כמעט שנה אחרי שנעלמה, ושבועות אחרי ששרידיה נמצאו ביער בניו מקסיקו, חקירת מותה של מליסה קסיאס מקבלת תפנית חדשה: סריקת CT ראשונית של גולגולתה לא מצאה קליע או רסיסים - אף שאקדח אותר סמוך לגופה. הממצא הזה לא קובע לבדו כיצד מתה, אבל הוא מקשה על התרחיש הפשוט של התאבדות בירי ומחזיר למרכז החקירה את השאלה אם הזירה שבה נמצאה מספרת את כל הסיפור.
קסיאס, בת 53, עבדה במעבדה הלאומית בלוס אלמוס, אחד המתקנים המדעיים והביטחוניים הרגישים בארצות הברית, המוכר בין היתר בשל תפקידו ההיסטורי בפיתוח הנשק האטומי הראשון. היא נעלמה ביוני אשתקד, לאחר שלא הגיעה לעבודה, ושרידיה אותרו רק לאחרונה על ידי מטייל באזור מיוער בניו מקסיקו.
לפי דיווחים בארצות הברית, השרידים נמצאו במצב שלדי, כשהם סמוכים לאקדח. בתחילה הממצא הזה חיזק את האפשרות שקסיאס שמה קץ לחייה, תרחיש שהחוקרים עדיין לא שללו. אלא שכעת, לאחר שהבדיקה הראשונית לא מצאה בגולגולת קליע או עצם זר אחר, שאלות חדשות נערמות סביב הזירה.
במשטרת ניו מקסיקו מדגישים כי החקירה עדיין פעילה, וכי הם ממתינים לקביעה הרשמית של משרד החוקר הרפואי לגבי סיבת המוות ואופן המוות. במילים אחרות: בשלב הזה אין קביעה רשמית שמדובר ברצח, התאבדות או תאונה. יש רק יותר סימני שאלה ממה שהיה קודם.
"זה כבר לא מסתדר כמו התאבדות פשוטה"
לורן קונלין, כתבת שעסקה בפרשה עבור Los Angeles Magazine, אמרה בריאיון לרשת Newsnationnow כי ההתפתחויות האחרונות מקשות יותר לקבל את ההנחה שקסיאס התאבדה. לדבריה, העובדה שהשרידים נמצאו במצב שלדי, אך לפי הדיווחים היו שעונים על עץ, אינה מסתדרת בקלות עם מה שאפשר היה לצפות מגופה שנמצאת בשטח במשך חודשים ארוכים.
קונלין הזכירה גם פרטים מהיום שבו קסיאס נעלמה. לדבריה, היא לקחה איתה מברשת שיניים ותרופות לבלוטת התריס - פריטים שעשויים להתאים יותר לאדם שמתכנן להמשיך לחיות, או לפחות להיעדר לזמן מה, ולא בהכרח למי שמתכוון לסיים את חייו. זה כמובן אינו מוכיח דבר, אבל בחקירה שבה כל פרט קטן מקבל משקל, גם מברשת שיניים יכולה להפוך לסימן מטריד.
גם מורגן רייט, מנכ"ל ומייסד National Center for Open and Unsolved Cases, העלה שאלות לגבי ממצאי הזירה. הוא התייחס במיוחד לנושא הבליסטי: אם אכן היה ירי, איזה סוג קליע נורה, מה היה המסלול שלו, והאם סביר שלא יימצא שום קליע או רסיס בגולגולת. לדבריו, במקרים מסוימים קליע יכול לעבור דרך הגוף, אבל גם אז החוקרים אמורים לחפש היטב ממצאים בזירה עצמה.
רייט התייחס גם למצב השרידים. לדבריו, כאשר גופה נמצאת בשטח זמן ממושך ומגיעה למצב שלדי, רקמות החיבור נהרסות בדרך כלל, והשרידים אינם נוטים להישאר במנח שנראה "מסודר" או זקוף. אם אכן השרידים נמצאו שעונים על עץ, הוא אמר, עולה שאלה בלתי נמנעת: האם זו באמת הזירה המקורית - או שמישהו ניסה לביים אותה.
הטלפונים אופסו, החפצים נשארו בבית
ציר הזמן של היעלמות קסיאס היה חריג עוד לפני הממצא החדש. ביום שבו נעלמה, היא השאירה מאחוריה את רכבה, את הארנק, את המפתחות ואת שני מכשירי הטלפון שלה. לפי דיווחים קודמים, שני הטלפונים עברו איפוס להגדרות יצרן בזמנים שונים - אחד בלילה שלפני היעלמותה והשני בבוקר שבו נעלמה.
