מאז שהמדע גילה ב-2010 שאנו חולקים עד 4% מהדנ"א שלנו עם ניאנדרטלים, השאלה הגדולה שמרחפת באוויר היא: האם נוכל להחזיר אותם לחיים?
ג'ורג' צ'רץ', פרופסור לגנטיקה מהרווארד, כבר ענה על השאלה הזו ב"כן" מהדהד. כבר ב-2013 הוא אמר שניתן "ליצור שיבוט ניאנדרטלי", וציין שהתהליך יצריך "אישה אנושית הרפתקנית במיוחד" שתשמש כפונדקאית.
אם זה נשמע לכם כמו מדע בדיוני, כדאי שתדעו שהחברה שצ'רץ' הקים, "Colossal Biosciences", כבר הצליחה להחזיר מהכחדה" את זאב הבלהות, עכברים דמויי-ממותה, והיא בדרך להחזיר גם את ציפור הדוֹדוֹ. אדם ניאנדרטלי הוא פשוט השלב הבא והמתבקש.
אבל למרות שצ'רץ' בטוח שזה אפשרי, מומחים אחרים טוענים שלא רק שזה קשה בטירוף - זו פשוט תהיה זוועה מוסרית.
האם זה אפשרי טכנית?
בקצרה: עדיין לא, אבל מתקרבים. "אתה לא יכול פשוט לשים גנום ניאנדרטלי בביצית אנושית", מסבירה ל-livescience ג'ניפר ראף, אנתרופולוגית ביולוגית. יש בעיות של תאימות חיסונית (הרחם האנושי עלול לדחות את העובר). כמו כן, כדי לשבט צריך "תא ניאנדרטלי חי", ואין לנו כזה, כי הם נכחדו לפני 30,000 שנה.
הדרך הסבירה יותר היא עריכה גנטית - כלומר לקחת תא אנושי ולשנות אותו באמצעות טכנולוגיית קריספר (CRISPR) כדי שיהיה דומה יותר לניאנדרטלי. זה מה ש"קולוסאל" עשו כשהם שינו גנים של זאב אפור כדי שייראה כמו זאב בלהות. "אני חושב שזה סביר שאם באמת תרצו לעשות את זה, תוך 20 שנה בערך, תוכלו כנראה לקבל תינוק חי עם גנום ניאנדרטלי מלא", אומר האנק גרילי, מנהל המרכז למשפטים וביו-מדע בסטנפורד.
האם זה מוסרי? (החשש: גן חיות אנושי)
כאן הסיפור הופך למטריד באמת. "זה דוחה מוסרית אפילו לחשוב על ניסיון ליצור סוג אחר של אדם המבוסס על דנ"א, באמצעות טכנולוגיות לא ודאיות שלהן הם לא יכלו להסכים", אומרת ראף.
אבל האנק גרילי מציג זווית אחרת: "גם תינוקות אנושיים באים לעולם כל יום מבלי להסכים להיוולד". לדבריו, הבעיה האתית החשובה יותר היא הבטיחות. "אין לנו ניסיון בעריכת עוברים אנושיים כדי להראות שזה בטוח... אין ראיות שהפיכתם לעוברים ניאנדרטליים תהיה בטוחה".
וגם אם ייוולד ניאנדרטל בריא לחלוטין - אילו חיים יצפו לו? הוא יהיה הניאנדרטל היחיד בעולם, יגדל בעולם אנושי במאה ה-21, בודד ומבודד. "לא יהיו לו דורות קודמים או חברים ללמוד מהם", אומרת ראף.
וזה התרחיש האופטימי. "האפשרות האפלה יותר", היא מוסיפה, "היא שנשמור כל ניאנדרטל שנחזיר מהכחדה בגן חיות כמו חיות. וזה מתועב, כי ניאנדרטלים הם בני אדם - הם פשוט סוג אחר של בני אדם".
גרילי מסכים עם הפסימיות: "לבני אדם אין רקורד טוב במהלך מאות שנים של יחס הגון לאנשים אחרים. אין לי שום ביטחון שלא נתנהג בנבזות לניאנדרטלים".
עוד בנושא
האם ניתן להחזיר לחיים את הדינוזאורים? תלוי את מי שואלים
האם הצלחנו להחזיר לחיים את זאב הבלהות - מין נכחד אגדי? לא בטוח
האם זה בכלל חוקי?
כאן מגיע החלק הביזארי באמת: ככל הנראה, כן. זה חוקי. בעוד שעריכת עוברים אנושיים אינה חוקית בארה"ב ובאיחוד האירופי, החוקיות של יצירת ניאנדרטל אינה ברורה.
"למיטב ידיעתי, אף אחד לא אמר שזה לא חוקי לייצר ניאנדרטלים", אומר גרילי. "תאורטית, אם איזה בחור עשיר ירצה להקים מעבדה ברפובליקה המרכז-אפריקאית שתוכל לעשות את זה, זה לא יהיה כל כך קשה".
ביו-אתיקאים מזהירים בדיוק מהאפשרות הזו, ש"חברות פרטיות שפועלות למטרות רווח" עלולות פשוט לעשות את זה. בת' שפירו, המדענית הראשית של "קולוסאל", נשאלה אם הם יקימו צוות להחייאת ניאנדרטלים. היא ענתה: "ניאנדרטלים היו אנשים, ואם אתה הולך לעבוד על אנשים, אתה צריך לקבל הסכמה מדעת. אני לא יודעת איך תקבל הסכמה מדעת מניאנדרטל שאתה רוצה להחזיר לחיים".
ולמה זה אפילו לא ישתלם?
האירוניה הגדולה ביותר היא שגם אם נצליח, זה כנראה לא ילמד אותנו שום דבר חדש. רבקה רג סייקס, ארכיאולוגית, טוענת שזה "לא יענה לנו על כל הדברים המעניינים שאנחנו רוצים לדעת".
"ניאנדרטל שישוחזר ככה לא יחיה כמו בעבר. הוא יחיה בהווה ובסביבה שלא מתאימה לו", היא אומרת. "אם נלמד ניאנדרטל משוחזר אחד לפתור משוואה אלגברית, זה יגיד לנו על ניאנדרטלים קדומים בדיוק מה שבדיקה של אדם חי אחד תגלה לנו על כל בני האדם בכדור הארץ".
היא מסכמת: "אם היינו מוצאים ניאנדרטל קפוא בקרחון, כמו אצי איש הקרח, זה היה מלמד אותנו הרבה יותר. זה מה שהיה מרגש אותי".