המגעים לעסקת חטופים נקלעו למבוי סתום, ארה"ב מבהירה כי ישראל תצטרך לעבוד קשה כדי להביא להחזרתם - ואת ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר, יאיר לפיד, כל זה כנראה לא מפתיע. לגישתו, המאמצים של ראש הממשלה להשלים את העסקה ולהחזיר את החטופים רחוקים מלהספיק, ומושפעים עמוקות מהתלות הפוליטית שלו בשרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
"האם הממשלה עושה הכל כדי להשיב את החטופים? התשובה היא לא", מצהיר לפיד בראיון ל"סופ"ש שלו" באולפן וואלה, "אם היא היתה עושה הכל, הם היו בבית. ברור שלא נסכים שחמאס יגיד לנו מה לעשות בירושלים, אבל יש מחירים שישראל צריכה לשלם. הממשלה לא יכולה לאפשר לעצמה לשלם אותם, בגלל סמוטריץ' ובן גביר. נתניהו הקים ממשלה עם אנשים משוגעים. אני לא משוכנע, ואין דרך להשתכנע, שהשיקול הפוליטי הוא לא חלק מקבלת ההחלטות בעניין החטופים".
בראיון מתייחס לפיד לשרי המחנה הממלכתי, בני גנץ וגדי איזנקוט, ולהשפעה שלהם על מהלכי הממשלה כחברי קבינט המלחמה. "אני באמת לא מבין למה המחנה הממלכתי עדיין שם", הוא אומר, "אני מבין את הסנטימנט שגרם להם להיכנס לממשלה. אבל כשמסתכלים על שלושת החודשים האחרונים - אין להם השפעה על התקציב, אין להם השפעה על החזרת החטופים, לא התייעצו איתם על החזרת המשלחת לקהיר. אז מה הם עושים שם? ההשפעה העיקרית שלהם היא בכך שהם מחזיקים את נתניהו בשלטון".
עוד מתייחס לפיד בראיון לחוק הגיוס החדש שמקדמת הממשלה, שאותו כינה השבוע "חוק ההשתמטות". "יותר מדי שנים התייחסו אל הסוגיה הזו מהפן הפוליטי. לא רצו להרגיז את המפלגות החרדיות - אבל מי שחי על הברכיים, גם מת על הברכיים. השאלה כאן לא מורכבת: האם יש היגיון בכך שהילדים שלנו נלחמים ומתים, והילדים שלהם לא? התשובה שלילית. זה צריך להיפסק. אחד הדברים שלמדנו בדרך הקשה ביותר ב-7 באוקטובר הוא שאין לנו מספיק צבא. אם רוצים לתמצת את זה במשפט קליט: יש לנו ממשלה גדולה מדי, וצבא קטן מדי. אנחנו צריכים שהמצב יהיה הפוך. הצבא עומד לגדול באופן דרמטי, ולא ייתכן שייגרעו 17 אחוזים של המגזר החרדי מכל מחזור גיוס. לא צריך להאריך את השירות הסדיר, ולא צריך להעלות את גיל השחרור ממילואים. הנטל צריך להתחלק. הם צריכים להגן על מולדתם, כמו שאנחנו מגינים".
לפיד, כראש אופוזיציה שכיהן גם כראש ממשלה, מוצא את עצמו בתקופה זו בין הפטיש לסדן. אפשר לטעון שהוא לא משמיע קול תקיף דיו, כיאה לראש אופוזיציה לוחמני - בוודאי בהשוואה למרורים שנתניהו, לו היה ראש האופוזיציה, היה בוודאי מאכיל אותו. אבל הוא עצמו, כמובן, חושב אחרת. "זה לא מעניין אותי. אני לא רוצה להיות נתניהו כשאהיה גדול. אני לא מתנהג כמוהו, אלה לא הערכים שלי, ואין שיעור אחד שאני רוצה ללמוד ממנו בהתנהלות פוליטית. אני צריך לנהל אופוזיציה בזמן מלחמה, מול ממשלה לא כשירה וראש ממשלה לא כשיר. אין לי פתרונות פשוטים, ומול הנתונים אנחנו עושים החלטות נכונות. נשב לדבר על זה שוב בשנת 2025, ואולי אז נשב בלשכה אחרת".
הראיון המלא - בתוכנית "סופ"ש שלו" בוואלה פלוס