שהדלתות נפתחות בקומה השנייה של בניין משרדים שגרתי בפאתי דאלאס, טקסס, התחושה היא של כניסה לפורטל לעולם אחר. מעבדות חברת הביוטק "קולוסאל" (Colossal Biosciences), שמוערכת בשווי של כ-10 מיליארד דולר, רוחשות פעילות סביב יעד אחד שנשמע עד לא מזמן כמו מדע בדיוני: "ביטול הכחדה" (De-extinction). אחרי שהחברה כבר ייצרה כותרות סביב הניסיונות להחזיר לחיים את ציפור הדודו, הטיגריס הטסמני וסיחררה את העולם כשטענה שהחזירה מהכחדה את "זאבי הבלהות" האגדיים, כעת היא מסמנת את שנת 2028 כתאריך היעד להחזרתו של סמל עידן הקרח - הממותה הצמרית.
הממותות, יונקי ענק ששקלו עד שישה טונות והתנשאו לגובה של כ-3.5 מטרים, נכחדו ברובן לפני כ-10,000 שנים. האוכלוסייה האחרונה שרדה באי וראנגל שבקוטב הצפוני עד לפני כ-4,000 שנים בלבד. כעת, צוות של למעלה מ-260 גנטיקאים וביולוגים מנסה להרכיב מחדש את הפאזל הגנטי שלהן. המדענים חילצו שאריות DNA מחטי ממותה שהשתמרו בקפאת-העד (פרמפרוסט) בסיביר, והם משווים אותן לגנום של הפיל האסייתי - קרוב המשפחה החי הקרוב ביותר לממותה (עם התאמה גנטית של 99.6%).
"עכברים צמריריים" כהוכחת היתכנות
התוכנית של קולוסאל מבוססת על טכנולוגיית עריכת גנים (CRISPR). המדענים עורכים תאי גזע של פילים אסייתיים ומשתילים לתוכם עשרות גנים ייחודיים לממותות - כאלה שאחראים לפרווה סמיכה, אוזניים קטנות, שכבת שומן עבה לבידוד וחלבוני דם שמותאמים לקור קיצוני. לאחר מכן, תאים אלו יהפכו לעוברים שיושתלו בפילות פונדקאיות.
כדי להוכיח שהשיטה עובדת, החברה כבר ביצעה ניסוי ביניים מרתק: יצירת "עכברים צמריריים". המדענים לקחו עכברי מעבדה רגילים והחדירו להם גנים של ממותה האחראים על צמיחת שיער. התוצאה? שני עכברים, שזכו לשמות צ'יפ ודייל, שנולדו עם פרווה בלונדינית, ארוכה ומדובללת שמוכיחה כי עריכת הגנים אכן מתבטאת פיזית.
מנכ"ל החברה, בן לאם, טוען שהחזרת הממותות אינה רק גימיק, אלא כלי קריטי במאבק בשינויי האקלים. לטענתו, "ממותות 2.0" שירעו בטונדרה הארקטית ירמסו שלג ויעודדו צמיחת ערבות עשב, מה שיסייע לקרר את האדמה ולעצור את הפשרת הקפאת-העד שמשחררת גזי חממה רעילים לאטמוספירה.
עוד בנושא
ניתן יהיה להחזיר ניאנדרטלים תוך 20 שנה. אבל האם זה רעיון טוב?
האם ניתן להחזיר לחיים את הדינוזאורים? תלוי את מי שואלים
"זו תהיה אכזריות, הכחדה היא לנצח"
למרות ההתלהבות והכסף הגדול, הקהילה המדעית ממש לא ממהרת למחוא כפיים. הביקורת המרכזית כלפי הפרויקט היא על עצם הגדרת החיה: המדענים מסבירים כי היצור שיוולד לא יהיה ממותה אמיתית, אלא פיל אסייתי מהונדס גנטית עם שיער ארוך ועמידות לקור. "רק בגלל שזה נראה כמו ברווז והולך כמו ברווז, זה לא אומר שזה באמת ברווז", אמר ניק רולנס, חוקר מאוניברסיטת אוטגו. "הכחדה היא עדיין לנצח".
ביקורת זו מקבלת משנה תוקף לאור הפרויקט הקודם של החברה - "השבתם לחיים" של זאבי הבלהות (זאבים עצומים שכיכבו ב"משחקי הכס" ונכחדו לפני אלפי שנים). קולוסאל הציגה בשנה שעברה גורים מהונדסים בשם רומולוס, רמוס וחאליסי, אך מדענים טענו מיד כי לא מדובר בזאבי בלהות אמיתיים, אלא בזאבים אפורים רגילים שעברו מספר זעום של עריכות גנטיות קוסמטיות (20 בסך הכל, מתוך מיליארדי זוגות בסיסים ב-DNA). ד"ר בת' שפירו, המדענית הראשית של קולוסאל, ביטלה את הביקורת ואמרה: "אם הם נראים כמו זאבי בלהות, אז הם זאבי בלהות".
מעבר לוויכוח המדעי, קיימות גם סוגיות אתיות כבדות משקל. חוקרים מזהירים כי יצירת עדר פילי-ממותות בסביבה זרה עלולה להיות אכזרית עבור בעלי החיים, שלא יזכו לגדול בלהקות טבעיות ולא ילמדו "תרבות של פילים" מאימהות אמיתיות. בנוסף, רבים טוענים כי תקציבי העתק המושקעים ב"החייאת" חיות מתות צריכים להיות מופנים להצלת מינים שעדיין חיים ונמצאים בסכנת הכחדה מיידית.
בקולוסאל, מנגד, מתעקשים שהטכנולוגיות המפותחות במעבדותיהם כבר מסייעות לשימור בעלי חיים מודרניים, וכי כל פריצות הדרך שלהם מוענקות בחינם לארגוני שימור ברחבי העולם. "אני חושב שיש לנו הזדמנות לתקן חלק מחטאי העבר", מסכם לאם. "זה לא אתי לא לעשות את זה".