בג"ץ דן הבוקר (חמישי) בעתירות נגד בחירת מבקר המדינה מיכאל ראבילו. העותרות טוענות לזיהום הליך ההצבעה בעקבות ההנחיה לחברי כנסת להצטלם מאחורי הפרגוד. המשנה לנשיא העליון נעם סולברג והשופטים גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן נדרשו להכריע אם לפסול את המינוי.
כששלב הטיעונים נגמר, סולברג הבהיר כי השופטים מעוניינים להוציא תו על תנאי בנושא החשאיות על נגזרותיו. "לא כן בניגוד עניינים", אמר. "חלק מההצבעות על פניהן בעייתיות. חברי כנסת פעלו בניגוד להנחיות היועמש"ית לכנסת תוך כלל חדש שלפיו מותר לצלם. מציעים סעד חלופי שלא מתערב בשיקול דעת הכנסת. תעשו עוד פעם. מה שתחליטו בסדר. בהליך נקי ותקין". כלומר, השופטים מציעים לקיים הצבעה חוזרת בעניין מבקר המדינה.
פתח דבריו של סולברג
"כולנו עבדנו עם השופט אלרון, מטבע הדברים יש בינינו יחסי ידידות. כשכולנו מנועים, חלק הכלל המשפטי לפיו אנו כשרים. כך נעשה ביושר".
"בעתירות נטען כי חברי כנסת צילמו את עצמם בעקבות הנחיה או לחץ בניגוד להוראות חוק המבקר המדינה. עוד נטען לניגוד עניינים נוכח העובדה שראבילו שימש עורך דינו של ראש הממשלה. המשיבים מנגד סבורים כי לא נפל פגם, ואם נפל - אינו מצדיק את פסילת ההצבעה".
"השאלה מהרכזית בה יש להתמקד היא פרשנות הוראות חוק יסוד מבקר המדינה ונסיבות המקרה. זו תהיה ליבת הדיון. שאלות נוספות הן אם הפרץ החשאיות יכולה הייתה להשפיע על התוצאות, אם ניתנה הנחיה ומה ההסכמות שהיו בין הקואליציה לאופוזיציה והשפעתן".
עו"ד ערן מרינברג, המייצג את סיעת כחול לבן - המחנה הממלכתי: "בחוקים נקבעו בחירות חשאיות, להבטחת עצמאות שיקול הדעת של חברי הכנסת ואי-תלות פוליטית".
עו"ד אליעד שרגא, מהתנועה לאיכות השלטון: "סדר העותרים שונה ואינו כרונולוגי, בניגוד לנהוג".
סולברג: "הסדר הכרונולוגי של הגשת העתירות היה רסלר ואחריו אדוני. אבל אם אדוני שואל אשיב ואסביר: העתירה של עורך דין רסלר החזיקה עמוד אחד, הייתה חסרה דברים בסיסיים. אתם החמצתם דבר אחר חשוב - לא היה מיצוי הליכים. שעות אחרי ההחלטה כבר הגשתם עתירה. לא עשיתם מיצוי הליכים. רצינו להתחיל בעתירות שפורסות את.. במלואה".
כנפי-שטייניץ: "שתי העתירות הראשונות היו כפסע מדחייה על הסף. העתירות שלכם הועברו לאולם על גב האחרות. אולי תבהיר מה הפר את עקרון החשאיות?"
מרינברג: "עצם העובדה שחברי כנסת תיעדו עצמם בזמן ההצבעה ופרסמו היא ההפרה".
ח"כ טלי גוטליב הגיעה לאולם. "אני מהליכוד ולא תיעדתי", התפרצה. "גברתי מתבקשת לא להפריע. ברוכה הבאה", הרגיע סולברג. בין הנוכחים נמצאו גם לזימי, מיקי לוי ויאיא פינק.
כנפי-שטייניץ: "יש קושי עם זה שמצד אחד מגיעים להסכמה ואז מגישים עתירה נגד הסכמה כזאת. כמי שנתתם הסכמתכם, יש קושי מסוים".
מרינברג: "לעתים הסכמה ניתנת בלי להבין את כל הדברים. צריך לזכור את הסיטואציה".
גוטליב התפרצה שוב. "אתה יכול להוציא אותי אם אתה רוצה, למרות החסינות שלי", אמרה. "לצערנו נצטרך להגיע לזה", אמר סולברג, והיא השיבה: "וואו, הפתעה". "זו אזהרה אחרונה", התריע השופט.
עו"ד אלירם בקל, המייצג את אלהרר ויש עתיד, טען אחרי מרינברג: "אין מדובר בזכות של חבר הכנסת, שיכול לוותר עליה או לסחור בה. זו חובה שנועדה להגן עליו, על חברי הכנסת האחרים, הגנה נדרשת. כשאתה מוותר אתה פוגע בהצבעה ובחשאיות של חברי הכנסת האחרים. ההשלכות הן שחברי הכנסת יצביעו בשל משמעת קואליציונית ולחצים".
לאחר שקטעה את הדיון בפעם נוספת, דרש סולברג מגוטליב לעזוב את האולם, וזו יצאה בליווי משמר בתי המשפט.
כנפי-שטייניץ: "תחדדו יותר את יישום עקרון החשאיות. יש שאלה מאוד משמעותית כבדת משקל שעשויה להשליך על דיני הבחירות המקומיות ולכנסת. האם העקרון הופר בעצם ההיתר לצילום או בצילום בפועל? סטילס או וידאו? עשויה להיות חשיבות לקשר הסיבתי בין הפרת העקרון לתוצאות הבחירות".
