וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"המצב באירלנד יותר מורכב ממה שמציירים בארץ": כך נראים החיים במדינה בצל המלחמה

עודכן לאחרונה: 23.5.2024 / 6:59

כבר עשור שרואי ואייל, זוג הייטקיסטים, מתגוררים במדינה. כעת הם מספרים כיצד המלחמה השפיעה על חייהם שם: "יש תמיכה עיוורת בפלסטינים, אבל כשאתה יושב איתם לרוב הם משתכנעים מהטיעונים", משתף רואי. בשבוע הבא, ארגון ברית אירלנד-ישראל יקיים מצעד תמיכה בישראל

בווידאו: הפגנות פרו-פלסטיניות בקמפוס אוניברסיטת סטנפורד/מערכת וואלה

"שום דבר בעניין הזה כבר לא מפתיע אותנו כאן", אמר לוואלה רואי כהן, הייטקיסט בן 44 במקור מהרצליה שלפני כעשור עבר לאירלנד, שם מתגורר עם בן זוגו, אייל סלע, אף הוא הייטקיסט, בעיירה הקטנה גלנטיס בת אלף התושבים.

"זו אחת המדינות הכי פרו-פלסטיניות בעולם, אבל זה קצת יותר מורכב ממה שמציירים את זה בארץ", תיאר רואי. "האירים, אחרי מה שהם עברו, מעריצים כל אג'נדה של חופש. הם לא מבינים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני כמו שבארץ לא מבינים את מה שהם חוו באירלנד, ולא מבינים איך הם פתרו את הסכסוך שלהם. יש לי הרגשה שבארץ לא קראו שבמקביל להכרה בפלסטינים, אירלנד חזרה והצהירה שהיא מכירה בישראל, בגבולות שלה ובזכות שלה לביטחון מוחלט והכריזה שחמאס הוא לא ייצוג של הפלסטינים בשום צורה, ואירלנד מסתייגת באופן מוחלט מחיזבאללה", הוסיף. אחד השותפים שלו לחוויה הוא האירית הוא כלב חביב ("קוראים לו הרצל. אתה יכול לדמיין כמה שיחות זה מייצר").

רואי כהן ובן זוגו אייל סלע המתגוררים באירלנד, 22 במאי 2024. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
"אתה יכול לדמיין כמה שיחות מייצר השם של הכלב". רואי, בן זוגו אייל וכלבם הרצל/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

"יש פה מצד אחד תמיכה עיוורת בפלסטינים ומצד שני כשאתה יושב איתם הם לרוב משתכנעים מרבים מהטיעונים שלנו", אמר רואי, "אני רק מחכה שישאלו אותי. בצפון אירלנד יש כפרים ועיירות שמניפים מאז אירועי 7 באוקטובר דגלי ישראל ונראים כמו יישוב ישראלי ביום העצמאות. מצד שני, יש כאלה שמלאים בדגלי פלסטין. זר לא יבין זאת ואני חש ברשתות החברתיות שכל ישראלי שמגיע לאירלנד חושש מהתנכלויות, אבל בפועל, אצלנו מאד שקט ורגוע. נכון שיש איזה מתח באוויר שהנה ישימו לב למבטא, ישאלו מהיכן, ויתחילו בשיחה אבל אני אישית נהנה לדבר על זה כי הוויכוחים האלה מביאים להבנה של שני הצדדים. אני אומר להם שלא יתלוננו על ישראל, שילכו ויסבירו לה איך הם פתרו את הסכסוך המאוד מורכב שלהם. אנחנו לא מפחדים פה משום דבר, אנחנו נמשיך ללכת בראש מורם", הדגיש.

sheen-shitof

הסוד? שחיית חתירה

ביקור קצר בבריכה שינה לי את החיים - וגם לכם זה יקרה

בשיתוף TI SWIM

ג'קי גודול, מראשי ברית אירלנד-ישראל, ארגון שבסיסו בדבלין, אמרה בהודעה שפרסמה: "בתי כנסת במדינה זו נאלצים לנקוט אמצעי אבטחה נוספים בתגובה להתפרצות האנטישמיות. יהודים וישראלים רבים באירלנד חוששים להראות בפומבי סימנים לזהותם מחשש להתקפה ועכשיו המנהיגים הפוליטיים של אירלנד הכתימו את המוניטין שלנו בזירה הבינלאומית. עברו 6 חודשים מאז זוועות 7 באוקטובר והם החליטו שהפרס על הטרור הפלסטיני צריך להיות מדינה, וראש הממשלה החדש שלנו אף רוצה לשדל מדינות אחרות מהאיחוד האירופי ללכת בעקבותיו".

לדבריה, "האיום המיידי של התקפות איראניות על הקונסולים הדיפלומטיים של ישראל ותקרית ביטחונית שכוונה לאחרונה נגד השגרירות באירלנד, הפוליטיקאים כאן החליטו ללבות את הלהבות ולחצות את הקו כדי להצטרף לקולות השנאה והאלימות בחברה שלנו. זה מסמן דפוס מתמשך בתגובה הפוליטית האירית ל-7 באוקטובר, לעשות דמוניזציה לישראל ולהכחיש את האחריות הפלסטינית לטרור שלהם. ההסלמה האחרונה אינה הסוף, ואין ספק שיהיו פרובוקציות נוספות - עד שהתחושה תחזור, או שהחוט המקשר בין דבלין לירושלים ינותק סופית".

ביום ראשון הקרוב יתקיים בדבלין מצעד תמיכה בישראל, תחת הכותרת "שאלו שלום ירושלים", יוזמה של ברית אירלנד-ישראל. כמו רבים מתומכי ישראל באירלנד, גודול, מייסדת ומנהלת הארגון מדגישה שהיא אינה ישראלית או יהודייה.

יוזמה של ברית 'אירלנד-ישראל' למצעד תמיכה בישראל בדבלין, 22 במאי 2024. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים
יוזמה של ברית 'אירלנד-ישראל' למצעד תמיכה בישראל בדבלין, 22 במאי 2024/תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

תהילה דרמון מנכ"לית ICE- Israeli community Europe אמרה כי "מצב האנטישמיות באירלנד הוא מהקשים שביבשת. יש שם שנאת ישראל חזקה, שמזעזעת את חיי הקהילה היהודית והקהילה הישראלית גם יחד. לצערי צפוי כי ההכרזה על הכרה במדינה פלסטינית תוביל להתגברות האלימות, שתקבל רוח גבית מממשלה פרו פלסטינית, ולגיטימציה שתתפשט למדינות אחרות. מאז 7 באוקטובר מתקבלים אצלנו דיווחים מערים רבות באירלנד ומכל אירופה בהן היהודים והישראלים אינם מרגישים בטוחים. מרבית האירועים לא מדווחים והמצב מגיע לכדי נירמול פשעי שנאה. אירועים אנטישמיים עוברים מתחת לרדאר באין מפריע".

לדבריה,"אנחנו חייבים לצעוק ולעורר את הרשויות והציבור לפני שיהיה מאוחר מדי ובמקביל לייצר מענים עבור הישראלים והיהודים באירופה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully