אהבה קדומה: האם אבותינו קיימו יחסי מין עם ניאנדרטלים?

במשך אלפי שנים, חיו הניאנדרטלים החסונים במקביל להומו ספיינס. האם הגנים המשותפים להם ולנו מקורם באב קדמון משותף או שמא הם זכר למפגשי זימה בין-מיניים?

גלעד לנדאו

מי שגדל בשנות ה-80 זוכר בוודאי תקופה שבה אפשר היה למצוא בכל בית את הכרך העבה של "שבט דב המערות". היה זה ספר ראשון בסדרה בת שישה חלקים שהתפרסמו במהלך שלושה עשורים - האחרון שבהם יצא בתרגום לעברית רק בשבוע שעבר. "שבט דב המערות" היה ספרה הראשון של ג'ין מ. אואל, ועלילתו היא סיפורה של עיילה, נערה ביישנית ואינטליגנטית במיוחד אשר מוצאת עצמה בעולם קשוח ואדיש שההישרדות בו מחייבת אותה להתבגר ומהר.

הצלחת הספר בקרב מתבגרות הייתה נעוצה במידה רבה בהזדהות שחשו עם הנערה מלאת התושיה, אבל נראה שגם ההרפתקאות האירוטיות, המתוארות לפרטים מנקודת מבט נשית ופמיניסטית לא הזיקו להצלחתו. אך יותר מהכל השכילה אואל לגלם בספרה את "רוח התקופה" ולשבץ בו מסרים בנושאים כמו אקולוגיה, פמיניזם וגזענות, שנעשו לחשובים ודחופים יותר בתקופה שבה יצא הספר. הההזדהות שעורר, כמו גם מסריו האקטואליים, כמעט השכיחו מהקוראים את העובדה שסיפורה של עיילה מתרחש באירופה של עידן הקרח האחרון - לפני 30 אלף שנה - עידן שבו חיו זנים נכחדים כמו ממותות, נמרי שן החרב וכמובן ניאנדרטלים, כוכבי המשנה של הספר.

הרקע ל"שבט דב המערות" הוא הדרמה הקדומה שהתנהלה בחלון הזמן הפרה-היסטורי שבו חיו אבותינו הקדמונים, המשויכים כמונו לתת-המין הומו ספיינס ספיינס, לצד קרוביהם הניאנדרטלים. אואל כתבה את הספר אחרי שערכה תחקיר מעמיק של התיאוריות והעדויות המדעיות לגבי חיי ההומו ספיינס באותה תקופה, ונתקלה בהשערה בלתי-מוכחת שהתקיים מגע בין שני מיני האדם. אואל נסערה מהרעיון של עולם שבו חלקנו את סביבתנו המיידית עם מין אנושי אחר ובחרה למקם את סיפורה של עיילה במרכזו של המפגש הפרה-היסטורי, ובו שיבצה, כמו בכל אופרת סבון טובה, מאבקי ירושה, רכוש ומערכות יחסים. מאז יצא הספר הראשון נמצאו עדויות נוספות להשערה בדבר מפגש בין המינים, וכך במקביל להתפתחות עלילותיה של הנערה, החל המדע לגבש תמונה מורכבת ומדוייקת יותר ויותר של תקופה זו בעברנו.

