הנערות האלה נלחמות על ההווה שלהן ועל הדרך גם מגדירות את העתיד שלהן כנשים
איך הווריורס יכולים להקשות על לברון? איך בלאט יעצור את סטף קרי? מה היתרון של קליבלנד? מהן הנקודות החזקות של גולדן סטייט, ומי תנצל זאת טוב יותר כדי לזכות? אודי הירש וארז מיכאלי משיבים על חמש שאלות לקראת גמר ה-NBA
מסתבר שקינון אינו קשור למגדר, אלא למצב מסוים שלוחץ על הקוד הנכון וגורם לנו לרצות לשנות אותו. לא חייבים להיות בהיריון, מספיקה גם כרס-בירה קטנה. כל מה שצריך זה להישאר קצת לבד
הבן של ארז מיכאלי נחת רע, רע מאוד, בגן המשחקים ושבר את היד. בין זעקות הכאב, הטפות הסבתות בגינה (בגלל זה לא משתוללים!) והלחץ, הוא הבין כמה דברים על אבהות, אהבה ודיקטטורה
זה לא משנה אם אתה אבא צעיר שמשאיר רבע משכורת בסופר על חיתולים ומזון תינוקות, או גמלאי שמרוקן חצי מהפנסיה בקרוז בקריביים - כללי האבהות חלים גם עליך
ארז מיכאלי צפה בסדרה "פאודה" ונזכר בגעגוע לערבית ששמע בבית סבו שפעם גם איכשהו התגלגלה לו על הלשון. היום, הוא יודע, הסיכוי שהילדים שלו ירצו ללמוד את "שפת האויב" היא כמעט בלתי אפשרית
החברים הגרמנים שלנו הגיעו לביקור ואפשר היה לעמוד מקרוב על הבדלים הדקים בין משפחה קטנה מגרמניה למשפחה קטנה מישראל. למרות שהורים הם הורים, בגרמנית זה נשמע ונראה אחרת
ארז מיכאלי נזרק לתוך מנהרת זמן, בה פגש את חבריו מספסל הלימודים בבית הספר. תוך כדי שהוא דיבר על החיים, ההורות והטיול האחרון שעשה עם משפחתו, הוא עצר לחשוב האם הטכנולוגיה הרסה את הנוסטלגיה?
ארז מיכאלי יודע שמה שהבטיחו לו ולהוריו לפני שנים, יישאר ככל הנראה בגדר הבטחה, ובמדינה הקטנה והמסובכת הזו לנצח נאכל חרב. סיפור של אבא ישראלי ששירת בצבא, איבד חבר והיום הוא הורה לילדים שלא מספר להם מעשיות
