היועמ"שית מזהירה: "אנחנו לקראת שלב ב' של הרפורמה המשפטית, הכנסת במרוץ לחיסול המוסדות הדמוקרטיים"

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, נאמה היום (שני) בכנס לשכת עורכי הדין והודיעה: "מחויבות המדינה לחוק ולמשטר דמוקרטי חשובה בכל עת, ובימים אלה אנחנו בשעת מבחן מיוחדת.
הכרסום בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית הואץ מאוד בתקופת המלחמה".

לדבריה, אנחנו מצויים במה שניתן לכנות "שלב ב" של הרפורמה המשפטית. "פאזה" קיצונית יותר של המהלך. "אם בעבר התייחסנו לכך שדמוקרטיות נופלות בצעדים קטנים, בשל הקרבה לתום הקדנציה של הכנסת הנוכחית נפתח מרוץ לחיסול המוסדות הדמוקרטיים", התריעה. "שלב ב' של הרפורמה מציב סימן שאלה, על עצם הרעיון כי בכלל נדרש ריסון על כוחו של השלטון".

בהרב-מיארה התריעה מפני המחירים החברתיים, הכלכליים והדמוקרטיים של הפגיעה בבית המשפט ושל הפוליטיזציה של אכיפת החוק. היא טענה כי "המחיר יהיה כבד מאוד - ואת חלקו אנחנו כבר משלמים". לדידה, הדבר יפתח פתח לשחיתות בקנה מידה גדול, יהפוך מערכת אכיפת החוק לכלי לשימור הכוח השלטוני ולדיכוי מתנגדים לשלטו ואף ישפיע על היכולת לקיים בחירות הוגנות.

בנאומה התייחסה היועמ"שית לשתי מגמות עכשוויות, אשר לדבריה, "צריכות להדיר שינה מעיני הציבור".

לדברי בהרב-מיארה, "הרשות השופטת באמצעות בתי המשפט היא הבלם המרכזי, אל מול כוחה של הרשות המבצעת. בית המשפט הוא המגן על האזרח מפני עריצות ומפני שרירות". לטענתה, זו הסיבה שהמאמץ שהלך וגבר בעת האחרונה לקעקוע הלגיטימיות של פסיקת בית המשפט, מסוכן מאין כמותו.
"הניסיון של הרשות המבצעת וגורמים נוספים, לצרוב בתודעה הציבורית תפיסה לפיה החלטות מסוימות של בית המשפט העליון אינן חוקיות, ולכן מוצדק שלא לציית להן, מסוכן מאין כמותו", פסקה.

"במצב שבו הממשלה קוראת שלא לציית לפסקי דין, לא ירחק היום שבו פסק דין של בית המשפט ייתפס בעיני הציבור כבלתי מחייב. גלי ההשפעה של המתקפה על בית המשפט אינם צפויים - קל להצית את האש, קשה לשלוט בגובה הלהבות", אמרה בהרב-מיארה. לדבריה, יש מי שישאל, אם הממשלה אינה מצייתת להחלטות בית המשפט, מדוע יתר המוסדות והציבור מחויבים בכך?

בהרב-מיארה התייחסה גם להפרות הסדר במהלך דיונים. "גורמים שונים מהקואליציה אינם מאפשרים לדיונים בבית המשפט להתנהל כסדרם, ומנסים לשבש אותם". לדבריה, המשמעות של "נרמול" אי-הציות היא שהממשלה תבחר לציית רק להחלטות שנוחות לה: "במילים אחרות, כוח שלטוני בלתי מרוסן, בואכה אנרכיה". היא סכימה בכך שמדובר ב"שינוי טקטוני" של שיטת המשטר.

"אכיפת החוק היא קודש הקודשים של מערכת המשפט - עליה להיוותר חפה מכל השפעה פוליטית", פסקה היועמ"שית. היא טענה כי "אכיפת חוק המובלת על-ידי אינטרסים פוליטיים, היא מאפיין של משטרים חשוכים, שישראל לא רוצה להידמות אליהם". "לצערי, אנחנו כבר לא על קו הזינוק של המסלול להפיכת מערכת אכיפת החוק לכלי שרת בידי השלטון - אלא הרבה מעבר לכך", סיכמה.

בנאומה התייחסה לחוק פיצול תפקיד היועמ"ש ולחוק מח"ש: "עם העברת חוקים אלו, מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל תשנה לגמרי את אופייה". לדבריה, מדובר בשינוי תפיסתי ועקרוני: במקום אכיפת חוק עצמאית, "נקבל אכיפת חוק המושפעת מאוד מאינטרסים פוליטיים ומצרכי הממשלה המכהנת והשרים עצמם".

בהרב-מיארה התייחסה לשמו של החוק: "הכינוי חוק ה"פיצול" מטעה - כאילו מדובר במעין שינוי ארגוני, כמעט טכני, חלוקת סמכויות בין פקידים. בפועל אין זה פיצול, אלא ריסוק - ריסוק המעמד המקצועי והעצמאי, הן של היועץ המשפטי לממשלה והן של התובע הכללי".

בהתייחסה לחוק מח"ש, אמרה כי "המשמעות של מח"ש פוליטית היא הרתעת חוקרי משטרה מלעסוק בתיקים של אנשי שלטון ומקורביהם, ואכיפת יתר של שוטרים כלפי קבוצות שאינן אהודות על השלטון".
היועמש"ית התריעה: "אזרחי המדינה ירגישו את השינוי ברחוב, במשחקי הכדורגל ובעצרות מחאה".

