הבחירות הכלליות בצרפת זעזעו את הנוף הפוליטי, עם השלכות פוטנציאליות מרחיקות לכת על הקהילה היהודית במדינה. בזמן שצרפת מתמודדת עם זירה פוליטית מפוצלת, עלייתם של הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מעלה שאלות דחופות לגבי עתיד החיים היהודיים בצרפת ועמדת המדינה כלפי ישראל.
הכפלת התמיכה ב"איחוד הלאומי" (Le Rassemblement National) ל-34% בתוך שנתיים היא ציון דרך משמעותי. המפלגה, שפעם נחשבה מוקצה בשל הקשרים ההיסטוריים שלה עם אנטישמיות, עברה שינוי מרשים תחת הנהגה חדשה. תמיכתה האיתנה בישראל והתנגדותה הקולנית לאנטישמיות מייצגות מפנה דרמטי מעמדותיה בעבר. התפתחות זו העמידה את יהודי צרפת במצב מורכב: קרועים בין עמדתה הפרו-ישראלית של המפלגה, לבין חששות מתמשכים מהרטוריקה הלאומנית שלה.
בצד השני של הספקטרום הפוליטי, הופעתה של קואליציית "החזית העממית החדשה" (Le Nouveau Front Populaire) מציבה אתגרים משלה. באופן מסורתי, מוסדות יהודיים היו מזוהים עם המפלגה הסוציאליסטית ועם מפלגות השלטון. כניסתה האחרונה של המפלגה הסוציאליסטית לברית עם אלמנטים של השמאל הקיצוני, שחלקם הואשמו בעמדות אנטי-ציוניות ואף אנטישמיות, מטרידה מאוד רבים בקהילה היהודית, ונתפסת כפגיעה בברית היסטורית בין היהודים והשמאל הדמוקרטי. האהדה המשוערת של הקואליציה לחמאס, ושימושה בדגל הפלסטיני כסמל התקהלות, החריפו את החששות מעליית האנטישמיות המוסווית כאנטי-ציונות. לצערם של היהודים, הדגל המאחד את מפלגות השמאל אינו עוד הדגל האדום אלא הדגל הפלסטיני.
היחלשות הברית המרכזית של מקרון מחריפה את המורכבות הפוליטית. אף ש-92% מיהודי צרפת מזהים אנטישמיות ב"צרפת הבלתי כנועה" (La France Insoumise), הגורם המרכזי בחזית העממית החדשה, הנשיא מקרון - בניסיונו לבלום את עליית הימין הקיצוני - לא פסל אפשרות של ברית בחירות לא רשמית עימה. יהודים שסמכו על הנשיא להגנה מוצאים עצמם כעת נטושים. המעוז האחרון של הקשת הרפובליקנית, שאמורה היתה להגן על היהודים, קרס. משמעות הדבר היא שיהודי צרפת ומוסדותיהם מסתכנים בהקרבה בידי כל המפלגות שהגנו עליהם עד כה.
המצב מסתבך עוד יותר בהקשר הגיאופוליטי הרחב. אירועי 7 באוקטובר הטילו צל ארוך, והעצימו את הדיונים סביב ישראל, פלסטין ואנטישמיות בצרפת. השימוש בעזה כקריאת התגייסות נגד יהודים וישראל יצר אווירה של מתח ופחד בתוך הקהילה היהודית. התפתחויות פוליטיות אלו מגיעות בזמן של פגיעות מוגברת עבור יהודי צרפת. זיכרון המהומות של יוני 2023, שבהן עסקים יהודיים הותקפו, עדיין טרי. עם איומי "החזית העממית החדשה" על הפגנות המוניות במקרה של ניצחון "האיחוד הלאומי", מתעוררות דאגות לגיטימיות לגבי הפוטנציאל למהומות נוספות והשפעתן על הקהילה היהודית.
גם יחסיה של צרפת עם ישראל תלויים על בלימה. העלייה הפוטנציאלית של "האיחוד הלאומי" עשויה להוביל לעמדה פרו-ישראלית יותר במדיניות החוץ הצרפתית. מנגד, אם "החזית העממית החדשה" תצבור השפעה משמעותית, הגישה המאוזנת באופן מסורתי של צרפת לסכסוך הישראלי-פלסטיני עלולה לנטות בצורה מכרעת יותר לטובת הצד הפלסטיני.
כשצרפת נכנסת לתקופה של חוסר יציבות פוליטית פוטנציאלי, הסיכונים לאזרחיה היהודים וליחסיה עם ישראל גבוהים. החודשים הקרובים יהיו מכריעים בקביעה אם צרפת תוכל למצוא דרך שתבטיח את הביטחון והזכויות של הקהילה היהודית שלה, תוך כדי שמירה על תפקיד בונה בדיפלומטיה במזרח התיכון.
המצב בצרפת הוא מיקרוקוסמוס לאתגרים רחבים יותר העומדים בפני קהילות יהודיות באירופה ובדמוקרטיות המערביות. הוא מדגיש את הצורך בערנות נגד אנטישמיות מכל הכיוונים, ומבליט את יחסי הגומלין המורכבים בין הפוליטיקה הפנימית ליחסים הבינלאומיים בעיצוב החוויה היהודית בתפוצות.
הכותב הוא עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI) ומרכז את פעילות המכון באירופה