רונן: "אם אתם טוענים שהתוצאה היא סיכול הבחירות זה נותן כלי מאוד משמעותי לסיכול בחירות. גם בבחירות לכנסת. בפעם הבאה שיקרה מצב כזה יכול חבר כנסת להיכנס לקלפי, לצלם את עצמו ולפסול את הבחירות. צריך להיות מודעים לחשש הזה".
נציג יועמ"שית הכנסת: "הנחיה, או אפילו בקשה, מחבר כנסת לתעד את ההצבעה שלו, היא בקשה פסולה, שיכולה להוביל לפסילת ההצבעה. יש קושי באכיפת איסור כזה".
כנפי-שטייניץ: "למה שאלת האכיפה חשובה? לא תמיד יכולים לאכוף הנחיה אבל ההנחה היא שבמסגרת הזאת יקיימו אותה. למה זה שיקול?"
רונן: "חדדו את נושא ההנחיה לתיעוד ההצבעה. אם כולם הבינו שראוי לעשות את זה, אולי זה נכנס למסגרת הנחיה או דרישה".
נציג יועמ"שית הכנסת: "אם אין מישהו שנתן הנחיה או דרישה.. היו שמועות, לא עלה מעבר".
כנפי-שטייניץ: "לפחות שניים יוצאים מהפרגוד עם השם גלוי ומשלשלים את המעטפה. פה אנחנו לא בשאלה של תיעוד, אנחנו בשאלה של היקשים מדיני הבחירות הקרובות - הסטת הפרגוד. אולי הפרה של הכלל שאומר שהמעטפות צריכות להיות אטומות. משהו הרבה יותר בסיסי מתיעוד כן או לא קשה לומר שהמקרים האלה לא מפרים את עיקרון החשאיות. עם התיעוד יותר קשה. סוג של הפרה היה כאן".
נציג יועמ"שית הכנסת: "גם לטעמנו זאת בעיה כשמישהו יוצא מהקלפי עם השם".
כנפי-שטייניץ: "עקרון החשאיות הופר".
רונן: "היועצת המשפטית לכנסת הנחתה לא להכניס מכשירי טלפון. זאת אומרת היא חשבה שכדי להשיג את התוצאה הראויה בעיניה, שלא יהיו צילומים. העמדה שהצגת עכשיו שונה. אילו אדוני היה דבק בעמדה הראשונית היה אומר אסור לתעד".
כנפי-שטייניץ: "פה יש יצירת כלל חדש שלא היה קודם. יו"ר הכנסת אומר מותר לתעד. צריך לבדוק אם הכלל החדש הזה אין לו השפעה על תוצאות הבחירות במובן שיכול לצנן את דעתם של חברי כנסת שאולי רוצים לחרוג מהשורה".
"הליך בחירת מבקר המדינה זוהם ודינו להתבטל", האשימה התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות. התנועה ביקשה להורות על ביטול ההחלטה וקיום הליך בחירה חדש כדין, בהצבעה חשאית. לצדה עתרו גם סיעת כחול לבן-המחנה הממלכתי, חברות הכנסת קארין אלהרר ונעמה לזימי ולשכת עורכי הדין.
בתגובה להחלטת בית המשפט, חברת הכנסת לזימי אמרה: "יש שופטים בירושלים. גם בג"ץ מבין מה שברור לכולנו - מינוי מושחת ומזוהם שנעשה בידי חבורת מושחתים". עוד הוסיפה כי "המינוי הפסול ובניגוד העניינים הזה הוא חרפה ועצם קבלתו נוכח זיהום הבחירה אומר דרשני. טוב שבית המשפט קבע כי לא יתן יד לרמיסת חוק יסוד ומעמד הכנסת. המאבק הנחוש יביא את השינוי - לא נוותר לשחיתות והריקבון".
בתגובה שהעביר ראבילו בתגובה לעתירות, טען כי בחירתו נעשתה כדין. לעומתו, השופט בדימוס יוסף אלרון, שהתחרה נגדו על התפקיד, טען גם הוא לליקויים בבחירה. על השופטים יהיה לקבוע אם התיעוד - והטענה שהגיע בהנחיה רוחבית של מפלגת הליכוד - אכן מפר את החוק.
ארגון "אחים ואחיות לנשק" הגיש עתירה בנושא, וכעת הגיב להצעת בג"ץ: "אנו ממשיכים להיאבק על הדמוקרטיה הישראלית בכל החזיתות. הפגיעה בטוהר הבחירות ורמיסת עקרון החשאיות בעת ההצבעה בכנסת לתפקיד מבקר המדינה מהווה סכנה לדמוקרטיה הישראלית, וקיימת סכנה שהיא תזלוג מהכנסת לבחירות הכלליות. ההחלטה של ההרכב, כבר במסגרת הדיון היום, להציע לכנסת לקיים הצבעה חוזרת מהווה הוכחה כי אכן הליך בחירת המבקר החדש זוהם על ידי חברי כנסת שבחרו לצלם את הצבעתם על מנת להוכיח כלפי מישהו את נאמנותם".
השאלון שיעשה לכם סדר - מי המפלגה שהכי מתאימה לעמדות שלכם?