בתה, סיירה קסיאס, סיפרה בעבר כי אמה לקחה איתה את התרופות שלה ואת מברשת השיניים. פרטים כאלה אינם מספיקים כדי לבנות תיאוריה שלמה, אבל הם כן הופכים את התמונה לפחות ברורה: מצד אחד חפצים חיוניים כמו ארנק, מפתחות וטלפונים נשארו בבית; מצד שני, פריטים אישיים שמרמזים על היערכות להמשך חיים נעלמו יחד איתה.
גם העובדה שהאקדח נמצא סמוך לשרידים אינה פותרת את התעלומה. בלי קביעה רשמית של סיבת המוות, בלי ממצאים בליסטיים ברורים ובלי הסבר מלא למנח שבו נמצאו השרידים, הזירה נותרת פתוחה לפרשנות. החוקרים עדיין לא הכריזו על חשודים, ובשלב זה גם לא קבעו שמדובר במעשה פלילי.
התעלומה שיצאה משליטת החוקרים
פרשת קסיאס קיבלה תשומת לב רחבה לא רק בגלל נסיבות מותה, אלא גם משום ששמה נקשר ברשת לשורת היעלמויות ומקרי מוות של אנשים שעבדו או נקשרו לתחומי גרעין, ביטחון, תעופה וחלל בארצות הברית. התיאוריה הזו, שמסתובבת כבר חודשים, מציגה את המקרים כחלק מדפוס רחב יותר - אף שהרשויות ובני משפחה של חלק מהמעורבים הדגישו בעבר שאין הוכחה לקשר ביניהם.
חשוב להזכיר שגם במקרה של קסיאס, עבודתה בלוס אלמוס אינה מוכיחה קשר כלשהו למותה. לפי הדיווחים הקודמים, היא עבדה בתפקיד מנהלתי ולא כחוקרת גרעין או מדענית בכירה. בני משפחתה אף הסכימו בעבר על נקודה אחת לפחות: הם לא סבורים שעבודתה במתקן קשורה להיעלמותה.
ועדיין, בכל פעם שמתפרסם פרט חדש - במיוחד פרט כמו אקדח ללא קליע שנמצא בגולגולת - הספקולציות מתלקחות מחדש. בימים האחרונים עלו גם טענות רחבות יותר, שאינן קשורות ישירות לקסיאס, על אפשרות לשימוש בנשק אנרגיה מכוון נגד אנשי ממשל, צבא או מחקר. הטענות האלה נקשרו בעבר גם לדיונים סביב "תסמונת הוואנה", תופעה של פגיעות ותסמינים לא מוסברים שדווחו בקרב אנשי ממשל אמריקאים במדינות שונות.
אבל נכון לעכשיו אין שום ראיה פומבית שקושרת בין מותה של קסיאס לבין נשק כזה, ואין בסיס לקבוע שהיא הייתה חלק ממזימה רחבה. זו נקודה חשובה, כי בפרשות כאלה הגבול בין סימני שאלה לגיטימיים לבין קפיצה לקונספירציה יכול להיטשטש מהר מאוד.
מה באמת קרה למליסה קסיאס?
החקירה הנוכחית משאירה את החוקרים עם כמה שאלות קשות: כיצד מתה קסיאס? מדוע נמצא אקדח סמוך לשרידיה אם בבדיקה הראשונית לא נמצא קליע בגולגולת? האם היה ירי שלא השאיר ממצא כזה, או שהאקדח כלל אינו קשור למותה? האם הזירה נותרה כפי שהייתה בזמן המוות, או שמשהו בה השתנה לפני שהשרידים התגלו?
אלה שאלות שהרשת יכולה להפוך תוך דקות לתיאוריות ענק, אבל עבור החוקרים הן דורשות תשובות הרבה יותר איטיות: נתיחה, בדיקות מעבדה, בדיקות בליסטיות, ניתוח הזירה, הצלבת עדויות ובדיקת ציר הזמן. עד שכל אלה יושלמו, כל מסקנה נחרצת תהיה מוקדמת מדי.
עבור משפחתה של קסיאס, הממצא החדש כנראה רק מעמיק את חוסר הוודאות. במשך חודשים הם חיו עם ההיעלמות; אחר כך עם גילוי השרידים; ועכשיו עם הידיעה שגם הזירה שנראתה בתחילה כאילו היא מספקת תשובה, אולי אינה מסבירה כמעט כלום.
בשלב הזה, הדבר היחיד שאפשר לומר בזהירות הוא שחקירת מותה של מליסה קסיאס רחוקה מסיום. סריקת ה-CT לא פתרה את התעלומה - היא רק הפכה אותה לקשה יותר להתעלם ממנה.