מעט מבלי שהציבור מודע לכך (לנוכח המצב הביטחוני, העייפות מהמלחמה והבחירות המתקרבות), צועדת הקואליציה במרץ לעבר האיום הבא על המשטר הדמוקרטי: הצעת החוק שמכונה בטעות "פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה". זוהי טעות משום שמדובר במהלך מרחיק לכת הרבה יותר מ"פיצול" בין תפקיד התובע לתפקיד היועץ המשפטי. מדובר בביטול התפקיד המשטרי שממלא היועץ המשפטי בשמירה על שלטון החוק.
הצעת החוק שעוברת בימים אלה קריאה ראשונה בכנסת תהפוך את הגורם המקצועי שמסייע לממשלה למלא את תפקידה במסגרת הדין - לדמות פוליטית לחלוטין, אשר דרכי מינויו, פיטוריו ותקופת כהונתו קשורים אך ורק בממשלה. הוא לא יהיה עוד דמות מקצועית שבאופן בלתי-תלוי מפרשת את הדין עבור הממשלה ומייצגת את המדינה בערכאות. גם אם במפתיע היועץ המשפטי הפוליטי הזה יגלה רוח עצמאית, תוכל הממשלה, בניגוד למצב המשפטי היום, להתעלם מחוות דעתו המשפטית וכמובן לפטרו. נוסף על כך, אם ייצוג המדינה בבתי המשפט לא ייראה לממשלה - לא רק שהיא תוכל מתי שתרצה לקחת במקומו עורך דין פרטי, היא גם תוכל למנוע ממנו להציג את עמדתו.
המהלך הזה יפגע פגיעה רב-מערכתית בדמוקרטיה הישראלית. במשך עשורים רבים המשטר הישראלי התבסס על תפיסת התפקיד של היועץ המשפטי כעובד ציבור מקצועי שמקבל החלטות באופן בלתי-תלוי. אופי התפקיד הזה הוא אחד הגורמים שאפשרו הגנה על שלטון החוק ועל זכויות האדם, למרות מחסור בישראל במנגנוני איזון כוח הממשלה מול האזרחים. גם בית המשפט, אחד ממנגנוני האיזון היחידים בדמוקרטיה הישראלית, מסתמך על העובדות שמביא היועץ המשפטי בפניו כשהוא עורך ביקורת שיפוטית. לא פחות חשוב, ההגנה על שלטון החוק בתחומים רבים ובדברי חקיקה רבים נבנתה על אופי התפקיד הנוכחי של היועץ המשפטי. מנגנונים אחרים לא התפתחו, בגלל ההסתמכות על מוסד הייעוץ המשפטי - שעתה מבקשת הקואליציה לקעקע מבלי להציע מנגנונים חלופיים.
כך, לדוגמה, מערך הייעוץ המשפטי בהנחייתו המקצועית של היועץ, מופקד בין השאר על שמירת שלטון החוק בשב"כ ובמשטרה. גופים אלו עלולים לחרוג מהדין (אפילו בטעות), בבואם למלא את המשימות שמטילים עליהם הגורמים הפוליטיים. תפקיד מאזן זה (אפילו לגבי חלק משמעותי מתפקידיה של המשטרה, כמו טיפול בהפגנות שעלול לפגוע בזכות להפגין), יופקד מעתה בידי היועץ המשפטי הפוליטי: החתול ישמור על השמנת.
לא פחות חשוב, היועץ המשפטי מופקד על שמירת שלטון החוק בתקופת בחירות, מתוך מודעות לכך שהממשלה עלולה לנצל את סמכויותיה לקידום אינטרסים מפלגתיים צרים, כולל פגיעה בשוויון ההזדמנויות בבחירות. בהיעדר ייעוץ משפטי מקצועי, הגון ובלתי תלוי, עלול להיפגע הציות לחוקי הבחירות ולכללי המשפט המינהלי שנועדו למנוע יתרון בלתי הוגן למפלגות הקואליציה, כמו איסור שימוש בנכסי ציבור בתעמולת בחירות או כללים האוסרים על כלכלת בחירות. הזכות לבחור ולהיבחר עלולה להיפגע.
אלה רק דוגמאות אחדות. התערבות גורמים פוליטיים בכל הסמכויות האלו תוביל לפגיעה רב-מערכתית בדמוקרטיה הישראלית שתשפיע על זכויות האזרחים והאזרחיות. לגבי התובע כללי - התפקיד החדש שיצור הפיצול, ושיקבל את סמכויות התביעה הפלילית - דרכי מינויו אמנם מעט טובות יותר, אולם גם בתחום רגיש זה מאפשרת הצעת החוק דריסת רגל לפוליטיקאים. הכוונה היא לאפשר, בין היתר, לשר המשפטים (באישור ועדת החוקה של הכנסת) להעביר סמכויות מהתובע ליועץ המשפטי הפוליטי.
מה עושים הפוליטיקאים לנוכח החשש מפני פגיעה בזכויות אדם בשל המהלך המתוכנן? במקום למצוא מנגנון חלופי להגנה על זכויות אדם, הם דואגים לעצמם להגנה חזקה יותר מהחסינות שהם נהנים ממנה גם כך. להצעת החוק נוסף סעיף הקובע הקמת ועדה שנשלטת על ידי פוליטיקאים, ושתוסמך לאשר פתיחה בהליכים פליליים נגד פוליטיקאים מכהנים. כלומר, בדרך לריסוק הייעוץ המשפטי, שלטון החוק וזכויות האדם, הפוליטיקאים גם מקנים לעצמם זכויות יתר ופוגעים בשוויון בפני החוק.
הכותב הוא ד"ר גיא לוריא, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה