בשעה שארה"ב מקפידה לשדר עוצמה במזרח התיכון, כדי למנוע מלחמה וגם כדי להגן על ישראל, על שאר בעלות בריתה והאינטרסים האמריקניים, הדרג המדיני נתון בדילמה: האם להמשיך ולשמר את הזירה הצפונית כמשנית עם דריכות וכוננות גבוהה, מחשש לתגובה של ציר הרשע - או לצאת למתקפת מנע ולשלול מחיזבאללה יכולות אסטרטגיות כמו טילים מדויקים, רקטות, טילים לטווח ארוך ומצבורי נשק?
שאלה זו רק מתחדדת לנוכח קריאה של לא מעט גורמים במערכת הביטחון, שדוחפים ל"הפתעות" שלא בהכרח יסלימו את התגובה של ציר הרשע, אך כן ירתיעו אותו מפעולה שתביא להרג אזרחים בעורף הישראלי.
צה"ל יותר ממכאיב לחיזבאללה ומעמיד את נסראללה באינספור דילמות מדי יום בכל מה שקשור לאופן פעילות הצבאית נגד ישראל. במערכת הביטחון מעריכים כי נסראללה לא באמת נהנה מחופש פעולה מלא, ומחכה לתכתיבים על מסגרת התגובה מטהראן - שבעצמה מתלבטת על התגובה הצבאית, והמרחק בין פעולה צבאית למלחמה עם ישראל.
גורמים בכירים במערכת הביטחון הזהירו משינוי אסטרטגי במזרח התיכון, מאחר וכלל המעגלים (לבנון, עיראק, תימן ואיראן) פועלים בתזמון משותף. מסיבה זו, יש להביא בחשבון את ציר הרשע כמקשה אחת עד להודעה חדשה. במערכת הביטחון יש מי שמכנה את השינוי הזה "ענן שחור".
הגורמים העריכו, כי איראן מעדיפה "קרב התשה" שיגבה מחיר מישראל ולא תגובה צבאית רחבה שתביא את האזור לסף מלחמה.
מנגד, הממשל האמריקאי מחבק את ישראל תרתי משמע, ומקיים שיחות תכופות עם ישראל. שר הביטחון יואב גלנט, קיים מתחילת המלחמה למעלה מ-100 שיחות עם מקבילו מזכיר ההגנה לויד אוסטין, היו שבועות לאחרונה שהשניים שוחחו מדי יום ואף פעמיים ביום כדי לתאם מודיעין והתפתחויות. אחד הגורמים אמר כי האיראנים מאוד חוששים ממה שהאמריקאים מסוגלים לעשות נגד איראן במיוחד שבבית הלבן יש נשיא שעוד חודשים ספורים יתחלף ולא היה רוצה שגורם במזרח התיכון יפגע לו במורשת.