עוד בוואלה! NEWS

ארוחה במעטפה ב-10 דקות הכנה

אודי ברקן ואושר אילדמן
לכתבה המלאה

ג'ינג'ים עם מוח גדול

אפילו היום, על אף המודעות האקולוגית – וכן, גם למרות ההרצאה של גארי יורופסקי – קשה לאנושות להתנער מתחושת "זכות הבכורה", על-פיה העולם וכל היצורים שחיים בו נמצאים שם כדי לשרת את צרכינו. סביר להניח כי חלק גדול מהאדנות שאנו מפגינים נובע מהיותנו המין היחיד במשפחת האדם ששרד עד היום. מדובר בתופעה נדירה בעולם החי, המורכב מעצים מסועפים של זנים ותתי-זנים. כאשר פרסם דארווין את תיאוריית האבולוציה שלו ב-1859, שנים לאחר שעצמות ראשונות של ניאנדרטלים נמצאו באירופה, עדיין היה מובן מאליו כי בני-האדם שונים באופן מהותי מכל שאר היצורים החיים. אפילו תומכיו של דארווין סירבו לקבל את האפשרות כי בני-אדם הם רק ענף יחיד ולא מיוחד בעץ החיים, ולכן הוא נדרש לפרסם ספר נוסף ושמו "מוצא האדם" כדי לטעון באופן מפורש כי זו אחת ההשלכות של תורתו. אך עבור רבים, אז והיום, המחשבה על-כך שאנו חיות כמו כל השאר ולא נזר הבריאה נראית עדיין כמו ניגוד חריף למציאות המוכרת.

מצח שקוע. פסלים המדמים את האדם הניאנדרטלי במוזיאון הניאנדרטלים בדיסלדורף, גרמניה (צילום: אי-פי)

בתקופה שבה מתרחשת עלילת "שבט דב המערות", נראו הדברים אחרת. ההומו ספיינס ספיינס, שהחל לנדוד מאפריקה לפני 60 אלף שנים לכל המאוחר, נתקל באירופה באדם הניאנדרטלי, צאצא של אב קדמון משותף. ההומו-ספיינס והאדם הניאנדרטלי, כמו אחים אמיתיים, דומים ושונים אלו מאלו בצורה מטרידה. הניאדרטלים היו נמוכים ומוצקים יותר מההומו ספיינס, בעלי מצח שקוע, לסת חזקה וכפי שעולה מנסיונות שחזור שעשו מדענים בבריטניה בשנה שעברה - אדומי שיער.

נפח המוח של הניאנדרטלים היה גדול יותר מזה של ההומו ספיינס המעודן, עובדה אנטומית שאין להסיק ממנה לגבי האינטליגנציה שהפגינו. יכולות קוגניטיביות תלויות במבנה המוח לא פחות מבגודלו. הניאנדרטלים ידעו להשתמש בכלים, אך ככל הנראה לא במיומנות שאפיינה את ההומו ספיינס אשר לא רק שפיתח כלים לצרכיו השונים אלא אפילו בנה סדנאות פשוטות עם כלים להכנת כלים אחרים. כמו כן, ההומו ספיינס היו מצויידים בשפה כשפגשו את הניאדרטלים, שכנראה לא ניחנו בדרך תקשורת מתוחכמת במידה דומה. הסיבה לכך אינה היעדרה של היכולת הפיזית להפיק צלילים, כפי שחשבה אואל, שהעניקה לניאנדרטלים בספרה שפת סימנים, אלא מסלול התפתחות שונה, בהיעדרו לא עבר מוחם השינוי הדרוש לשפה מורכבת.

מפגשים מיניים אקראיים

עבור המדענים, אחת השאלות המעניינות ביותר על היחסים בין ההומו ספיינס לאדם הניאנדרטלי היא השאלה: האם קיימו יחסי מין? הסיבה לסקרנות אינה רכילותית בלבד, התשובה לשאלה עשויה לשפוך אור על סיבת ההיעלמותם של הניאנדרטלים. אם אכן קיימו יחסי מין, על-פי תיאוריית המיזוג, ייתכן שהניאדרטלים נטמעו אל תוך המאגר הגנטי של המין האנושי. לעומת זאת, תיאוריית ההחלפה גורסת כי ההומו ספיינס הביא להכחדת הניאנדרטלים, אם בצורה פאסיבית על-ידי השתלטות הדרגתית על המשאבים המשותפים או באופן אקטיבי באמצעות התקפות עוינות וגירוש משטחים פוריים. הכרה בטבענו ההרסני ובאידאל היופי שהניאנדרטלים ודאי לא עמדו בו, אולי תוביל את רוב האנשים לחשוב שהאפשרות האגרסיבית היא הסבירה יותר, אך נעים לקוות כי תוצר המפגש היה אהבה ולא מלחמה - ומחקרים שנעשו בשנים האחרונות מחזקים דווקא את התרחיש הזה.

