בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא היום (חמישי) צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. לפי הודעת השופטים, צווי המעצר הינם בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך המלחמה בעזה. הרכב השופטים דחה את העתירות של ישראל מה-26 בספטמבר בהן ערערה על סמכות בית הדין ודרשה לעצור את ההליכים.
השופטים הודיעו כי תוכן צווי המעצר הוגדר "סודי" על מנת להגן על עדים ולמנוע שיבוש חקירה. עם זאת הם הדגישו כי החליטו לפרסם בפומבי את הוצאת צווי המעצר כיוון ש"התנהגות דומה לזו המדוברת בצו המעצר נמשכת" מצד החשודים.
השופטים ציינו כי התנהגותם לכאורה של נתניהו וגלנט נמצאת בסמכותו של בית המשפט והדגישו כי מצאו יסוד סביר להניח כי נתניהו וגלנט "נושאים באחריות פלילית לפשעים הבאים: פשע המלחמה של רעב שיטת לוחמה; והפשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים לא אנושיים אחרים".
השופטים עוד הוסיפו כי "מצאו יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט נושאים כל אחד באחריות פלילית כממונים אזרחיים לפשע המלחמה של הוראה על תקיפה מכוונת נגד האוכלוסייה האזרחית".
חבר הקונגרס מייק וולץ, שמונה על ידי טראמפ ליועץ לביטחון לאומי הבא בבית הלבן אמר כי טענות בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אינן אמינות וכבר נדחו על ידי ממשלת ארה"ב בעבר, "אתם יכולים לצפות לתגובה חזקה לאנטישמיות של בית הדין ושל האו"ם כאשר יגיע חודש ינואר ,כניסת טראמפ לתפקיד", כתב וולץ.
שר החוץ של הולנד קספר ולדקאמפ שבשטחה של ארצו נמצא בית הדין הפלילי הבינלאומי אמר כי ממשלת הולנד מוכנה לפעול בהתאם לצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. מדובר במדינה הראשונה שהודיעה כי תמלא אחר החלטת בית הדין.
השופטים כתבו עוד בפסיקתם כי קיים יסוד סביר להניח כי נתניהו וגלנט "שללו בכוונה ובמודע מהאוכלוסייה האזרחית בעזה חפצים הכרחיים להישרדותה, לרבות מזון, מים ותרופות וציוד רפואי, כמו גם דלק וחשמל".
לדברי השופטים התנהלותם של נתניהו וגלנט הובילה לשיבוש יכולתם של ארגונים הומניטריים לספק מזון ומוצרים חיוניים אחרים לאוכלוסייה הנזקקת בעזה. "ההגבלות האמורות יחד עם ניתוק החשמל וצמצום אספקת הדלק השפיעו קשות גם על זמינות המים בעזה ועל יכולתם של בתי החולים לספק טיפול רפואי", כתבו השופטים.
השופטים קבעו עוד כי החלטות של נתניהו וגלנט על הגדלת הסיוע ההומניטרי לעזה היו לרוב תחת תנאים ובוצעו בתגובה ללחץ של הקהילה הבינלאומית או לבקשות של ארצות הברית. "בכל מקרה, הגידול בסיוע ההומניטרי לא הספיק כדי לשפר את הגישה של האוכלוסייה לסחורות חיוניות", כתבו השופטים.
השופטים הוסיפו כי מצאו יסוד סביר להאמין שלא היה צורך צבאי ברור או הצדקה אחרת על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי להגבלות שהוטלו על סיוע הומניטארי. "למרות האזהרות שהשמיעו מועצת הביטחון של האו"ם, מזכ"ל האו"ם, מדינות וארגונים אזרחיים לגבי המצב ההומניטרי בעזה, הותר רק סיוע הומניטרי מינימלי", כתבו השופטים.
