בשנים האחרונות ממשלת אירלנד אימצה רטוריקה ומדיניות אנטי-ישראלית קיצונית ובלתי מתפשרת. כנוצרים אזרחי אירלנד, אנחנו חשים בושה לאומית לנוכח גישה זו, ומביעים תמיכה חד-משמעית בהחלטתה המוצדקת של ממשלת ישראל לסגור את שגרירותה בדבלין. כמנהל השגרירות הנוצרית הבינלאומית באירלנד, אני מבקש להבהיר כי אנחנו מסכימים באופן חד משמעי עם שר החוץ גדעון סער, שמאשים את הרפובליקה של אירלנד באנטישמיות.
אנחנו מודעים בצער לכך שזו אינה הפעם הראשונה שמועלות נגד אירלנד טענות שכאלה. במאי 1945, אף שזוועות השואה כבר נודעו ברבים, הממשלה האירית פעלה באופן חריג בהשוואה לשאר המדינות, כששלחה את תנחומיה לעם הגרמני על מותו של אדולף היטלר. וכדי למצוא צידוק למעשה זה, טענה אירלנד לשוויון מוסרי בין סבלו של העם הגרמני לבין הסבל של קורבנותיו היהודים. פעולותיה של הממשלה האירית באותם ימים הוגדרו במאמר מערכת בעיתון "וושינגטון פוסט" כ"קוצר ראייה מוסרי" - ואת ההאשמה הזו אפשר באותה מידה להחיל גם על ימינו. ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ושוב אירלנד ניצבת בצד הלא נכון, הצד חסר המוסר. כאז כן היום, בכירים באירלנד פעלו בצורה מטעה ומשלה כדי להצדיק את מעשיהם.
וככל שהדברים נוגעים לישראל ומלחמתה על עצם קיומה, מול אויבים שמבקשים לבצע רצח עם, אפשר לראות בבירור לצד מי ניצבת אירלנד. אין עוד מדינה בעולם שמותחת כמוה ביקורת על מעשיה של ישראל, ולמעשה, ניגוחה של ישראל הפך לאובססיה לאומית: בעיני התקשורת והממסד הפוליטי באירלנד, ישראל והעם היהודי לעולם אינם יכולים לעשות ולו מעשה נכון וראוי אחד. צרכני התקשורת יכולים לחפש התייחסות חיובית אחת לרפואה לישראל, אך לשווא. קשה לשמוע מילה מצד ממשלת אירלנד שתבוא הכרה בפעולות שנקטה ישראל כדי למזער את הפגיעה באוכלוסיה האזרחית ולהציל חיי אדם בעזה, ולמעשה ההפך הוא הנכון: כל פעולה של ממשלת ישראל או צה"ל מצטיירים באור שלילי. מדובר בקיבעון ובהטיה, עד כדי שיבוש הדעת.
חמאס אינו מסתיר את מטרותיו הזדוניות להביא לחיסולה המוחלט של מדינת ישראל. לניסיונם לעשות זאת יש תמיכה רחבה בקרב תושבי עזה. איש אינו מביע חרטה על מעשי הטבח והאונס, שבוצעו מתוך כוונת זדון ב-7 באוקטובר. כפי שהצהירו בעבר, הם יחזרו על מעשים אלה בכל הזדמנות שתהיה להם.
למרות הכחשותיה, ממשלת אירלנד תומכת באופן מובהק בצד אחד בסכסוך הזה, ומתגמלת את זוועות הטרור באמצעות הכרה במדינתם, ובכך למעשה מעניקים אישור לזוועות שבוצעו. אירלנד לא הסתפקה בעוול הזה בלבד, אלא אף יצאה למסע הסברה נרחב בשירות אותן מטרות זדון.
שנת 2024 תיזכר כשנת החרפה של ממשלת אירלנד, וזאת בשל תוכנית הפעולה הדיפלומטית שלה, שכוללת את המהלכים הבאים:
- פתיחתה מחדש של השגרירות האירית באיראן, המממנת העיקרית של הטרור הגלובלי.
- שליחת מכתב ברכה מנשיא אירלנד לנשיא החדש של איראן, שבו הביע את תנחומיו על מותם של חברי מפלגתו, ביניהם "רב המרצחים מטהרן".
- נסיונות לקדם חקיקה לחרם כלכלי על ישראל.
- הכרה חד-צדדית וחסרת תקדים במדינה פלסטינית.
- תמיכה בצווי המעצר הבלתי חוקיים שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי, וכוונתה של אירלנד לעצור את בנימין נתניהו כפושע מלחמה.
- הגשת בקשה רשמית לבית הדין הבינלאומי לצדק לשנות את ההגדרה של פשע רצח עם, ובכך לנסות למעשה להפליל בדיעבד את פעולותיה של ישראל, וכל זאת במטרה לחזק טענה חלשה, המציגה את ישראל כתוקפנית.
כל אלה אינן פעולות של ידיד המחפש פתרון לסכסוך מורכב, אלא של ממשלה אנטישמית ועוינת, למרות הצהרותיהם הטוענות ההפך.
עם פתיחת שגרירות ישראל באירלנד, בשנת 1996, היתה ציפייה כי הדבר יוביל להתפתחות מערכת יחסים הדדית ומועילה. למרות זאת, אירלנד הוכיחה עצמה כבלתי נאמנה בנישואים הדיפלומטיים הללו, והחלטת ממשלת ישראל לנתק את הקשר היא סבירה ומובנת לחלוטין. מה שמובן פחות, הוא הטענות המיתממות והנעלבות שמעלה ראש ממשלת אירלנד להגנתו.
אף שאירלנד מכנה את עצמה "אירלנד של קבלת הפנים החמה", למרבה הצער היא הוכיחה את עצמה כמדינה קרת לב ביחס לישראל. ועם זאת, אתם יכולים להיות בטוחים שבלבם של אירים נוצרים רבים יש חום ואהבה והבנה למולדת היהודית ולעמה. שחר חדש ודאי שיפציע על יחסי אירלנד וישראל, אך עד אז נוצרים רבים ימשיכו להיות ידידיכם.
הכותב הוא מנהל השגרירות הנוצרית הבינלאומית באירלנד, המייצגת נוצרים אוהבי ישראל ברחבי העולם