לאחר הביקורת, הדרמה והעתירה בבג"ץ, שר החינוך יואב קיש הודיע היום (רביעי) כי בניגוד להחלטתו הקודמת, יאפשר השנה את חלוקת פרס ישראל כסדרו. "בימים האחרונים נפגשתי עם היועצת המשפטית לממשלה והבהרתי לה את השיקולים שעמדו בבסיס החלטתי. בניגוד לעמדתי ולרצוני החליטה היועצת המשפטית, לצערי, שלא להגן על עמדתי בבג"ץ", נכתב בהודעה שפרסם. "בהינתן המצב בו הייעוץ המשפטי לא מגן על עמדתי בבית המשפט, בחרתי לשנות את ההחלטה הראשונית ולהעניק את פרסי ישראל בקטגוריות השונות, ביום העצמאות הקרוב".
עם זאת, השר קיש הציע כפשרה, לאפשר לכל זוכה שירצה בכך, לקבל את הפרס בשנה הבאה ולא השנה. "כפי שהבהרתי זאת מכבר, כלל הזוכים אשר יומלצו על ידי הוועדות בקטגוריות השונות יקבלו את הפרסים, אולם במקום שיוענקו כפי שהוצע בשנה הבאה לאחר המלחמה, הם יוענקו בשנה זו", נכתב בהודעה. "בכוונתי, בהתייעצות עם גורמי המקצוע, לבחון מתן אפשרות לזוכים אשר ירצו בכך, לדחות את הענקת הפרס עבורם משנה זו לשנה הבאה".
לפני כחודש, הודיע השר קיש כי הוא מבטל את חלוקת פרס ישראל השנה פרט לפרס בקטגוריה "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית". קיש נימק את החלטתו ב"המלחמה הנמשכת, החטופות והחטופים הנמצאים בעזה והנפגעים בקרב כוחותינו". אך העיתונאי בן כספית חשף כי החלטתו נבעה מאי שביעות רצונו מההחלטה להעניק ליזם אייל וולדמן, ששכל את ביתו את בטבח 7 באוקטובר, את פרס ישראל ליזמות. וולדמן הוא אחד ממתנגדיה הבולטים של המהפכה המשפטית, מה שגרם ככל הנראה, לאי נוחות אצל קיש.
לפי כספית, וולדמן נבחר ברוב קולות לקבל את פרס ישראל ליזמות בוועדה מיוחדת שהוקמה לשם בחירת הזוכה. בראש הוועדה עמד עמי אפלבום, שהיה עד לאחרונה המדען הראשי, ומלבדו היו עוד שני חברים בה, ואלה "וידאו שאף אחד מהפיינליסטים לא ינצל את המעמד לפוליטיקה".
לאחר שנודע לשר החינוך על החלטת הוועדה, הוא ניסה לשנותה. "הופעלו לחצים. שכנועים. הועלה שם של מדענית אלטרנטיבית", כתב כספית בציוץ בטוויטר. "חברי הוועדה סירבו. אז הקטגוריה כולה בוטלה. ואחר כך כל האחרות. אין לתאר".
אל תפספס
לפני כשלושה שבועות, איש העסקים והיזם איל וולדמן השתתף בדיון בוועדת המדע בכנסת, שבמהלכו טען כי מי שעמד מאחורי ההחלטה לפסול את מועמדותו לפרס ישראל הוא המיליארדר שלומי פוגל, המקורב מאוד לראש הממשלה נתניהו. "אני טוען שההחלטה לבטל את הענקת פרסי השנה נבעה מכך שהשר ידע שהוא לא יוכל לפסול את מועמדותי בלבד ולכן ביטל את כלל הפרסים השנה", אמר אז וולדמן. "זה דבר בזוי והזוי מאין כמותו. אני טוען שהשר לא פעל על דעת עצמו אלא על פי הוראות מגבוה. לפי מה שנמסר לי, מי שבחש בהחלטה לפסול למעשה את מועמדותי הוא אחד, מר שלומי פוגל, איש עסקים ידוע המקורב לראש הממשלה ולרעייתו".
"לאחר שנודעה כוונת הועדה להמליץ על מועמדותי, הפעיל פוגל לחצים כבדים על מי מחברי הוועדה להמליץ על מועמדת אחרת מהמגזר הנכון ולחזור מהכוונה להמליץ עלי", המשיך. "רק לאחר שהוועדה עמדה בלחצים הכמעט בלתי אפשריים שהופעלו עליה ודבקה בהחלטה להמליץ עלי, לא נותרה לשר החינוך, בעצה עם גורמים נוספים, ברירה אלא לבטל את כלל הפרסים. כאמור, משום שלא היה בידו לפסול רק אותי".
שערוריה נוספת שהתעוררה, סביב פרס ישראל השנה היא ההחלטה להעניק לרב הראשי יצחק יוסף את פרס ישראל לספרות תורנית. ימים ספורים לפני שהוכרז כי יזכה בפרס, הרב יצחק יוסף התייחס לסערת גיוס חרדים בשיעור שערך ואיים: "אם יכריחו חרדים להתגייס, נברח כולנו לחו"ל".
"מה היינו עושים בלי עולם הישיבות והכוללים? הם מחזיקים את העולם. כשהלכתי לחיל האוויר, חיל הים - לא פחדתי. אמרתי את הדברים בצורה ברורה - בלי לימוד התורה, אתם לא תצליחו. והם שותקים. אף אחד לא אמר לי בזכות הטייסים, הפצצות או המטוסים". אמר אז הרב יצחק יוסף "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא - נסע כולנו לחו"ל. נקנה כרטיסים, אין דבר כזה. על זה עומדת המדינה. החילונים צריכים להבין שבלי התורה - לא הייתה הצלחה לצבא. ראינו איך הצבא הצליח ב-7 באוקטובר. הם (החיילים) הם רק מסייעים, הם השליחים. צריך להיות חזקים נגד ההסתה".
בלשכת הרב הגיבו לפרסום וכתבו כי "זו לא העת ולא השעה". הם טענו כי אילו הרב היה יודע על הגשתו כמועמד לפרס - הוא היה פועל למנוע זאת. "אין זו שנה מתאימה לטקסים וחגיגות. ההוקרה היחידה של מדינה לאזרחיה, היא שמירה על ביטחונם והוקרת החיילים המחרפים את נפשם בשדה הקרב למענה.
ולפיכך יש לברך על ההחלטה לביטול הפרס בשנה זו".