השופטים ציינו עוד כי יש יסוד סביר להניח שהמחסור במזון, מים, חשמל ודלק, ואספקה רפואית ספציפית, "יצרו תנאי חיים שנועדו להביא להשמדת חלק מהאוכלוסייה האזרחית בעזה, מה שהביא למוות של אזרחים, כולל ילדים עקב תת תזונה והתייבשות". הם ציינו כי לא ניתן לקבוע שכל מרכיבי הפשע נגד האנושות של השמדה התקיימו, אך הדגישו שיש יסוד סביר להאמין "שהפשע נגד האנושות של רצח בוצע ביחס לקורבנות אלו".
השופטים טענו כי על ידי כך שהחליטו למנוע בצורה מכוונת כניסה של ציוד רפואי ותרופות לעזה, בפרט מכשירי הרדמה ומכונות הרדמה, נתניהו וגלנט אחראים "להסבת סבל רב באמצעות מעשים לא אנושיים לאנשים הזקוקים לטיפול". השופטים ציינו כי רופאים בעזה נאלצו לנתח פצועים ולבצע קטיעות, לרבות בילדים, ללא חומרי הרדמה, או נאלצו להשתמש באמצעים לא בטוחים להרגעת חולים, "מה שגרם לאנשים אלו כאב וסבל קיצוניים. זה מסתכם בפשע נגד האנושות של מעשים לא אנושיים אחרים".
השופטים כתבו עוד כי מצאו יסוד סביר להניח כי ההתנהלות של נתניהו וגלנט "שללה מחלק ניכר מהאוכלוסייה האזרחית בעזה את זכויות היסוד שלהן, לרבות הזכויות לחיים ולבריאות". הם ציינו כי ההתקפות על האוכלוסייה האזרחית בעזה בוצעו משיקולים פוליטיים או שיקולים לאומיים "לפיכך מצאנו שבוצע פשע נגד האנושות של רדיפה".
השופטים קבעו עוד כי קיים יסוד סביר להניח שנתניהו וגלנט נושאים באחריות פלילית כממונים אזרחיים על "פשע המלחמה של ביצוע התקפות מכוונות נגד האוכלוסייה האזרחית בעזה". השופטים ציינו כי חומר הראיות שברשותם מצביע על שני אירועים בהם יש יסוד להניח שההתקפות על האוכלוסיה האזרחית בוצעו באופן מכוון. "קיים יסוד סביר להניח כי נתניהו וגלנט היו יכולים למנוע ביצוע פשעים כאלה או לוודא שהרשויות הרלוונטיות מטפלות בפשעים האלה אך לא עשו זאת", כתבו השופטים.
מה המשמעות?
המשמעות של הצווים, היא שקיים חשש שגלנט ונתניהו יעצרו בכל מדינה אליה יגיעו, שמכירה בבית הדין. דבר זה מונע מהם לערוך ביקורים מדיניים באותן מדינות. ישראל וארצות הברית אינן מכירות בבית הדין. המדינות שמכירות בסמכות בית הדין הן מדינות מערב אירופה, ובהן צרפת, גרמניה ואיטליה. בנוסף אליהן ישנן עוד 121 מדינות שמכירות בסמכות בית הדין. ישראל וארצות הברית אינן מכירות בבית הדין. המדינות שמכירות בסמכות בית הדין הן מדינות מערב אירופה, ובהן צרפת, גרמניה ואיטליה. בנוסף אליהן ישנן עוד 121 מדינות שמכירות בסמכות בית הדין.
מה ישראל תעשה?
מי שיידרש לטפל בנושא הוא משרד ראש הממשלה, המל"ל, משרד החוץ והיועמ"שית, שיצטרכו להחליט כיצד להגיב לבקשתו של התובע בבית הדין. כעת בישראל יצטרכו להחליט האם להגיב לבית הדין או לנסות להשפיע דרך ארה"ב ומדינות מערב אירופה על בית הדין שלא יוציא את הצווים. ההשלכות שיכולות להיות להוצאת צווים הן מרחיקות לכת, והן יכולות להוביל לניסיון של מדינות וחברות כלכליות לקדם חרם על ישראל.