גולגולת משוחזרת של ניאנדרטל, לעומת גולגולת אנושית, מתוך תצוגת מוזיאון הטבע בניו יורק (צילום: אי-פי)

במחקר מעמיק שנערך ב-2010 השוו מדענים דגימות די-אן-איי מקבוצות שונות של בני-אדם לדגימה שנלקחה משרידים ניאנדרטליים, במטרה למצוא חפיפה גנטית. החיפושים העלו כי אכן קיימת חפיפה של2%-4% בין המטענים הגנטיים של המינים השונים, וזו מלמדת על התבוללות ביניהם. כמו כן, החפיפה אינה אקראית; במחקר שתוצאותיו פורסמו רק בחודש שעבר, גילו מדענים כי גנים ניאנדרטליים נמצאו רק אצל אנשים החיים צפונית לאזור הסהרה באפריקה. על פי הערכת החוקרים, המגע בין שני המינים התרחש מחוץ לאפריקה ולאחריו קבוצות של הומו ספיינס שבו והתיישבו בצפון היבשת. לעומת זאת, מחקר אחר שנערך אף הוא השנה, קובע כי הדמיון הגנטי בין ההומו ספיינס לאדם ניאנדרטלי מקורו באב קדמון משותף שחי לפני 500 אלף שנה וכי שני המינים לא התערבבו זה בזה.

בין אם התרחשו מגעים מיניים ארעיים בין שני המינים ובין אם לאו, אין בכך כדי לומר שלא היה להם זמן גם למלחמות. בשבוע האחרון דיווחו אריכאולוגים בדרום אפריקה על חשיפת עדויות לכלי נשק בעלי יכולת פגיעה לטווח רחוק כמו קשתות או חניתות שהיו בשימוש לפני 71 אלף שנה. השימוש בכלי נשק קטלניים ארוכי טווח ככל הנראה לא היה אופייני לניאנדרטלים - והעניק יתרון להומו ספיינס.

האדם השלישי

אם הסיפור על המאבקים ועלילות האהבהבים בין המינים לא מספיק מסעיר, העלילה מסתבכת אפילו יותר. שיירי אצבע ושן שנמצאו ב-2010 במערת דניסובה בסיביר מלמדים כי עד לפני 40 אלף שנה חי זן נוסף של בני אדם. בשלב זה לא ידוע הרבה על הדניסובאנים, שכן עדיין לא התגלו גולגלות או שלדים שלהם, אך אפילו מבלי לדעת כיצד הם נראו, חושפות בדיקות די-אן-איי שנערכו על הממצאים המעטים, כי ככל הנראה קיימו אבותינו ההרפתקנים יחסי מין גם עמם. תושבי האיים המלנזיים במערב האוקיינוס השקט נושאים ככל הנראה די-אן-אי דניסובאני.

האם היה מפגש משולש בין שלושת המינים? למרות האפשרות הציורית של אורגיה פראוליטית, הניאנדרטלים נשארו ככל הנראה צמודים לחלקה הדרומי של אירופה וההומו ספיינס היה היחיד שפגש בשני המינים השונים.

ג'ין מ. אואל הוכיחה כי ניתן לכתוב ספר היסטורי מהימן שעלילתו מתרחשת לפני המצאת הגלגל ואשר מכיל את כל המרכיבים היוצרים דרמה טובה. אואל אומנם לקחה לה חופש אמנותי רב, אבל כפי שמלמד המחקר הפורה במקורות האדם כנראה שלא הייתה רחוקה כל-כך מהאמת. רוב חלקי הפאזל הבונים את הטבע האנושי היו מונחים במקומם כבר באותו עידן קדום: מלחמות, אהבות ואפילו תחושת הבעלות וחשש מהאחר. הממותות התחלפו בעמודי חשמל, אבל השינוי אולי פחות גדול ממה שנדמה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully