הרמטכ"ל רב אלוף הרצי הלוי מתכוון להודיע על סיום תפקידו בין החודשים ספטמבר-דצמבר, ועד אז לסכם את תחקירי המלחמה, להציג לדרג המדיני את הלקחים וההמלצות לשיקום הצבא, ולהוביל פרישה מאסיבית של בעלי תפקידים שהיו כרוכים במה שקדם לכישלון הצורב ב-7 באוקטובר - כך מעריכים גורמים במערכת הביטחון.
עוד העריכו הגורמים כי יהיו בעלי תפקידים שיסיימו כמתוכנן את תפקידיהם ויודיעו על פרישה מרצון מצה"ל ולא יחכו להדחה, והבהירו כי שר הביטחון יואב גלנט נותן גיבוי מלא לרמטכ"ל ומאמין ביושרה ובמקצועיות שלו להוביל את צה"ל להשיג את מטרות המלחמה ברצועת עזה, ולהיערך לאתגר המלחמה בזירה הצפונית.
הרמטכ"ל התעקש והצליח בתהליך שנבנה ממספר שלבים לאורך המלחמה לדחות את התחקירים לפחות לחמישה חודשים, ולהורות עליהם רק לפני כשבועיים. בנוסף, חרף הביקורת, הוא קידם דיוני שיבוצים מדרגות אלוף משנה ומעלה, ולמנות תפקידים בדרגות תת אלופים - ובכך לסמן את הדרך החוצה למספר אלופים במטה הכללי. גורמים במערכת הביטחון העריכו כי בסבב במטה הכללי כבר יידרש הלוי להסכמה רחבה יותר, בדגש על רה"מ בנימין נתניהו.
הרמטכ"ל נמנע מהדחות של בעלי התפקידים נוכח העיוורון המודיעיני הקשה והמטלטל של צה"ל ב-7 באוקטובר, והכישלון להדוף את המתקפה הרצחנית והטבח שכללו רצח של יותר מ-1,200 אזרחים לצד יותר מ-240 חטופים.
גורמים במערכת הביטחון חלוקים בדעתם לסיבות שהובילו אותו לכך, אך דבר אחר ברור כי הקו שבחר הרמטכ"ל אומנם תרם מצד אחד לצה"ל להתעשת, לצאת מהנקודה הנמוכה להתקפה ולגבות מחיר כבד מאוד מחמאס, אך מנגד יוצר ביקורת חריפה במערכת הפוליטית, הציבורית וגם הביטחונית שגורמים בתוכה מצפים שלקיחת האחריות תבוא לידי ביטוי בפרישה והדחות ולא רק באמירות בשלב הזה.
בהצהרתו השבוע אמר הרמטכ"ל: "אני אחראי על מה שקרה ב-7 באוקטובר. אני אחראי על מה שקורה מאז ועל מה שיקרה בהמשך. צה"ל כרגע במלחמה, כרגע נכון להתמקד אך ורק במטרות המלחמה והשגתן וכל דבר אחר בזמן הנכון, במקום הנכון".
כאמור, הרמטכ"ל התכוון להקים ועדת בדיקה חיצונית בראשות הרמטכ"ל לשעבר שאול מופז אך בצל הביקורת דחה את החתימה על כתב המינוי למועד לא ידוע. כמו כן, מתקיים תהליך קריטי ורגיש שעומד לפתחו של הרמטכ"ל, והוא התוכנית הרב שנתית וסיכום תחקירי המלחמה.