לשכת ראש הממשלה הגיבה לצווים: "אין צודקת יותר מהמלחמה שישראל מנהלת בעזה מאז השבעה באוקטובר 2023, לאחר שארגון הטרור חמאס פתח נגדה במתקפה רצחנית, וביצע את הטבח הגדול ביותר שנעשה נגד העם היהודי מאז השואה. ההחלטה התקבלה על-ידי תובע ראשי מושחת המנסה להציל את עורו מהאשמות החמורות נגדו בגין הטרדה מינית, ומשופטים מוטים המונעים בידי שנאה אנטישמית לישראל".
שר הביטחון ישראל כ"ץ הגיב גם הוא להחלטה: "לא ניתן לגוף עוין, צבוע וחסר לגיטימציה לפגוע במנהיגינו ובלוחמינו. נמשיך להגן על אזרחי ישראל בנחישות ובגאווה, ונעמוד איתנים מול כל מי שינסה לערער על זכותנו להגן על עצמנו".
"לכן התובע שיקר כשאמר לסנאטורים אמריקניים שלא יפעל נגד ישראל לפני שיגיע אליה וישמע את הצד שלה. לכן הוא ביטל את הגעתו לישראל בחודש מאי האחרון באופן פתאומי, כמה ימים לאחר שהועלו החשדות נגדו בגין הטרדה מינית, והודיע על כוונתו להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב: "מגנה את החלטת בית הדין בהאג, ישראל מגינה על חייה מול ארגוני טרור שתקפו, רצחו ואנסו את אזרחינו, צווי המעצר האלה הם פרס לטרור". יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ צייץ: "החלטת בית הדין בהאג היא עיוורון מוסרי וחרפה היסטורית שלעולם לא תישכח". יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, הגיב: "בית הדין בהאג סיפק היום הוכחה נוספת למוסר הכפול ולצביעות של הקהילה הבינלאומית ומוסדות האו"ם. מדינת ישראל לא תתנצל על הגנה על אזרחיה ומחויבת להמשיך להיאבק בטרור ללא פשרות". יו"ר מפלגת הדמוקרטים וסגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף במיל' יאיר גולן הגיב: "החלטה מבישה של בין הדין הבינלאומי בהאג. לישראל הייתה ותמיד תהיה הזכות להגן על עצמה מול אויבנו".
השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם כתב ב-X: "האג שמאג", וצירף אימוג'י של אצבע משולשת. שר החוץ גדעון סער מסר: "רגע שחור ל'בית הדין' הפלילי הבינ"ל בהאג (ICC), בו איבד כל לגיטימציה לקיומו ולפעילותו.".
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין מסר: "בית הדין הפך לכלי שרת בידי גורמי טרור וציר הרשע, תוך רמיסת כל עקרונות החירות, הצדק והמשפט. החלטתו מבהירה כי בית הדין הוא אויב של האמת, הצדק והשלום".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כתב: "החלטת בית הדין בהאג היא צעד מעוות ומנותק מהמציאות, המשקף אנטישמיות ושנאת ישראל. מדובר באות קין על מוסד בינלאומי שאיבד מזמן את אמינותו ואת יושרו המוסרי. על ישראל לנתק מגע עם בית הדין ולנקוט צעדים נחרצים כנגד הגורמים שהובילו לפתיחת ההליך, ובראשם הרשות הפלסטינית".
עוד המשיך: "הרשות, שפועלת באופן עקבי לחתור תחת קיומה של מדינת ישראל ולפגוע בנו בזירה הבינלאומית, אינה פרטנר לשלום - היא נטל שיש לשים לו סוף. אני קורא לראש הממשלה לממש סוף סוף את החלטת הקבינט שהובלתי ולהשית סנקציות כואבות על הרשות ובכיריה עד כדי הקרסתה. מדינת ישראל תמשיך להגן על אזרחיה ועל ביטחונה בנחישות, ולא תירתע מהתקפות ציניות ואנטי-ישראליות".