גם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, נאם בכנס ואמר כי השיח הציבורי בנוגע למערכת המשפט נמצא "בנקודת שפל חסרת-תקדים". עמית בחר להתמקד ב"סכנת הנרמול" - התהליך השקט בו החברה מסתגלת לאובדן גבולות בשיח, לשחיקת האמת במרחב הציבורי, ולמתקפות על הגופים שאמונים על שמירת שלטון החוק.
 
לדבריו, "ככל שחולף הזמן במלחמה הקשה הזו, נדמה שהשיח הציבורי השלים מעגל וחזר לנקודה שבה היה ערב פריצתה. שוב רטוריקה של פילוג וליבוי להבות, שוב האשמות לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, ושוב מאמץ מרוכז להחליש את מערכת המשפט בשיח בוטה ובהחלטות ויוזמות חקיקה שונות". הוא הוסיף כי "הנירמול הוא חומר מאלחש: מה שנראה אתמול כחריגה בלתי-מתקבלת על הדעת, הופך היום למקרה גבולי, ומחר - למציאות שגורה". 
 
השופט הזהיר: "הקו האדום הבא, שאליו אנו הולכים ומתקרבים, הוא שחיקת מושג האמת עצמה, ומעבר של השיח הציבורי ממימד המציאות אל מימד הפייק". הוא הוסיף כי הפצת הפייק היא סכנה ישירה לדמוקרטיה וללכידות החברתית. לדבריו, רבים ממי שעושים שימוש בפייק, אינם עושים זאת בטעות - אלא מתוך מטרה לשחוק את ערכה של האמת.
 
עמית התייחס ליחס של אנשי הציבור לשופטים מכהנים: "הם משתלחים בהם עם כינויי גנאי: "אויבי האומה", "הם לא של ישראל", "שודדים ובריונים", ועוד. אנו עדים להתייחסויות לשופטים בשפה מזלזלת שאין להלום בשום מקום, בוודאי לא מפי גורמים שלטוניים".

"מכאן קצרה הדרך להכחשת פסקי דין מחייבים, להתעלמות מחובות על פי חוק, ואף ל"פתרון" מחלוקות בכוח ובאלימות", התריע.

השופט התייחס למקרה בו בג"ץ הכריע בנושא חלוקת הכותל המערבי. "לא מזמן נפוצו כותרות שלפיהן בג"ץ נתן לכאורה החלטה על חלוקת הכותל המערבי וקביעת הסדרי תפילה במקום. אך האמת היא, שאותה החלטה שעליה דווח עוסקת באכיפת עמדתה של הממשלה עצמה", הבהיר.
 
עמית נגע במקרה נוסף - התערבותו של בג"ץ בהתנהלות בפרימטר: "דוגמה נוספת, שעליה כבר ודאי שמעתם. בימים אלה חוזרת ומופצת הטענה כאילו בית המשפט התערב לכאורה במדיניות ההגנה של צה"ל במרחב הצמוד למכשול הביטחוני מצדו העזתי - האזור הידוע כ"פרימטר". האמת היא, שמדובר במיחזור של פייק ישן על עתירות שנדונו עוד בשנת 2018, בנוגע להתמודדות של צה"ל עם אירועים המוניים ואלימים של עזתים בצמוד לגדר".
 
השופט הגיב לטענות לפיהן הוא מינה עצמו לתפקיד. "פייק נוסף, שנפוץ בימינו כלחמניות אחרי הפסח, הוא הטענה כי "בחרתי את עצמי", לכאורה, לתפקיד נשיא בית-המשפט העליון". לדבריו, "האמת היא פשוטה: בחירתי לתפקיד הנשיא נעשתה בהחלטה של הוועדה לבחירת שופטים אשר התקבלה על פי סמכותה. כמובן שבהצבעה זו לא השתתפתי בעצמי". לטענת השופט, כינוס הוועדה נעשה בידיעתו ועל דעתו של יו"ר הוועדה, שר המשפטים. "השר בחר להחזיק את המקל משני קצותיו: לא להגיע לישיבה עצמו, ואחר כך להכחיש כל נגיעה בבחירת נשיא בית המשפט העליון", סיכם.
 
באותו הנושא, השופט התייחס גם לביקורת על השופט נעם סולברג. "לאחרונה אנו עדים להשתלחויות גם כלפי חברי המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, עקב מילוי תפקידו כיו"ר ועדת הבחירות - השתלחויות אישיות ובוטות שמימד הפייקניכר גם בהן", אמר.

עמית ציטט את דבריו של השופט פוגלמן: "תכני דיפ פייק עלולים לערער בקרב הציבור את האמונה בכך שיש אמת בבחירות בכלל: אם כל דבר אפשר לזייף, מדוע להאמין בדבר כלשהו? מכאן שגלומה בהם סכנה לעצם קיום הליכי הבחירות ולקיום המערכת הדמוקרטית".
 
השופט סיכם בקריאה לעמיתיו ולכלל הציבור: "עלינו להמשיך להציב חומה ברורה בין עובדה לבדיה, הן באולם הדיונים, הן במרחב הציבורי. עלינו לוודא שלשקר יהיה מחיר - מחיר משפטי, מחיר חברתי, ומחיר ציבורי".

תגובתו של שר המשפטים, יריב לוין, לדבריו של השופט עמית: "מי שנבחר כחוק לא צריך להסביר כל כך הרבה שכך היה. רק מי שיודע ש"בחירתו" נעשתה באופן בלתי חוקי, נדרש להסברים ולתירוצים בלתי פוסקים. השופט עמית רוחש בוז עמוק לציבורים עצומים. בהתנשאות הוא רומס את הכרעת העם ואת מעמד הממשלה והכנסת. אבל, גם הוא יודע שיש דבר אחד שאי אפשר לכפות על הציבור בשום צו - אמון. והציבור אינו מאמין לו ואינו מכיר בו".