משרד הביטחון הפיץ לפני זמן קצר (חמישי) להערות הציבור את תזכירי חוק הגיוס החדש - שמאריכים את משך השירות הסדיר לשלוש שנים ומרחיבים ומאריכים גם את שירות המילואים. מדובר בשתי הצעות חוק - תיקון לחוק שירות ביטחון ותיקון לחוק שירות המילואים - שנפתחו להערות הציבור בשבועיים הקרובים.
לפי תזכיר התיקון לחוק שירות ביטחון, "קיים צורך מבצעי חיוני להגדיל את היקף כוח האדם של חיילים בשירות סדיר בפרק הזמן המידי", ולכן משך שירות החובה יוארך ל-36 חודשים כברירת מחדל. שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון יוכל להחריג מערכים, יחידות, מקצועות ותפקידים שמשך השירות בהם יהיה קצר יותר, אך לא פחות מ-28 חודשים. עוד לפי תזכיר החוק, מי שישרת 28 חודשים, יקבל, החל מהחודש ה-29, תגמול נוסף.
לפי תזכיר התיקון לחוק שירות מילואים, "המגבלות הקבועות בחוק שירות המילואים כיום ביחס למשכי השירות האפשריים אינן הולמות עוד את הצורך הביטחוני הנדרש" על כן, החוק החדש יאפשר את קריאתם של אנשי המילואים לפרקי זמן ממושכים יותר בכלל, ולתקופות לחימה ו"תעסוקה מבצעית" בפרט. וכן, את העלאת גיל הפטור ממילואים - כך שתיווצר האפשרות להרחבת היקף המשרתים לפיזור עומסי השירות.
החוק מאריך את משך השירות המרבי בשירות מילואים בכל שנה קלנדרית, ומעלה את גיל הפטור משירות מילואים - זאת בהמשך לתיקונים שבוצעו בתחילת המלחמה בהוראות שעה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "אין חולק כי ההסדר המוצע נושא עמו משא כבד על משרתי המילואים. אולם בעת הנוכחית, הרחבת יכולתו של צה"ל להפעיל את כוחות המילואים היא צו השעה, על-מנת לאפשר לצה"ל לממש את כלל משימותיו".
בדברי ההסבר להצעות החוק נכתב כי "המציאות הביטחונית החדשה שנוצרה מחייבת מענה מבצעי משמעותי להגנה ולהמשך מאמץ המלחמה בכלל הגזרות. לצד הלחימה בדרום הארץ, צה"ל נדרש להילחם ולבצע פעולות הגנה והתקפה משמעותיות בגזרות נוספות - בצפון הארץ, בגבול לבנון ובסוריה; מזרח הארץ, ביהודה ושומרון; ובחזיתות נוספות. כלל המשימות הללו יצרו עומס כבד על צה"ל ועל משרתיו בשירות סדיר ובשירות מילואים שנדרשו לרצף תפקודי אינטנסיבי".
עוד נכתב בדברי ההסבר כי "על רקע מאורעות התקופה, הרי שנוצר צורך משמעותי בחיזוק ובבניין כלל מערכי כוח האדם העומד לרשות צה"ל. זאת, כאמור, משתי עילות מרכזיות: ראשית, למרבה הצער, מאות חיילים נפלו באירועי ה-7 באוקטובר ובלחימה שלאחריהם, רובם לוחמים בסדיר ובמילואים. אלפים נוספים נפצעו והם אינם צפויים לחזור לכשירות מבצעית וללחימה. נוכח כך, נוצר פער משמעותי בסד"כ המבצעי הסדיר של צה"ל".
"שנית, הלחימה במכלול הזירות, הובילה לבחינה מחודשת של הצורך המבצעי ולהערכה מעודכנת על תפיסת ההגנה של צה"ל בגבולות. הנחות העבודה המעודכנות, גורסות כי לפני צה"ל תקופה ממושכת של מצב כוננות ולחימה בעצימות משתנה בכל הגזרות, ובכלל הזירות".
עוד בוואלה!
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, ביקר מוקדם יותר את המהלך: "באמצע המלחמה, כשכל יום נהרגים לוחמים, כשהמילואימניקים מתמוטטים כלכלית, הממשלה מביאה עלינו את חוק ההשתמטות. אף חרדי לא יתגייס, אף חרדי לא יסכן את חייו, אף חרדי לא יפגע כלכלית. הממשלה הזו לא סופרת אותנו ממטר".
גם השר בני גנץ, התייחס לפני זמן קצר את המהלך: "ב-7 באוקטובר המוני ישראלים קמו והתנדבו - בלי לשאול שאלות. בהם גם חרדים שביקשו להתגייס לצה"ל, סייעו בארגוני החירום והצילו חיים רבים בעבודת קודש. כמוהם רבים מהחברה הערבית שפעלו לסייע לנפגעים ולמפונים".
לדבריו של השר, "הצורך הביטחוני המידי מחייב אותנו להגדיל את כמות המשרתים והיקפי הסד"כ. ולצד זאת ובראייה ארוכת טווח, אנו נדרשים לתיקונים היסטוריים: הגדלה משמעותית של ההוקרה למשרתים בסדיר ובמילואים, מי שמשרת יותר - חייב לקבל הרבה יותר, ולטווח הרחוק - חוק שירות ישראלי, שיכניס למעגל השירות במובנו הרחב, גם את האזרחים החרדים והערבים בהדרגה".
"חייבים למצוא דרך משותפת, שרק היא תאפשר לשמור על ביטחון ישראל והחברה הישראלית בהווה ובעתיד. אפעל כדי שכלל המהלכים יקודמו, ובהסכמה רחבה. חיים ביחד, משרתים ביחד. מנצחים ביחד".